לא תעשו עול במשפט (יט, טו).
עוד ירצה באומרו במשפט בה"א הידיעה, על דרך אומרם ז"ל (ביצה טז.) כי בראש השנה קוצב הקדוש ברוך הוא לכל איש ואיש הצריך לו על משפט צדק, ולזה אם יחייבו הזכאי ויזכו החייב, הנה הוא יוצא עול במשפט עליון, שזה יצא זכאי במשפט עליון בסך קצוב, וכשמחסרו אם כן נעשה העול במשפט, שלא...
מפני שיבה תקום וגו' (יט, לב).
עוד ירמוז, על דרך אומרם ז"ל (ב"ר יב:) כי הרשעים כפופי קומה, ויצו ה' לאדם שיתעורר לתקן מעשיו לשוב לה' וזו היא קימתו, והעירו לתקן מעשיו, מפני שיבה פירוש שיבתו, כדי שלא תאבד ממנו, על דרך אומרם ז"ל (יבמות נ) זכה משלימין לו, לא זכה פוחתין לו, ולא יגיע לימי שנותינו שבעים...
כתב רבינו האוה"ח הק' בפרשתנו (יח, כד) שיש לכל מצוה סגולתה המיוחדת, ולא גילה ה' סגולות אלו של כל מצוה ומצוה, שלא ילך אדם וישתדל במצוה אחת בלחוד להשיג סגולתה יעו"ש.
וכעין בחינה זו, הזהיר רבינו האור החיים הק' בפרשת עקב בפסוק (ח, א) "כל המצוה אשר אנכי מצווך" וגו', שאין 'פשרות' במצוות, דהיינו שאל...
אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם (יח, ד).
ואומרו ללכת בהם יכוין לומר לדרכנו כמין חומר, כי כאשר יהיה האדם טהור וקדוש מהתיעוב יוליד בטבעו לקיים המצות תמיד, על דרך אומרו (שם קיט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך ודרז"ל (ויק"ר פל"ה) שרגליו של...
ביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו' (יב, ג).
ימול בשר ערלתו - יתבאר על פי מה שהקדמנו כי הערלה היא בחינת הקליפה, רמז הכתוב כאן, כי צריך לעשות שלשה דברים במצות המילה, והם, מילה, פריעה, מציצה, מילה היא כריתת הערלה, והוא אומרו ימול, פירוש יכרות, הפריעה היא מה שפורע עור הדק לשנים ואין צריך לכרות, והוא מה...
ביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו' (יב, ג).
ורבותינו ז"ל (דב"ר ו א) אמרו וז"ל למה התינוק נימול לשמונה ימים, שקנה ה' רחמים עליו להמתין לו עד שיהיה בו כחו, וכשם שרחמיו של הקדוש ברוך הוא על האדם, כך רחמיו על הבהמה שנאמר ומיום השמיני והלאה ירצה עכ"ל, וצריך לדעת מי גילה סוד זה כי בשמונה ימים יהיה בו כח...
אדם כי יהיה וגו' (יג, ב). פירוש על דרך אומרם ז"ל (ב"מ קיד:) אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרוים אדם, שאין העכו"ם מטמאין בנגעים, ומכאן הוכחה שאין גויים מטמאין בנגעים שאמרו במסכת נגעים בתחילת פרק יא [מ"ג].
אור החיים הק' - בפרשתנו
איש שנגע צרעת פשטה בו – נצטוינו לשלחו אל מחוץ לג' מחנות, כמאמר הכתוב "בדד ישב מחוץ למחנה" עד כדי כך – בדד – שאסור בשאילת שלום כמנודה גמור.
שבעת ימים ציותה עליו התורה להיות סגור ומסוגר – דברים נפלאים כתב בזה האור החיים הק' ונביא דבריו בקצירת האומ"ר:
בדרך הטבע מתהוה הצרעת מעפשות וזיהום הגוף...
כל ימי וגו'. פירוש כל זמן שנגעו בו שהוא עונו כמו כן ישאר בטומאת צרעתו, והוא אומרו יטמא, פירוש יעמוד בטומאתו, ואומרו טמא הוא, פירוש על דרך אומרו (ירמיה ב יט) תיסרך רעתך שאין ה' ברוך הוא מטמאו אלא טמא הוא מעצמו לצד פעולתו, ואין ה' עושה לו דבר, וכן הוא אומר (איכה ג לט) מה יתאונן אדם חי גבר על...
ויקרב אהרן אל המזבח (ט, ח).
ונראה כי טעם נכון יש בדבר על פי המשפט, כי כשהאדם חוטא אין בחינתו בחינת אדם, על דרך אומרם ז"ל (זוה"ק ח"א קכא) אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, ונעשה בהמה, וביום שחזר בתשובה רוח היא באנוש ועלה ממדריגת בהמה למדריגת אדם, האם ראוי הוא להמית אדם זה תחת בהמה...
בעבור זה - אולי שרמז בתיבת "זה" י"ב מצוות הרשומים בחג הפסח, ג' דברים פסח מצה ומרור, והגדה, וז' ימי החג, וקידוש יום א' וב', הרי י"ב, כמספר ז"ה, והוא אומרו בעבור "זה" עשה וגו', והגם שז' ימי החג לענין תרי"ג מצות אינם נמנים לז' מצות:
אור החיים הק' - פר' בא
צו את אהרן וגו' (ו, ב).
או ירצה כי הגם שעדיין לא שלמו ימי גלות, יביא ה' למנין הנותר מהצער הקצוב אשר הוסיפו בני עוולה לענות, ושמו אצל המזבח להשלים בו כפרה הצריכה אשר קצב ה' בגזירת הגלות.
אור החיים הק' - בפרשתנו
צו את אהרן וגו' (ו, ב).
או ירצה כי הגם שעדיין לא שלמו ימי גלות, יביא ה' למנין הנותר מהצער הקצוב אשר הוסיפו בני עוולה לענות, ושמו אצל המזבח להשלים בו כפרה הצריכה אשר קצב ה' בגזירת הגלות.
אור החיים הק' - בפרשתנו
החדש הזה לכם וגו' (יב, ב).
טעם כפל ראש חדשים ראשון הוא וגו', נתכוון לומר כי חדש זה הוא ראש פירוש מובחר שבחדשים על דרך או' (שמות ל') בשמים ראש. ודקדק לומר לכם כי אינו משובח ומעולה שבחדשים אלא לישראל. ותמצא שאמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה י"א א) בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל, כי החודש מסויים לטובת...
ואם מן העוף עולה קרבנו לה' (א, יד).
בעולת בוקר נאמר (פסוק ג) "אם עולה קרבנו מן הבקר", ולא נאמר שם קרבנו לה' " כפי שנאמר בעולת העוף וכל כך למה?
מבאר האור החיים הק': הנביא (ישעיה יט, סו) אומר 'ואת דכא ושפל רוח' וביארו חז"ל (סוטה ה, א) בשתי דרכים: "את דכא" - אני מגביהו עד ששוכן אצלי והיינו אשכון את...