אור החיים הקדוש

ואביא אתכם אלי (פר' יתרו). עוד ירצה לשלול טענת הטוען, כי הלא מצינו לו (ספרי ברכה) שהלך לשעיר ופארן לישמעאל ועשו והזמינם לקבל תורה, ולא קבלו לטעם שאמרו, ואם כן מה מעלה זו שמרומם לעם ישראל, לזה אמר ואבא וגו' פירוש על דרך אומרם ז"ל (ילקוט הראובני ר"פ בלק) בפסוק (במדבר כג, ד) ויקר אלהים אל בלעם וגו'...

אם שמוע תשמעו בקולי. עוד יכוין הכתוב על זה הדרך ועתה אם שמוע פירוש תכינו עצמיכם לשמוע אני אשמיעכם את קולי פירוש שלא אדבר עמכם על ידי שליח, גם רמז כי באמצעות שישמעו הדברים ממנו יתברך משמיעה אחת ישמעו עוד שמיעות רבות, על דרך אומרו (תהלים סח) ה' יתן אומר המבשרות צבא רב ותדלה נפשם מים חיים חכמה...

ואת כל העדה וגו' באחד לחודש (א, יח). יודיע הכתוב כי ביום עצמו נקהלו היהודים על הדבר, והדבר יגיד שכל אחד היה לו יחוסו אצלו בלא טורח הראיה והעדיות, גם שבו ביום הוכרו היחוסין של כולן, והוא אומרו ויתילדו סמוך למאמר באחד לחודש וגו'. אור החיים הק' - בפרשתנו

תולדת אהרן ומשה וגו' (ג, א). ולא מנה אלא תולדות אהרן, לומר כי בני אהרן יחשבו על משה לצד שהוא התפלל בעדם וחיו, דכתיב (דברים ט, כ) ובאהרן התאנף ה' להשמידו וגו', ואמרו ז"ל (ויק"ר ז א) שהועילה תפלתו להציל אלעזר ואיתמר ואומרו ביום דבר וגו', לומר זמן שהתפלל עליהם, וכלל עוד בזה סיבת קבלת תפלתו שהוא לצד...

לעשות מלאכה (ד, ג). שינה מהאמור בעבודת בני גרשון ובני מררי לעבוד עבודה ואמר לעשות מלאכה, העיר בזה שאין בכללות מעשה בני קהת עבודה, לצד שהארון הוא אדרבה נושא את נושאיו (במד"ר פ"ד) ואין עושין בו אלא מלאכה. עוד נראה כי לצד שיש להם לעשות סדר נכון במשאם כשנושאים בכתף וכיוון ההליכה לצד כבוד ארון אלקים...

והיו לי הלוים אני ה' (ג, מה). הכונה במאמר אני ה', לומר שהגם שאמרו ז"ל עתידה עבודה שתחזור לבכורות לא ירדו הלוים מהיות לה', והוא אומרו והיו לי אני ה', כשם ששמי לעולם ועד, כמו כן יהיו לי הלוים. אור החיים הק' - בפרשתנו

לעשות מלאכה (ד, ג). שינה מהאמור בעבודת בני גרשון ובני מררי לעבוד עבודה ואמר לעשות מלאכה, העיר בזה שאין בכללות מעשה בני קהת עבודה, לצד שהארון הוא אדרבה נושא את נושאיו (במד"ר פ"ד) ואין עושין בו אלא מלאכה. עוד נראה כי לצד שיש להם לעשות סדר נכון במשאם כשנושאים בכתף וכיוון ההליכה לצד כבוד ארון אלקים...

ועתה אם וגו' (פר' יתרו). אומרו ועתה, על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פכ"א) אין ועתה אלא תשובה, כי לצד שהיו ישראל מלוכלכים בחרמי העונות אשר קדמו להם, וגם החדשים מקרוב באו בהמראתם ככתוב בתורה כמה פרטי חטאים במן בשליו בשבת במים, וכאשר רצה א-ל עליון לתת התורה זכה וברה יסוד הקדושה והטהרה ורוחניות הרוחניות, צוה...

אם בחקותי תלכו וגו'. עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (אבות פ"ד) הוי גולה למקום תורה, שצריך לכתת רגליו ממקום למקום ללמוד תורה, וצא ולמד דבריהם ז"ל בגמרא (חגיגה ה' ב) כי כולן היו גולין ללמוד ויש שהיה הולך ששה חדשים וחוזר כמו כן לעסוק ביום א', והוא אומרו אם בחקתי שהיא עסק התורה צריכים שתלכו ממקומכם...

וצויתי את ברכתי וגו' (כה, כא). ברכה זו אינה בצומח שכבר הבטיח ונתנה הארץ פריה, שהוא גבול שגבל ה' בכחה, אלא שמבטיח ברכת התבואה ככד קמח הצרפית (מ"א יז טז), וכשמן אשת עובדיה (שם ב ד ז), והוא שדקדק לומר ועשת את התבואה, פירוש הברכה שיצו ה' תעשה ריבוי בתבואה כדי שתספיק לשלש שנים, הגם שהארץ תוציא צמחה...

אם בחקותי תלכו וגו' (כו, ג). עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (ברכות יד.) שאסור לאדם לשום לדרך פעמיו עד שיקדים דברי תורה דכתיב (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך וגו', וצא ולמד מה שאמרו בזוהר (ח"א סט:) על ההולכים בדרך ואין ביניהם דברי תורה שמתחייבים בנפשם, והוא מאמר הכתוב אם בחקתי תלכו, פירוש כשיש...

ואם לא מצאה ידו די השיב (כה, כח). ואומרו ואם לא מצאה ידו די השיב פירוש ואם יראה האדון כי אין כח בעם לסבול חבלים עוד, ורבו חובותיהם למעלה ראש, ואפס בהם כח הסבל, והיה ממכרו עד שנת היובל, שהוא זמן המוגבל לגאולה בעתה, ואז ויצא ביובל ושב לאחוזתו, כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו...

את שבתותי תשמרו וגו' (כו, ב). עוד יכוין לומר על השמיטות שהם נקראים שבתות דכתיב (לעיל כה ב) שבת (היא) לה', שמזהיר עליהם לשומרם, וסמך לאזהרה זו אומרו ומקדשי תיראו, על דרך אומרם ז"ל ג לא נחרב הבית אלא בשביל שלא שמרו מצות השביעית, וכן אמר הכתוב (להלן כו לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה, והוא עצמו אומרו...

את שבתתי תשמרו וגו' (כו, ב). צריך לדעת למה חזר הכתוב וצוה כאן על השבת, ונראה שנתכוון להסמיך מצות שבת למצוה שלפניה דכתיב לא תעשו לכם אלילים וגו', לומר כשם שעבודה זרה שקולה ככל התורה (חולין ה), גם מצות שבת שקולה ככל התורה כולה. אור החיים הק' - בפרשתנו

את שבתותי תשמרו וגו' (כו, ב). עוד יכוין לומר על השמיטות שהם נקראים שבתות דכתיב (לעיל כה ב) שבת (היא) לה', שמזהיר עליהם לשומרם, וסמך לאזהרה זו אומרו ומקדשי תיראו, על דרך אומרם ז"ל ג לא נחרב הבית אלא בשביל שלא שמרו מצות השביעית, וכן אמר הכתוב (להלן כו לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה, והוא עצמו אומרו...

אלה הם מועדי ששת ימים תעשה מלאכה (כג, ב-ג). פסוק זה תמוה, הוא פותח "אלה הם מועדי", מועדי ה', ימים טובים, ולבסוף מדובר בו על שבת, "ששת ימים תעשה מלאכה". ועוד, לשם מה חוזר פסוק ד' ואומר "אלה מועדי ה' מקראי קודש"? מסביר ה"אור החיים", התורה מתכוונת לפרש את ההבדל שבין המועדים ובין יום השבת. הקביעה של...

עוד יש לפרש הכתוב בקרבנות שמצינו שנקראו חקה דכתיב בהם (לעיל ו' י"א) חק עולם וגו', וכתיב (לעיל ז' ל"ו) חקת עולם וגו' ואמר אם בחקתי תלכו להביא קרבנותיכם תנאי הוא הדבר ואת מצותי תשמרו על דרך אומרם במסכת סוכה (כ"ט א) אמר ר"י אמר רשב"י גזול דומיא דפסח וכו' אף גזול לית ליה תקנתא בין לפני יאוש בין לאחר...

ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו וגו' (כד, ב). עוד לצד שצוה ה' לכהנים איסור יין ושכר (לעיל י ט) ושם גילה הכתוב שטעם האיסור הוא לבל יעבדו עבודת הקודש שתויי יין, ואם כן שלא בזמן משמרתם או שלא בזמן עבודתם יכולין לשתות יין ושכר, ואם כן תבא הסברא לומר שילמוד סתום מהמפורש, לדון בטעם איסור טומאה שהוא...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה (כג, טו). ובדרך רמז, רמז באומרו 'וספרתם' על דרך אומרם ז"ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, ואמרו רבותינו ז"ל...

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ (יט, יז) בספר אור החיים הקדוש מדייק בלשון הכתוב ומבאר שהיה ראוי לכאורה לומר "לא תשנא 'בלבבך' את אחיך", כדי להסמיך את מקום השנאה בלב לפועל השנאה ורק אחר כך להזכיר את האדם הנשנא. אלא מבאר רבנו האוה"ח שהכתוב נתחכם להסמיך את המילים "לא תשנא" למילה "אחיך" כדי...