איסור | פורום אוצר התורה איסור | פורום אוצר התורה

איסור

  1. ג

    שופטים בעניין איסור הקמת מצבה

    ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך פירש רש"י, מצבת אבן אחת להקריב עליה אפי' לשמים[1]. אשר שנא, מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים, ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת אלילים, ע"כ. ועיין בגליון רעק"א על השו"ע (או"ח ריש סי' פט) שהביא בשם...
  2. ג

    שופטים איסור קריאה בספר תורה של המלך

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו (יז יט) בתוספתא סנהדרין פ"ד ה"ד, ואין רשות להדיוט לקרות בה [בספר התורה של המלך], שנאמר וקרא בו כל ימי חייו הוא ולא אחר. והקשו האחרונים, למה צריך ילפותא לזה שאסור להדיוט לקרות בה, תיפוק ליה שאסור להשתמש בכלי תשמישו של המלך כדתנן בסנהדרין כב...
  3. ב

    איסור מזיק - מי אמר שיש בכלל?!

    הנה, ידוע נידון רבותינו מה המקור של האיסור להזיק וכתבו בזה כמה דרכים, וכידוע, ונשאלת השאלה: מאן יימר בכלל שיש איסור להזיק ז"א, זה פשוט להו לרבוותא שיש איסור להזיק, וכל השאלה מה מקורו ולכאורה הן אפשר שבכלל אין איסור להזיק כלל וכלל (דייקא נמי, שהמקור לא ברור, ועכ"פ לא מפורש)
  4. ג

    שופטים למה נצרך איסור לשים מלך נכרי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא (יז טו) כתב הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ג, שאין מעמידין מלך אלא על פי נביא. ומקורו מהספרי שדורש כן מדכתיב "אשר יבחר ה' אלקיך בו". והקשה הרמב"ן אם כן למה הוצרכה התורה...
  5. ג

    שופטים איסור הקרבה במצבה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך (טז כב) פירש רש"י "ולא תקים לך מצבה" מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים. ולכאורה נראה, שהאיסור הוא רק בהקמת המצבה, אבל להקריב עליה או לנסך עליה בזמן היתר במות שמותר להקריב בחוץ, אין איסור מצד הך לאו דלא תקים לך מצבה, שלא נאמר איסור אלא...
  6. ג

    ראה איסור מחיקה בשם בן ע"ב אותיות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תעשון כן לה' אלקיכם (יב ד) פירש רש"י, ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם. ובגמ' שבועות מה. "אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל, אלקיך, אלקים, אלקיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות, הרי אלו אין נמחקין". ומכאן הוכיח בספר אהלי יהודה לרבי יהודה נג'אר...
  7. ג

    ואתחנן איסור כריתת ברית עם העכו"ם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם (ז ב) יש לחקור במהות איסור כריתת ברית, האם הוא משום "החרם תחרים", דכיון דמצווים להרגו אסור לכרות עמו ברית לקיימו, דעי"ז לא נהרגנו, או דהוי כמו לא תחנם, כדי שלא יהיה לנו שום קירוב עם גוים, כמו נתינת מתנה וכו', והוא הדין כריתת ברית...
  8. ג

    ואתחנן באיסור קללת עצמו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': רק השמר לך ושמור נפשך מאוד (ד ט) בגמ' שבועות לו. איתא דהמקלל עצמו עובר בלאו, שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד. וכתב הריטב"א שם, וז"ל "וא"ת אם כן היאך לוקה, דהא דרשינן כמה מילי מהאי קרא, שלא יעמוד במקום סכנה ושלא יאכל ושלא ישתה דברים הרעים והוה ליה לאו שבכללות שאין לוקין...
  9. איסור ראיית נשים חלק ב'

    איסור ראיית נשים חלק ב'

    מפתח עניינים חלק א-ב איסור ראיית נשים איסור קריבה לעריות איסור 'ונשמרת מכל דבר רע' איסור 'ולא יראה בך ערות דבר' איסור 'ולא תתורו' החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא פריצות ראיית פנויה מקומות שמורגלים בהם בגילוי שייט בקייאקים במקום מעורב סיכום ראיית פנויה עד כאן התבאר שפעולה היוצרת קשר...
  10. ל

    בבא קמא אם יכול להיות שחייבים לשלם בלי שיש איסור

    נחלקו האחרונים [וכבר בראשונים נחלקו בזה] מ''ט שאסור להזיק, והגאון הברכ''ש הביא מהגר''ח בריסק זצ''ל שזה מוכח מזה שחיבים לשלם וע''כ שאסור להזיק, והנה המנ''ח כתב דמקור הדיון שאסור להזיק הוא מהשבת אבידה, וכתב דלפ''ז אבידת גוי הרי מותרת אז מותר גם להזיק אותו, והנה לכאו' הרי חייבים לשלם לגוי על ההזק...
  11. א

    "גואל הדם" להיכן פרח איסור נקמה?

    לכל שוחרי השקפה והגות אשמח לביאור המתיישב על הלב על כל פרשת "גואל הדם" שהותר לעשות את המעשה החמור ביותר ועוד ע"פ תורה ובהיתר גמור והוא תימה רבתי להיכן פרח איסור נקמה??
  12. ג

    מסעי בעניין איסור הסבת נחלה

    איתא בגמ' בב"ב (קכ.) שאיסור זה נוהג רק בדור זה, ודרשינן לה "זה הדבר" – דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה. ובפשטות הכוונה כיון ש"זה" הוא לשון מיעוט. ובבעל הטורים כתב ש"זה הדבר" – בגימטרייה "בדור זה", והיינו עם הכולל כיון שהן אותן אותיות, ורק במקום ה-ה' יש ו'. ויל"ד שאפשר להחליף את ה-ה' ב-ו'...
  13. ה

    שבת קודש לגבי איפור בשבת

    האם איפור בלי למרוח שרי והאם האבקה החדשה שמפורסם בשם הילקוט יוסף שמותר אם גם לפי כל הרבנים שרי
  14. א

    קידושין בגדר איסור קידושין בלי לראותה

    "א"ד בהא איסורא נמי אית בה...אסור לו לאדם לקדש את האשה קודם שיראנה שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו ורחמנא אמר 'ואהבת לרעך כמוך", איזה איסור הוא זה?, ביטול עשה? ספק ביטול עשה? ענין בעלמא?
  15. ג

    קרח מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, האם כולל איסור לאבד תרומה

    תוס' הרשב"א וחי' הר"ן (פסחים יג, א) מביאים שיטת רבינו אפרים שמדאורייתא משמרת תרומתי אוסר רק לטמא תרומה, אבל לאבד תרומה - זה רק איסור דרבנן; ותוס' נסתפקו בזה, והראשונים יותר נוטים שזה מדאורייתא. ויש לעין לרבינו אפרים בדרשא שבתורת כהנים (אמור) "הם יאכלו בלחמו - ולא בהמה", שגם בהמת כהן שמותרת...
  16. ג

    קרח מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, בעניין האיסור לטמא תרומה

    הרשב"א (גיטין נג, ב ד"ה משום) מביא בשם תוס' שהאיסור לטמא תרומה הוא רק מדרבנן, וקרא דמשמרת תרומתי אסמכתא בעלמא היא, וכתב הרשב"א על זה שאינו מחוור, והעיקר כרש"י (סא, א) שזה איסור דאורייתא. ויש לעיין כיצד פירשו ראשונים אלו את הגמ' בבכורות (לד, א) שמביאה מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע אם יש משמרת...
  17. ה

    אין איסור חל על איסור

    ראיתי לבאר דהטעם דאין איסור חל על איסור הוא משום שכל מהות ענין איסורי התורה הוא להבדיל האדם מהם, אך היכא שכבר מובדל ונמנע מהם האדם אין "ענין" לתורה לאוסרו שו"פ, ומשו"ה באיסור מוסיף, כולל, חמור שכן יש לתורה ענין לאוסרו שו"פ איסור חל על איסור, אשמח לשמוע חוות דעת על זה הביאור
  18. ג

    נשא גדר איסור סוטה לבעלה

    החזו"א (אהע"ז סי' קלב סק"ה) חקר בגדר איסור סוטה לבעלה; ועולה מדבריו שלשה צדדים: קנס [וכזאת היה נראה לכאורה במשנה בסוטה היא נתנה עינה במה שאינו שלה - שלה ניטל הימנה, כמו בנחש; אכן יתכן שזה כעין טעמא דקרא ולא גדר, ועי' רמב"ן ורבינו בחיי (סוף פר' יתרו) ובחינוך (מצוה צה) שלכל מצוה יש כמה וכמה...
  19. ו

    נדרים נזירות איסור גברא או חפצא

    ידוע שיש בזה נידון באח' אך מאידך מהגמ' בריש נדרים ב:, מוכח דהוא איסור חפצא כשבועה (כמדומה שיש שדחו הראיה, אינני זוכר) ומאידך בכמה מקומות בש''ס (נדרים טז. ועוד) מבואר שנזירות היא 'נדר' ולכן בפשטות חלה נזירות על נזירות, משא''כ דשבועה אינה חלה על שבועה ואולי צריך לומר שהחידוש ב'נזיר' שהוא נדר...
  20. ש

    האיסור לעלות להר הבית

    מאחר ויש מקומות ובהם ודאי אינו נכנס לפנים מן החיל מה הבעיה\ה לעלות לכניסה על יד הפתח וע"י אולי יהיה אפשר לקיים ממש עלייה לרגל בחג [ואיני כמהרהר אלא כשואל]
חזור
חלק עליון