ברכה

חידה היסטורית איזה אחד מן הראשונים ביטל - הלכתית - קללה [לדוגמא בזיעת אפך תאכל לחם] [-מקור לדבר זה] ואיך זה השפיע על היחס אודותיו למשך הדורות?

היכן מצינו?

כיצד יתכן שאדם יצטרך לברך ברכה אחת הכוללת בתוכה יותר מ1320 מילים?

האם האוכל דבר איסור במקום סכנה האם מברך על זה איתא בשו"ע (או"ח סי' קצ"ו סעי' ב') וז"ל: אם אכל דבר איסור במקום סכנה, מברכים עליו, ע"כ. ועוד שנה משנתו להלן (שם סי' ר"ד סעי' ט'), ע"ש. והנה לעיל מיניה כתב השולחן ערוך דבאוכל דבר איסור אינו מברך, והיינו אפילו אכל בשוגג, נמצא דחלוק אוכל איסור בשוגג...

כתב החשוקי חמד (נדה ע"ג ע"א) פתרון מעניין למי ששכח ולא ספר יום א' כדי שימשיך לספור בברכה והוא כי יכניס בלבו ערגת נפש גדולה לברכת ספירת העומר, שילמוד את כל ההלכות והמדרשים הקשורים לספירת העומר, וכשיכנס בלבו ערגה גדולה לברכה, יכול לברך בתורת נדבה, וכמו שכתב בחוות דעת (סימן קי בית הספק סק"כ)...

אדם בא לאוכל מאכל מסוים שברכתו לדוגמא א'. אבל כמה דקות לפני שהוא אכל, הגיע אדם אחר שבפעולה אחת גורם שהראשון יצטרך לברך ברכה אחרת על אותו מאכל ואילו הוא (השני) אם ירצה לאכול יברך ברכה א'.

מישהו יודע האם א' שלא בודק חמץ [אין לו בית וכדו'] ומנגד יש לו חמץ ומבערו בי"ד האם מברך או לא? כמו"כ אשמח להוספת מקורות.

איתא במס' קידושין (ס"ב ע"א) בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן אמר פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו מחוברים פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים לכשיתלשו ונתלשו מהו א"ל כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי. ויש לחקור אימתי מברך על הפרשת התרומה. האם בשעת האמירה או שבשעת...

מי שיש לו שני בתים מברך ברכה אחת על בדיקת חמץ על שניהם. וכתבו הראשונים (ר"ן ריטב"א מאירי ועוד) בטעם הדבר שזה כמו שוחט שתי בהמות שמברך ברכה אחת כדאי' בגמ', ויש להעיר ע"ז דהכא אין צורך כלל לזה, דהתם נתחדש שמי שעושה מצוה אחת פעמיים מברך פעם אחת על שתי המצוות, אבל כאן הרי לכאורה זו מצוה אחת ממש...

כתב הגר"א (סי' תע"ג ס"ו) שלדעת הרמ"א (סי' תע"ד) שמברכים על כל כוס, הוא הדין שברכת האדמה על הכרפס אינה פוטרת את המרור. והקשה הביאור הלכה (סי' תע"ג שם ד"ה ואינו מברך) שלכאורה זה א"ש להשיטות שהטעם שמברכים על כוס זה משום שההגדה הוי הפסק, אך לשיטות שהטעם הוא משום שכל מצווה צריכה לעצמה, מדוע כאן שלא...

מנין לכהן שעולה לדוכן שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל אוסיף ברכה אחת משלי כגון (דברים א, יא) ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל (דברים ד, ב) לא תוסיפו על הדבר. וק"ק מאי קמ"ל והלא זה איסור כללי? ויש לדון אם הדברים מכוונים לד' הרמב"ם בסוף הלכות תפילה (טו, ז): ואל תתמה ותאמר ומה תועיל...

יש לעיין למה לא מצינו שמברכים בלידת בן לאחר בת או להיפך ברכת המצוות על קיום מ''ע דאורייתא של פו''ר ??? השאלה היא יכולה להיות כללית על הרבה מצוות שלא מצינו בהם ברכה וידוע תשובת ר''י אבן פלט בענין ושמעתי את מרן הגרד''ל מצטט את תשובת הרשב''א על זה שתשובת הר''י אבן פלט היא קו תוהו על אבני בוהו...

לעיתים אנחנו לא מבינים עד היכן יכול להגיע מעשה טוב שלנו לסובבים אותנו. זה יכול להיות מעשה קטן אחד, או רצף של מעשים קטנים, או מעשה אצילי גדול אחד, בכל אופן שאנו עושים מתעלים במצוות שבין אדם לחברו, אין אנו יכולים לשער מה התוצאות הצפויות מכך. על כך יעיד כאלף עדים סיפורה של ישיבה מפורסמת ומצליחה...

ראוי לתמוה מאחר שמצות משלוח מנות חיוב מדברי קבלה למה לא תיקנו בה ברכה כשאר מצוות שמברכין עלייהו. ובמ"א ריש סימן תרצב מביא דכשמברכין בום שהחיינו צריכים לכוון על משלוח מנות וסעודת פורים שהם מצות וטעונות ברכה. ומכל מקום אם אין לו מגילה מסיק שלא לברך שהחיינו על משלוח מנות דהא לא תיקנו בו ברכה על...

מדליקים נרות, בלא ברכה, "וטוב לעסוק מעט בתורה לפני שמתחילים בסעודה שנאמר: "וליהודים הייתה אורה" – זו תורה (רמ"א תרצ"ה, ב) שהסעודה תהיה שמחה של דברי תורה (א"ר בשם השל"ה). יש מגישים דג (מזל דגים) ספק אם חייבים בפת, שלא נזכרה סעודה, אלא "משתה ושמחה" (מג"א והנצי"ב). וערוה"ש הביא ראייה שגם משתה הוא...

בעקבות חידתו הנפלאה של הרב @אמרי שפר ששאל - בין השאר - כיצד ייתכן שקורא האדם בשני הימים בברכה, אקבץ כאן את אשר עלתה בידי בס"ד אחר ישיבה על הנושא איתא בירושלמי פ"ב ה"ג "ר' בון בר חייה בעי בן עיר שעקר דירתו לילי חמשה עשר נתחייב כאן וכאן ובן כרך שעקר דירתו בליל ארבע עשר נפטר מיכן ומיכן" משמע...

על איזה שמן צריך לברך ברכה מיוחדת? יתכן שיש עוד תשובות, אך לפיתרון יחשב רק מה שהתכוונתי אליו.

איזה ברכה צריך לברך כשמצאו השבוע את החטוף אחרון משמחת תורה לאחר כשנתיים וחצי. ה' ירחם. ולא נשאר אף אחד בשבי. וקברו את כל השבויים שנהרגו. תשובת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א: איתא בברכות דף מח עמוד ב: הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה...

מה טעם התייחדה ברכה מיוחדת לפירות האילן משאר פירות הארץ, הרי כולם הם בכלל פירות האדמה? ומדוע נתקנה ונתייחדה להם ברכת 'בורא פרי העץ'? ה"ביאור הלכה" מסביר, שלא רצו חז"ל לפטור את פירות האילן בברכת פירות הארץ, משום שפירות האילן 'חשובים ביותר', וקבעו להם ברכה מיוחדת להזכיר שבחו של מקום שברא פירות...

הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה (טז, טו). הגה"ק הרמ"ע מפענו זצ"ל כתב (במאמר השבתות), שלעתיד לבוא בסעודה של לויתן, שיוציאו אז צנצנת המן הגנוז שיברכו ברכה על המן המוציא לחם מן השמים עיי"ש. והנה דכירנא כשהייתי מסתופף בצל קדשו של כבוד מחותני הרב הקדוש מהרצ"ה מדיזיטשוב זצ"ל, נפל מלתא...