גָּפְרִית וָמֶלַח וכו' כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם
בפענח רזא: שכל מקום שיפול גפרית נופל מלח עמו, וכן בסדום וה' המטיר וגו' גפרית ואש, וכתיב ותהי נציב מלח, שנפל עליה מלח.
ואפשר הטעם לכך, לפי שכשיש דין הקב"ה מערב עמו גם רחמים, וברית מלח מגין, ומלח בגי' ג' פעמים שם הוי"ה כדאי' מהאריז"ל (שער המצוות פ' עקב).
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים (כב יד)
פירש רש"י מכאן שאין אומר דבריו אלא בפני בעל דין, ומקורו מהספרי "מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה". והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל וכן בשפתי חכמים בשם אמרי שפר למהר"ר נתן...
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי...
https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93.7229/
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יש לעיין האם הך דינא דאין דנין שנים ביום אחד קאי על ההריגה בפועל או על גמר הדין...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ותלית אותו על עץ (כא כג)
בספרי פיסקא רכ"א, ותלית "אותו" מלמד שאין דנין שנים ביום אחד, והיינו דמשמע אותו ולא את חבירו. ודין זה מובא בסנהדרין לה. ומה: ופירש רש"י שם הטעם משום דלא מצו להפוכי בזכותיה דכל חד וחד, ונראה מדבריו דהוי מסברא מדין "והצילו העדה", ויש לעיין דהכא בספרי...
והרמב"ם (ק"פ,ב,יא) "האשה שהיא בבית בעלה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל בעלה. היתה נחפזת ללכת לבית אביה ברגל הראשון הסמוך לנישואיה כדרך כל הבנות ושחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל משל אביה, מכאן ואילך תאכל ממקום שהיא רוצה." ועמדו הנו"כ למה השמיט דין הסיפא במשנה דהלכה רגל ראשון לעשות וכו'...
האם הפקר בי"ד הוא הקנאה או הפקעה??? >>> לאיזה בי"ד יש כח להפקיר??? >>> האם קנין מדרבנן מועיל מהתורה??? >>> האם בקנין ד' אמות מחייב משום גזל מהתורה??? >>> באיזה קנין יכול להקנות אתרוג על מנת להחזיר??? >>> מה דין כפרים שהשתנו ע"י הממשל לשליטת עיר אחרת??? >>> גבאי שעשה הנחה על הנדרים האם יצאים ידי...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ובערת הרע מקרבך (יז ז)
יש לעיין במי שנתחייב מיתת בי"ד, האם הוא עצמו חייב במצות ההריגה, או רק אחרים והבי"ד מחוייבים בזה. ונפקא מינה, אם יכול לברוח באופן שלא יוכלו הבי"ד להרגו, האם מותר לו לעשות כן.
ונראה שהנידון הוא בין קודם גמר דין, האם מצווה לבוא לבית הדין כדי שידונו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז יח)
בסנהדרין דף טז: "לשבטיך ושפטו" מצוה לשבט לדון את שבטו. ובספר תפארת צבי (אמשטרדם תקט"ו) הביא לחקור בשם רבי בער אב"ד העלישוי, איך הדין כאשר התובע משבט אחד והנתבע משבט אחר, לפני איזה...
שאלה האם יש דין בן פקועה בחיה
מצד אחד מסתבר שכן ואף שליפינן היתר בן פקועה מ'כל בהמה' או 'בהמה בבהמה' (עיין חולין סט.), מ''מ הרי קי''ל חיה בכלל בהמה וכו' (עי''ש ע:) וא''כ ה''ה חיה, אולם במשנה שם לא הוזכר על חיה, ובפרק בהמה המקשה הנידון הוא רק על בהמה, משמע ליה אין דין זה ומדוע? [אם באמת אינו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה (יג י)
מבואר בכתוב שהמוסת הוא זה שהורג בידיו את המסית. ובתוס' יום טוב נגעים פי"ד מ"ט כתב להסתפק, האם כשנקטעה יד המוסת פטור המסית ממיתה, כמו שבשאר חייבי מיתות בי"ד שנאמר בהם "יד העדים תהיה בו בראשונה", שאם נקטעה יד העדים פטור...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואצוה את שופטיכם בעת ההוא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז)
בתרגום יונתן "ומדשמעתון מליהון לית אפשר לכון דלא למדנהון", היינו דילפינן מדכתיב תחילה "שמוע בין אחיכם" ואחר כך "ושפטתם צדק", שכל החיוב של "ושפטתם" הוא רק לאחר ששמעו את דברי בעלי הדינים.
אמנם ברש"י כתובות קו...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (לא ח)
בסנהדרין קו: אמר רב, שקיימו בבלעם ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. ופירש רש"י, שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש. תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה...
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:
נמצא שכבודו במלא כל הארץ.
ומהו ששואלים:
כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ:
הלא נאמר כבר 'מלא כל הארץ כבודו'?!
ושוב כופלים:
בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ...