הלכה

דעת שלום להגר"ש מוסקוביץ: והנה יש כאן לשונות חלוקים עד כמה הרמב"ם נוטה אחר הירושלמי; ובהערה למטה הובא מביאור הגר"א או"ח תקמ"ו ה' [ראיה זו הביא הפאת השולחן], יו"ד רי"ז י"ח, סי' רכ"ו י"א, רכ"ז ד'. ויש להוסיף או"ח רל"ה ג', תל"ו א'. וגם לשונות הגר"א יש בזה חילוקים בין המקומות. ומצאנו דוגמאות...

מדוע אין למדין הלכה מפי מעשה. בגלל חוסר ידיעת הפרטים או בגלל טעמים אחרים? בפרט שמצאנו בש"ס שמעשה הוא אסמכתא ראויה וחזקה לקבוע על פיו הלכה אז מה ההבדל?