אדם העומד באמצע תפילת העמידה והחזן מגיע לברכת האל הקדוש, האם יש ענין לעצור ולשמוע את הברכה מהחזן ולצאת ממנו (וכך זה יהיה כאילו הוא גם אמר את הברכה יחד וממילא נפטר מאמן)?
זכור לי שראיתי פעם שיש ענין, רק כרגע לא מצאתי, ואשמח לעזרת הציבור
הברייתא בהוריות י"ב ע"א וכריתות ה' ע"ב, מספרת כי שני טיפות משמן המשחה ירדו מראשו של אהרן לזקנו, וחששו משה ואהרן שמעלו בשמן ע"י שמשחו יותר מדי או חששות אחרים, ודורשת זאת הברייתא במזמור קלג בתהלים, "כשמן הטוב על הראש שיורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו".
והלכה מפורשת ברמב"ם פ"א מכלי המקדש...
כלאים המותרים בלבישה ובהנאה גם ללא צורך מצוה כלל?
כבשים שפטורים מראשית הגז
הבטחתי לפרסם? מצוה דאורייתא?
קרא מגילה בי"ד ובט"ו ולא יצא ידי חובה
למרות שיצא ידי"ח מצה לא יתחייב בברכת המזון
אם אתה ישראל אז לא!
אכל יותר ונפטר מברכה - הכיצד?
יש להדגיש בתחילת האשכול, את גדול החיוב של לימוד ההלכה החל מהגמ' וראשונים, בעיון רב.
עם זאת הרבה פעמים מצטרכים להיעזר בספרי הקיצורים, ועל זאת בא אשכול זה לעולם.
הרמ"א בסי' רפב' ס"ג כתב וז"ל: "ואין איסור לקרות ע"ה נכבד, עשיר וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים",
וצ"ב הרי בסי' קלו' כתב השו"ע הסדר לעלות לתורה וז"ל: "בשבת ויו"ט ויום הכפורים, קורים אחר הלוי ת"ח הממונין על הציבור, ואחריהם ת"ח הראוים למנותם פרנסים על...
שאלה שמעיק עלי זה עידן ועידנים.
האם מי שניצול מצרה וצוקה אבל לא בא לכלל סכנה, יוכל לברך הגומל?
שמעתי שבעת שניצלו הרבה מאחב"י מהטרגדיה במירון תשפ"א, לא נתנו לחלקם גדו"י לברך, משום שלא היו בסכנה עצמה תחת המפולת וכו'.
מצד שני קיי"ל הבורח מן המלחמה מעלה תודה, כמ"ש הרמב"ן גבי פלגש בגבעה.
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
כבד את אביך ואת אמך (כ יב)
בקידושין לא. "שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר, אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם, אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך, בא לפני רבי יהושע אמר לו כך, אמר לו רבי נתגרשה מהו, אמר ליה מבין ריסי עיניך...
עד היכן צריך לשמוע את ברכת המזון?
אם נשאל את רוב האנשים עד היכן עליהם לשמוע את ברכת המזון מהמזמן, רובם יציינו כי מדובר במחלוקת בין השו"ע לרמ"א. לפי השו"ע (סימן ר' סעיף ס"ב), מספיק לשמוע עד "ובטובו חיינו", אך לפי הרמ"א, יש לשמוע עד סוף ברכת "הזן את הכל".
החזו"א (אורח חיים סימן ל"א, אות ב') מוסיף...
ידוע שאת קיצור פסקי הרא"ש חיבור בנו בעל הטורים.
אך שמעתי שיש מפקפקים בזה.
רציתי לשמוע את דעת הגאונים דפורום זה.
וא"ת למאי נפק"מ.
י"ל שעפי"ז יובן הרבה עניינים בטור עצמו.