חינוך בנועם

  1. א

    חנוך לנער - צריך להזכיר לילד כל דבר שוב ושוב

    שאלה: בתי בת אחת עשרה אינה מתארגנת בלי תזכורות. בבוקר צריך להזכיר לה להתלבש, להכין את התיק ולקחת אוכל, ובערב מתחיל אותו סיפור מחדש. אם איננו מזכירים, דברים נשארים לא עשויים. כיצד מרגילים אותה לאחריות? תשובה: תחילה צריך לבדוק אם היא יודעת להתארגן בכוחות עצמה. לפעמים מה שנראה כחוסר אחריות הוא...
  2. עיונים בחינוך – פרק א׳: הקשבה וכנות

    עיונים בחינוך – פרק א׳: הקשבה וכנות

    המאמר מציג את ההקשבה והכנות כשני כלים מרכזיים ליצירת שיח חינוכי משמעותי ומחבר, ועומד על הצורך לפגוש את הבחור במקום שבו הוא נמצא, להבין את לבטיו ולחזק את חיבורו לערכים ולעקרונות שאנו מבקשים להנחיל לו. במסגרת עבודתי עם בני נוער אני זוכה להכיר בחורים רבים, מסלתה ושמנה של ציבור יראי השם. לא פעם...
  3. א

    חנוך לנער - הילד אומר שאוהבים את אחיו יותר ממנו

    שאלה: בני אומר מדי פעם: "אתם אוהבים אותו יותר ממני". לדעתנו אין לכך הצדקה. לפעמים אחיו זקוק לעזרה רבה יותר, ולכן אנחנו מקדישים לו יותר זמן. אנחנו מסבירים זאת, אבל הטענה חוזרת. מה נכון לומר לו? תשובה: לא כדאי לפתוח בוויכוח אם יש לו סיבה להרגיש כך. אפשר לומר: "כואב לך שאתה מרגיש שאנחנו יותר עם...
  4. "אני לא מצליח" ו"אני לא רוצה ללכת": איך מקשיבים לקושי ועוזרים לילד להתקדם

    "אני לא מצליח" ו"אני לא רוצה ללכת": איך מקשיבים לקושי ועוזרים לילד להתקדם

    לגדל ילד, לבנות קשר - מאמר שלישי הוא יושב מול המשימה, מסתכל כמה רגעים ואז מניח את העיפרון. "אני לא יודע", הוא אומר. ההורה מסביר שוב, אבל הילד כבר כועס: "אני לא מצליח בזה". אצל ילד אחר הקושי מתגלה בבוקר. הוא מתעכב, אומר שכואבת לו הבטן ומבקש להישאר בבית. לפעמים הוא מסכים לצאת רק אחרי בכי וויכוח...
  5. גבולות בלי מלחמה: כשהילד מתווכח, אינו מקשיב או משקר

    גבולות בלי מלחמה: כשהילד מתווכח, אינו מקשיב או משקר

    לגדל ילד, לבנות קשר - מאמר שני הבקשה היתה פשוטה: לסיים את המשחק ולבוא להתארגן. הילד ביקש עוד רגע, ההורה הסכים, וכעבור כמה דקות ביקש שוב. הפעם הילד התווכח. ההורה העלה את קולו, הוסיף איום, והילד השיב בכעס. בתוך זמן קצר, בקשה יומיומית הפכה לעימות שבו כל אחד מרגיש שהשני חייב להיכנע. אחרי אירוע כזה...
  6. א

    להזהיר גדולים על הקטנים

    שמעתי ווארט, ואיני זוכר מקורו. אבל לגודל חביבותו אציענו בפני החברים, ואשמח אם מישהו ישיב לי אבידתי ויזכיר לי מקומו ואומרו. וזה הווארט: להזהיר גדולים על הקטנים (רש"י בתחילת אמור) אינו מלשון אזהרה, אלא מלשון זוהר, שצריכים הגדולים להעביר את זוהר נועם המצוות והתורה אל הקטנים.
חזור
חלק עליון
✖ ❓