א
הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
בס"ד
איך בודקים עבודה זרה?
לאחרונה התעורר פולמוס גדול בהקשר לקהילה מסוימת, האם הנהגתה גובלת בעבודה זרה, וכבר האריכו ומאריכים בזה באחד מהאשכולות בפורום זה [שיטה בחשש עבודה זרה].
במאמר זה אין מטרתי לדבר ספציפית על אותה קהילה ולא באתי לחוות את דעתי בנושא, התלוי הרבה גם בהכרת המציאות ועוד, בשביל...
"בנתיבות האמת"
עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד
א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת
א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:)...
סילוק ממקצת הקרקע – שבח
וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן...
התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב.
שומא והכרזה
ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו...
הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'.
ולכך, ברצוני לשתף אותכם:
הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו...
כתב בספר קצות החשן (סימן קט סעיף קטן א) אחר שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך שם "ונראה להביא ראיה דאין הלוקח יכול לסלקו בזוזי אם אינו מסלק לו כפי כל חובו".
דעת התוס' שסילוק הוא רק בהעלאה
וראייתו היא מדברי התוס' (כתובות דף צא עמוד ב בד"ה מאי פסידא) שביארו שנחלקו רמי בר חמא ורבא אם יכול הלוקח לסלק את...
הש"ך (בסעיף קטן א) נחלק על הסמ"ע וכתב "אולי נמשך למה שכתב הטור לעיל ריש סימן קט סוף סעיף ב' והרא"ש פרק מי שהיה נשוי[1], וכמ"ש בסמ"ע סוף סימן זה, אבל לפי מה שפסקתי לקמן סימן קט"ו סוף סעיף א' כהרמב"ן והראב"ד ובעל התרומות וריב"ש, א"כ אינו יכול לסלקו עד שיתן לו כל חובו", הרי שדעת הש"ך שאין הלוקח...
בס"ד
עש"ק יתרו קבלת התורה תשפ"ו
אורח חיים למעלה למשכיל - למען סור משאול מטה
פרשת השבוע עוסקת במעמד המכונן ביותר בתולדות עמנו, 'מעמד הר סיני', כל תכלית היציאה ממצרים לא הייתה אלא לשם כך כמש"כ "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלקים על ההר הזה" לא היה זה מאורע של התגלות גרידא, אלא תהליך ארוך...
ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב
וכתב רש"י: מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר.
אפשר לומר לא כן?
דברי...
בס"ד
פרשת יתרו - שמועות יתרו
איתא בפרשת יתרו פ' י"ח 'וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ידוד את ישראל ממצרים', וברש"י פירש מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ומבואר דיתרו שמע רק את ניסים אלו, ויש להקשות טובא דבתר כן קתני 'ויספר משה לחתנו את כל...
מעין הקדמה
דיני הסילוק לדעת הסמ"ע
כתב הסמ"ע (סימן קיד סעיף קטן ד) "עיין פרישה ודרישה שם כתבתי והוכחתי כלל דין זה דנחלק לג' דינים. והוא, דאם בא הלוקח לסלק המלוה קודם שעשו בית דין שומא והכרזה בשדה זו בשביל המלוה, אזי יכול המלוה לסלקו בדמי שווי השדה אפילו אינו עולה לדמי חובו של המלוה. ואם כבר עשו...
"כהן שהרג את הנפש האם רשאי לישא כפיו"
איתא בגמ' ברכות [לב:] "אמר רבי יוחנן: כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר ידיכם דמים מלאו", מבואר בגמ' שהפסוק ובפרשכם כפיכם נדרש על נשיאת כפים של הכהנים לברך את ישראל, וכיון שביאר הכתוב את סיבת העלמת עיניו של הקב"ה מפרישת הכפים משום שהידים מלאות דם...
מעשה באישה שצמח לה זקן עבות עקב נטילת תרופות והורמונים, ורצתה להסיר את הזקן מפני הבושה.
נשאלת השאלה, האם מותר לה להשחית את זקנה בתער, כלומר, האם איסור השחתת הזקן בתער אמור ב'איש' או ב'זקן של איש', נפ"מ לעבד שמחוייב במצוות כאשה אבל זקנו כשל איש, וכן בסריס שהוא איש אבל זקנו כשל אשה, וממילא נוכל...
ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].
שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]
אי"צ לפרט הנס.[6]
נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו...
חיוב חלה במאפים מחולקים
(שבט תשפ"ו)
מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות.
יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש...
היסח הדעת בברכת כהנים
מקור הדין
איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה...
בורא עצי בשמים
מה מברך
בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1]
על מה מברך
א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2]
א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3].
ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4]
ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית-...
גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום
א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל
א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...