בהרבה מקומות בש''ס מובא 'למה לי קרא סברא'
כלומר, מצינו שכוח של סברא הוא יותר מפסוק, וד''ז גופיה מובן בסברא, כמובן.
אמנם יל''ע בגדר ד''ז
דמצינו בברכות לה., שדין ברכת הנהנין נלמד מסברא שאסור לאדם להינות מן העוה''ז בלא ברכה (ובזה גופיה צל''ע מה עומק הסברא בזה, אך אין כאן מקומו) ואעפ''כ דין ברכות...
בדין ברכת היין – חלק ב
המשך בירור המחלוקת לגבי ברכת היין, אם יוצא בדיעבד בברכת בורא פרי העץ.
ברכת השמן
בגמ' (הובאה במאמר הקודם) פריך והרי שמן דאשתני לעילויא ולא אשתני לברכה ושקיל וטרי אמאי אין מברכין על השמן בורא פרי עץ זית, ובעי למימר דמשחא לא זיין ולכך לא אשתני לברכה ודחי דמשחא נמי זיין אלא...
ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון...
בדין ברכת היין – חלק א
בריש פ"ו דברכות תנן כיצד מברכין על הפירות, על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן, וברש"י פירש חוץ מן היין שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו.
ובגמ' (לה ב) מאי שנא יין אילימא משום דאשתני לעלויא אשתני לברכה והרי שמן דאשתני לעלויא ולא...
ברכת "הרב את ריבנו"
ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם,
הרב את ריבנו.
והדן את דיננו.
והנוקם את נקמתנו.
והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו.
והנפרע לנו מצרינו:
ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע:
ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה...
א.
הזכרת שם שמים בברכות שאומר בדרך לימודו
אמירת ברכות עם שם שמים כדי ללמד התינוקות
א. כתב המחבר בהלכות ברכת הפירות (שולחן ערוך או"ח סימן רטו סעיף ג): מותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד.
דעת המגן אברהם שאין לומר השם בפירוש כשאומר ברכות דרך לימודו
ב...
האם ברכת המצוות צריך להיות מעומד או אפשר בישיבה
ו. מעתה לשיטת הט"ז והגר"א וכל סיעתו דמצות הפרשת חלה היא מצוה גמורה ואעפ"כ חזינן במשנה במסכת חלה שהאשה יכולה לברך מיושב, נוכל ללמוד גם לשאר ברכת המצוות שאין חיוב לברך מעומד, מעתה עיטוף הטלית עצמה צריך להיות בעמידה, אבל ברכה על הטלית אפשר לעשות...
האם כל ברכת המצוות צריך לברך בעמידה או"ד יש לחלק בסוגי המצוות
א. שו"ע או"ח סימן ח' סעי' א' יתעטף בציצית ויברך מעומד, והעתיק המ"ב את הטעם שמבואר בב"י לברך מעומד משום דכל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, וכן כתב המ"ב ריש סי' תקפ"ה לענין ברכת שופר.
והקשה המגן אברהם מדוע צריך שהברכה תהא בעמידה, הא...
במו"ק (ט.) אמר רשב"י לבנו שילך להתברך מפי החכמים, והם אמרו לו דברים שנראים קללות, וחזר לאביו, ואביו פירש לו כוונתם לברכה, וביאר המהרש"א שהתחכמו החכמים לברכו באופן כזה, כדי שילך לאביו ויתברך גם מפי אביו.
ועפי"ז אפשר לבאר מה שאי' שבפנימיות הקללות נרמזו ברכות, ולכאורה למה לא נכתב להיפך, הברכות...
אבן ישראל על הרמב"ם הלכות ברכות פרק ח הלכה טז:
אבל אם אכל בשר ושתה יין מברך בסוף על זה בפנ"ע ועל זה בפנ"ע ע"כ.
מדסתם הרמב"ם משמע דליכא נפק"מ אי יברך מתחילה על הבשר בנ"ר ואח"כ על היין. ומבואר בדעת הרמב"ם דס"ל דאין בנ"ר פוטרת ברכה מעין ג׳, דאל"ה הרי צריך הרמב"ם להודיע דיברך מעיקרא ברכה מעין ג׳...
על דבר המתחדש מזמן לזמן מברכים עליו שהחיינו.
אבל השאלה היא, מה קורה באדם השמח גם בדבר המתחדש לעיתים קרובות ממש, האם יכול לברך? דהיינו האם שאלת הזמן הוא מרכיב משמעותי לעניין הברכה?
ועוד שאלה, האם ניתן לברך על טלית קטן? לכאורה לא. כי זה תחת הבגדים. אבל מה קורה אם הוא קנה טלית קטן יקרה ונכבדה מאוד...