אחר

אחד היה במקום ציבורי והניח שקיות עם דברים. לאחר שהלך משם הוא מגלה שיש בידו שקית שאינה שלו, פתקי השבת אבידה, ונסיונות אחרים לאתר את הבעלים העלו חרס. האם הוא נחשב כמי שגזל את השקית בשוגג ויש לו חיוב השבת הגזילה, או שיש לו חיוב מדין השבת אבידה. כמה נפק"מ יכולים להיות: א. האם נאמר על זה הדין 'גזל...

ראיתי חידוש גדול בדרשות חתם סופר [ח''ג כט ב ד''ה תהלים] לגבי הגמ' ר''ה ח: מלך וציבור מלך נכנס תחילה או משום דלאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף, וכתב החת''ס כמה נפק''מ בין הטעמים ובתוך הדברים כתב וז''ל נפקותא בהיפך כשדנים כל המלכים ומסתמא המלך היותר גדול נכנס תחלה...

איפה יש שמחפש במקום זה ומוצא במקום אחר

איזה אחרון כתב על ראשון '' והוא נמשך אחר הפילספיה הארורה ?

מי היה האיש שנולדו לו הרבה ילדים לפני הבר־מצווה שלו, והילד העיקרי שממנו יצאו צאצאיו נולד לו אחרי הבר־מצווה?

(ע"פ חלק מהמפרשים.)

וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים (ויקרא כב, ז) אל תקרי וְאַחַר, אלא 'וְאַחֵר' יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים, כי על ידי הטבילה הוא נהפך להיות איש אחר לגמרי, ואינו אותו איש שהיה לפני הטבילה. (שפע חיים, תורה שבכתב)

במשנה ברורה (ריש סי' תע"ג) כתב ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בורא פרי הגפן אלא דוקא קודם קידוש, ויל"ע מה בכך שבירך בורא פרי הגפן מ"מ צורך השתייה הוא לכוון ולא יהיה הפסק. ואולי כונתו שאם המצווה היא בכוס של ברכה אחר...

לאור דיון עם ידידנו @פנחס ע אשמח לפתוח דיון בנושא שבכותרת, ודברים הקשורים לזה. אבקש מאוד אם אפשר, להשאיר את הדיון כמה שיותר ענייני ועם מקורות קדומים (מלפני דורות המחלוקת בדורות האחרונים). הטענה הבסיסית שהועלתה שם היא, שהיהדות היא דת ולא לאום, ולומר אחרת מזה - זו כפירה. אני סבור ששתי הקביעות...

האם לאחד מחו"ר ידוע מה המקור לכך שהטעם שהחמירה התורה בטומאת מת, מפני שמחמת מיתתו אזי בני משפחתו 'שאלו שאלות' על הקב"ה?

באיזו שעה צריך למכור את החמץ, לפי איזור הזמן בו נמצא הבעל או מקום החמץ?

האומנם בספר תורה של רש"י היתה אות נוספת שאינה בספר תורה שלנו? או שמא רש"י מעולם לא כתב דברים אלו? דבר פלא אנו מוצאים בפירוש רש"י בפרשתנו, על הפסוק (כה, כב) וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וגו' אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וז"ל רש"י: 'ואת...

יש לחקור מה הגדר של מצות מתנות לאביונים (ואכתוב בע"ה בקצרה את הצדדים) א. איתא בשיטה מקובצת בבבא מציעא (ע"ח ע"ב) דאין יום זה מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה ומנות. ובביאור ענין השמחה- מצינו כמה ביאורים 1 מתוך דברי רבינו אפרים בבעל המאור והנמוק"י (ריש מגילה) נראה דהמצוה דמתנות לעניים הוה כדי שיהיה...

"האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה שלושה נרות כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר, ובלבד שלא יפחות" לשון הרמ"א ר"ס רסג השאלה אם מצינו עוד דוגמת היסוד הזה שהתוספת לא מחסרת מהמספר ורק ההפחתה ?

כיצד ייתכן מצב שהעני לא יצטרך למכור כסותו בשביל נ"ח, בגלל עני אחר.

מבואר ברש''י [יג יא] ויסע לוט מקדם אמר א''א לא באברם ולא באלהיו עכ''ל ועיין ברש''י [יג י] על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם עכ"ל וא''כ בעצם היה חייב מיתה ולמה רדף ומסר נפשו להצילו? [ ואכן מבואר ברש''י [יג ט] אם השמאל ואימנה בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, אבל בכל זאת הלא היה...

היכן שייכא מציאות שאין לאדם זכות בקרקע אך אם יזכה בה אדם אחר שוב יהא לו זכות בקרקע [רמז: במסכת כתובות]

בגמ' ובראשונים ובשו"ע מוזכר תמיד גבינה ובשר ונתעוררתי מה הדין חלב ובשר די"ל שדווקא גבינה שנתקעת בין השיניים אבל חלב לא

היכי דמי אדם זרק חפץ ושבר אותו ופטור בלי מעשה של מישהו אחר

היכן תו' מביאים פי' הקונטרס ויש לומר שכונתו לפירוש אחר שלא נדפס על דף זה. [אם כי יש שאומרים שהוא כן מתכוון לרש''י בדף זה]. בהשראת מורינו @ישיבישער כאן