ברכה

  1. א

    ט"ו בשבט למה יש ברכה מיוחדת על פירות האילן

    מה טעם התייחדה ברכה מיוחדת לפירות האילן משאר פירות הארץ, הרי כולם הם בכלל פירות האדמה? ומדוע נתקנה ונתייחדה להם ברכת 'בורא פרי העץ'? ה"ביאור הלכה" מסביר, שלא רצו חז"ל לפטור את פירות האילן בברכת פירות הארץ, משום שפירות האילן 'חשובים ביותר', וקבעו להם ברכה מיוחדת להזכיר שבחו של מקום שברא פירות...
  2. ה

    איזה ברכה בירכו על המן?

    הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה (טז, טו). הגה"ק הרמ"ע מפענו זצ"ל כתב (במאמר השבתות), שלעתיד לבוא בסעודה של לויתן, שיוציאו אז צנצנת המן הגנוז שיברכו ברכה על המן המוציא לחם מן השמים עיי"ש. והנה דכירנא כשהייתי מסתופף בצל קדשו של כבוד מחותני הרב הקדוש מהרצ"ה מדיזיטשוב זצ"ל, נפל מלתא...
  3. ב

    הלכות ברכות קפה ועוגה

    ידוע שהשולחן ערוך מביא להלכה לשלושת סוגי 'פת הבאה בכיסנין' את דיני "פת הבאה בכיסנין" שמברכים מזונות ועל המחיה [ולא המוציא וברכת המזון] והדעה הרווחת היא [עי' בית יוסף ורעק"א] שדין זה נובע מחמת הספק - כיוון שנחלקו בכך הראשונים, האם זה לחם וברכתו המוציא וברכה"מ או שזה פת הבאה בכיסנין וברכתו מזונות...
  4. ה

    ויחי בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה

    ויברכם ביום ההוא לאמור וגו' (מח, כ). פירוש בירך אותם כל כך ברכות עד גדר שאין ברכה למעלה ממנה, עד שהכל אומרים בך ראוי לברך ישראל ואומרו וישם את אפרים וגו', פירוש באמצעות דיבור זה קבע מקום למעלה לצעיר קודם מנשה, כי מי הוא זה מבני ישראל אשר ישנה מטבע יעקב אבינו ויאמר לבנו ישימך אלהים כמנשה וכאפרים...
  5. ב

    חידה בהלכה שניים אוכלים אותו מאכל וכל אחד מברך ברכה שונה?

    היכ"ת שניים יושבים יחדיו ואוכלים אותו מאכל מאותה צלחת וכל אחד מברך ברכה שונה? יש לציין מקור.
  6. געגועים

    ויחי כל המקבל ברכה מפי הצדיק כאילו קיבלה מפי השכינה

    וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה במדרש הגדול: מאן דאמר אסנת אמרה לו כך שמעתי שכל המקבל ברכה מפי הצדיק כאילו קיבלה מפי השכינה, קח בניך כדי שיברכם. ובמדרש ילמדנו (מובא בתו"ש): ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, מי הגיד לו, אסנת אשתו, שמשעה שירד אביו יעקב למצרים היתה משמשת אותו, וכיון שראתה אותו...
  7. ה

    ויגש איזו ברכה בירך יעקב כשראה את יוסף

    וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי (מו, ל). וברש"י אמותה הפעם, פשוטו כתרגומו, אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל. מבאר הגה"צ רבי אברהם אבא הערצל מגיד מישרים דק"ק פרעשבורג (נפ' י' ניסן שנת תפר"ח) בספרו 'נחלת אברהם': בדרך אגדה י"ל, דהנה...
  8. געגועים

    ויגש מה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו

    וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה. ברש"י: ומה ברכה ברכו, שיעלה נילוס לרגליו (תנחומא נשא אות כו). ובמדרש הביאור: מה ברכה בירכו, אמר יעלה נילוס לרגליך. וכן במדרש לקח טוב: מה ברכה ברכו, אמר לו יהי רצון שיעלה נילוס לרגליך. ובשפת אמת ליקוטים שמות: מה שזכה פרעה להיות לו בתיה שגידלה למשה רבינו ע"ה...
  9. ג

    וישב ברכה על אכילת איסור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישבו לאכל לחם (לז כה) במדרש תנחומא פרשת כי תשא אות ב' "השליכוהו לבור אמרו נאכל ונשתה ואח"כ נעלהו ונהרגהו, אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו, אין אנו מברכין אלא מנאצין, על זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה'", ע"כ. ובספר נחלת עזריאל לרבי עזריאל...
  10. נ

    חנוכה מדוע צריך שהמשלח יעמוד ליד השליח ומ"ש משליחות בתרומה

    במ"ב (סימן תרעה, ט) מתבאר שכאשר אדם שולח שליח להדליק נר חנוכה צריך המשלח לעמוד ליד השליח כאשר מברך עיי"ש. ולכאורה דרוש הסבר מדוע צריך שהמשלח יעמוד ליד השליח בעשיית הברכה ומאי שנא משליחות להפרשת תרומה.
  11. ב

    כבוד ת"ח זכר צדיק לברכה - פרטי הדין בזה.

    חז"ל פירשו על הפסוק "ואברהם היה"וכו' שכשמזכירים צדיק צריך לברכו שנאמר 'זכר צדיק לברכה'. אשמח לשמוע מקורות או ראיות על פרטי הדין בזה שלא ראינו כמעט שהקפידו עליו רבותינו. האם הוא רק בהזכרה בפה (ר' פלוני שיהיה בריא...) או שגם בכתב (הרבה רא' כותבים מורי ש"נ וכדו' ואולי 'שליט"א' זה גם ברכה) האם זה רק...
  12. נ

    וירא האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה

    לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?
  13. ח

    מי שבירך בעצרת חכם הרזים בירך ברכה לבטלה וצריך לעשות תשובה?

    https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-2025-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%...
  14. ש

    הלכות ברכות אתרוג מצופה צפורן, איזה ברכה מברכים עליו, והאם זה טוב להבדלה?

    אתרוג מצופה ציפורן, איזה ברכה מברכים עליו, והאם זה טוב להבדלה? כי גם הציפורן בספק של 'הנותן ריח טוב בפירות', כך שמעתי.
  15. ל

    הלכות ברכות חומרת מצוה ללא ברכה לגבי עדיפות אי קיום המצוה באינו מחויב

    כתב הט''ז [הובא במ''ב הל' סליחות] דאין לחזן להלביש טלית בלילה כי הרי הוא לא מברך [מספק] ומפסיד את הברכה, וצ''ע מ''ש מטומטום ואנדרוגינוס שנראה בלשון השו''ע ''שיתעטפו בלא ברכה'', והיה מקום לומר דכל זה דווקא שהמצוה ספקית וגם לצד שהוא מקיים אותה זה בלי ברכה משא''כ בטומטום ואנדרוגינוס גם לצד שהם...
  16. א

    חידות סוכות בנה סוכה ומברך עליה

    בנה סוכה ומברך עליה ברכת המצוות? (לא ברכה שמברך על עשייתה)
  17. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע ברכה על אכילה שינה בלי הפסק - חכמי צרפת

    כתב הריטב"א סוכה מה: כתב וז"ל: ויש מרבותינו חכמי צרפת ז"ל שכתבו דכיון דאיכא בסוכה חיוב ענינים משונים אכילה ושינה ושינון וכיוצא בהן שכל עת שקובע עצמו לעשות בה אחד מדברים אלו הוי כהנחה דתפלין וחייב לברך אף על פי שלא יצא משם וכל שכן לרבנן דבי רב אשי דמברכין על התפילין כל היכי דמשמשי בהו, ויש...
  18. ע

    הלכות ק"ש תפילה ברכת כהנים בלא ברכה?

    מעשה היה, שלא היה כהנים במנין שחרית ביו"ט, והציבור חפצו מאד בברכת כהנים למוסף, והלכו לקרוא בחזרת הש"ץ של מוסף לכהנים ממנין שחרית סמוך, ומצאו ב' כהנים מתכוננים לישא כפיהם, ובקשו מהם שמיד אחר ברכת הכהנים אצלם, יבאו לברך במנין השני, וכך עשו, והסתפקו האם צרכים לברך שוב "אק"ב של אהרון", כיון...
  19. נ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע ברכה על עשיית סוכה וברכת שהחיינו - ה' נידונים

    כתב בשו"ע ריש סימן תרמ"א "העושה סוכה בין לעצמו בין לאחר אינו מברך על עשיתה". א. וצ"ב מכיון שאינו מברך על סוכתו כ"ש שלא יברך על סוכת אחרים, ומה נצרך לכלול האי גוונא. וי"ל משום סיפא דבריו לגבי ברכת הזמן. או לאפוקי משיטת הירושלמי שהביא הטור שמתייחס שעושה סוכה לעצמו או לאחרים וז"ל: "העושה סוכה...
  20. כ

    סוכות, שמח"ת ושמ"ע אתרוג שדרך לאוכלו מבושל אם אוכלים אותו חי מברכים עליו שהכל?

    סיפר הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט"א שרבינו היה נוסע אתו כל בין הזמנים של חודש אב למושב שגרו שם מעולי תימן, והיה רבינו קונה אתרוג תימני מהעץ וסיפר רבינו שבהיותו שם ראה חנות שפתחה היה נמוך מאוד שהיו צריכים להתכופף כדי להיכנס, וא' מבני המושב מוכר שם אתרוג לפי משקל דהיינו שהיה חותך פרוסות מהאתרוג וכך...
חזור
חלק עליון