אחד

בפרשתינו (במדבר כא, ז): "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם". ופרש"י: "מכאן למי שמבקשים ממנו מחילה שלא יהא אכזרי מלמחול". פירוש רש"י מעמיד יסוד מוסרי והלכתי נעלה, לפיו כאשר הפוגע מביע חרטה ומבקש סליחה, אין לנפגע להתבצר בעמדתו ולגלות אטימות, אלא עליו למחול בלב שלם כפי שנהג רועה ישראל. ברם...

וישלח משה לקרא וגו' (טז, יב). נתחכם לדבר עמם ביחוד שלא בזמן הוועד, ירויח דעתם אחד לאחד, גם באמצעות החשיבות אשר הוא מחשיבם לדבר מכללות הנועדים, יתרכך לבם להטות אוזן ודקדק הכתוב לומר וישלח משה לקרא וגו', שלא היה צריך לזכרון משה אולי. ויסמוך על זכרונו בסמוך, אלא להעיר מי הוא השולח משה מלך ישראל...

מיהו, והיכן ?

התבוננות לרגע וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה (יג, ל) השומע היה סבור שבא לספר בגנותו וכו' שתקו כולם (רש"י). מה המטרה להשתיק אותם לכמה רגעים? הרי כשישמעו שהוא מדבר לטובת משה ימשיכו לצעוק. אלא מכאן למדנו, שאפילו רגע אחד של התבוננות יכול לחולל מהפך לטובה. (הגה"צ רבי אליהו לאפיאן זי"ע, תורה...

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (יט, ח). דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים – אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע. וכיון שחטאו ישראל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום (שבת...

שמעתי בקו מבי מדרשא שת''ח אחד הקשה האיך עשה בועז קנין חליפין ע''י ששלף איש נעלו, דבפשטות היינו נעל אחד, והלא נעל אחד אין לו שום שוויות וא''א לעשות בו כלום, וא''כ הלא מבואר בגמ' ב''מ שלקנין חליפין צריך דבר מסוים ולא חצי דבר? [ודן שם אם מי שקורע ומזיק נעל אחד של חבירו דבפשוטו צריך לשלם לו זוג...

ואת כל העדה וגו' באחד לחודש (א, יח). יודיע הכתוב כי ביום עצמו נקהלו היהודים על הדבר, והדבר יגיד שכל אחד היה לו יחוסו אצלו בלא טורח הראיה והעדיות, גם שבו ביום הוכרו היחוסין של כולן, והוא אומרו ויתילדו סמוך למאמר באחד לחודש וגו'. אור החיים הק' - בפרשתנו

שמעתי במבי מדרשא קושיא נפלאה, דיעוין בראשונים רמב''ן [ב ד] ואבן עזרא [ב לב] שכתבו שהפסוק משמיענו שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו כן לדגליהם וכן נסעו לא נפקד מהם איש וזה מעשה נס שיהיו עשרים יום שלא ימות אחד מכל העם הגדול הזה עיי''ש, [עיין העמק דבר [ב ד] שחולק על הרמב''ן] ולכאורה צ''ב דהרי...

מי הוא מהקדמונים [אחר תקופת הנביאים] אשר תאריך פטירתו מוזכר בש"ס, והיכן ?

וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת (ויקרא כא, ה) רבה של אנטוורפן, הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, חד חידה: 'כיצד יתכן שאדם עושה מעשה אחד, והוא עובר בכך על ששה מיליון לאוין!---'. והתשובה: השורט בבשרו על ששת מיליון היהודים הי"ד שנהרגו בשואת אירופה. שהרי מבואר במסכת מכות (דף כ, א) ובשלחן ערוך...

מנחות קי. אחד המרבה וא׳ הממעיט ובלבד ש יכוין לבו כו׳ בפשטות כוונת הגמרא שאחד המביא קרבן יקר (שור) ואחד המביא קרבן זול (עוף או מנחה) כו׳ אולם עיין רש״י שכתב ״אחד המרבה - להביא קרבנות״ ומשמע שלמד שהכוונה לכמות הקרבן וצ״ב אגב, יל״ע מדוע כתב פירושו על הברייתא ולא לעיל במתני׳ וצ״ב הדרן עלך...

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וגו' (יט, יח). שח הרה"ק רבי מנחם מנדל מווישווא זי"ע: איתא בתלמוד ירושלמי (נדרים ט, ד): רבי עקיבא אומר זהו כלל גדול בתורה. וי"ל בדרך צחות, דהנה החוש מעיד אשר כל אחד ואחד רוצה להשפיע על חבירו ברוחניות תורה ויראת שמים, אבל בגשמיות אין כל אחד ואחד רוצה להשפיע לחבירו...

רבים מהעלונים והספרים היוצאים לאור בענין כיבוד אב ואם הם בגישה כמה שיותר להחמיר בענין זה וגישתם מובנית ביותר דהרי סוכ"ס מצווות כיבוד אב ואם היא מהחמורה שבחמורות אך יש להעיר דלענ"ד לפעמים הדבר גורם ליצא שכרו בהפסדו וזהו משום שאנשים לפעמים קה להם המצווה משום שמרגישים שזה מגביל אותם בצורה חזקה...

רק תשובה + מקור תסומן

(יתכן וישנן כמה תשובות אציין רק למה שכוונתי בכך.)

לחם, בית, אהל, מי נמשל לשלושה דברים אלו? מקור חובה!

כיצד שייך שבשר יהיה מותר לאחד באיסור נבילה ולשני מותר

יל"ע בכל ספק מה גדרו, שהרי בכל ספק יש שני צדדים, והתורה הדריכה את האדם כמו איזה צד להתנהג, וכשנוהג לפי צד אחד לכאו' אינו נוהג כמו האמת המוחלטת כיון שבמציאות יש גם צד שני, וא"כ אין הכרח שצד זה הוא הצד האמיתי. אך באמת, כאשר נדון כל צד לעצמו, הלא לפי צד זה הוא אמת, ורק כאשר במציאות לפנינו מצטרפים...

?

ואפילו אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא. ע"כ לשון השו"ע (או"ח סי' קלז סעיף ג). וצ"ב שהרי מדינא דגמ' כל החיוב הוא רק בז' עולים (ע' מגילה כא. במשנה, ובגמ' כג. ועוד) ולא כל הפרשה (ולכן במגי' כט: אי' שבא"י היו מסיימים כל ג' שנים) וא"כ לא...