מאמר תורני

בענין סכין מסוכסכת תוכן הענינים א. שלשת סוגי הפגימות. ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה. ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא. ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו. ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו. ו...

פ"י פכ"א – כג' – "ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם" המכה הט' שהקב"ה מביא על המצרים היתה מכת חושך והנה יש לדון מה הוא מקור...

ברכות על ריח דינים כלליים הקדמה חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4] ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה. מתי מברך...

מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אדון חולי ארץ הפלא בדברי המזמור מיניה וביה מבואר כאן בכתובים מבט על קריאת ים סוף שהים נס וברח מפני משהו ובמזמור שואלים את הים מה לך הים כי תנוס כלומר מלפני מי אתה בורח ועונים מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב כלומר שמפני האדון אלוה יעקב הוא נס (ולשון 'חולי' שהוא...

פי"ג פט"ז – "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" "טוטפות – תפילין" בתרגום יונתן תי' את המילה לטוטפות – 'ולתפילין בין ריסי עיניך', "דבר המונח בראש" הרמב"ן כתב בתו"ד "אבל רבותינו יקראו הדבר המונח בראש "טוטפות" כמו שאמרו [שבת נז:] לא בטוטפת ולא בסנבוטין, ואמר...

בס"ד בפרשת וארא מצינו, שה' אומר למשה ואהרן ללכת אל פרעה, ולומר לו שישלח את ישראל מארצו, ומשה משיב לקב"ה, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים, והדברים תמוהים ביותר, והרי בפרשה הקודמת ראינו שמשה מבקש לא ללכת לפרעה מחמת שהוא כבד פה וכבד לשון, וענה לו על זה הקב"ה מי שם פה...

א. דרשת חז"ל המובאת ברש"י עה"פ ראו כי רעה נגד פניכם נאמר בתורה כי אחר מכת ברד כשאמר משה לפרעה בערינו ובזקינינו נלך אמר פרעה יהי כן וגו' ראו כי רעה נגד פניכם. בדיבור זה שאמר לו 'ראו כי רעה נגד פניכם' האריכו המפרשים לבארו. וברש"י כתב ומקורו בדברי חז"ל במדרש כוכב יש ששמו רעה וראו איצטגניניו שהוא...

חליצת נעלים קודם ברכת כהנים והצנעתם איתא בגמ' בסוטה [מ.] "רבנן אמרי, מהכא: דאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן, וזהו אחת מתשע תקנות שהתקין רבן יוחנן בן זכאי; מאי טעמא? לאו משום כבוד צבור. אמר רב אשי: לא, התם שמא נפסקה לו רצועה בסנדלו והדר אזיל למיקטריה, ואמרי: בן גרושה או בן חלוצה הוא" וכ"ה...

כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון...

בביאור הגמ' לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים איתא בגמ' שבת [קכט.] אמר רב יהודה אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, ופרש"י - שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק, וביאר המהרש"א דלפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה...

בגדרי איסור שקר והסתעפויותיו א. חומר האיסור – "תרחק" ולא "לא תעשה" מבוא: ראשית חכמה, בבואנו לעמוד על מדוכת איסור שקר, עלינו להתבונן בלשון המקרא, המלמדתנו פרק ביסודות המצווה. הנה, בכל איסורי התורה כולם, נקט הכתוב לשון: "לא תעשה", "לא תאכל" או "לא תגנוב", לשונות המורים על איסור חפצי או גברא...

פ"ז פי"ט – "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים" פ"ח פ"א - "ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים" פ"ח פי"ב –...

סוד הנעלים ב' בביאור ההבדל בין יהושע למשה שאצל יהושע כתוב "נעלך" ולא "נעליך" וכבר התקשו המפרשים מהו השוני בלשון בין מה שכתוב בפרשת שמות לגבי משה רבנו למ"ש אצל יהושע וז"ל הפסוק ביהושע [פ"ה פט"ו] "ויאמר שר צבא ה' אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן", וכן...

"ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" [פ"ג פ"ה] הנה יש ליתן טעם מדוע יש לחלוץ נעלים במקום קדוש, ומה בדיוק רצה הקב"ה ממשה שאמר של נעליך מעל רגליך, לכן נכנסתי בעומק הדברים בס"ד לחקור מה עומד מאחורי הנעלים שהינם מהוים איזה שהוא חציצה בין הקדושה לטומאה...

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים כבוד חכמים כותב הרב ברונשטיין בספרו 'וקראת לשבת עונג'[1], שפסוק זה מרמז על "המפריעים" הגדולים בעבודת ה', שהם חבר רע -...

"פרשת ויחי – האם מותר לנשק מת" "ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו" [בראשית פ"נ פ"א] איתא במדרש [שכל טוב] עה"פ וז"ל: "מלמד שמותר לאדם לנשק את המת עד שלא נקבר, וזו היא נשיקה של פירוד גמור", מבואר במדרש ב' נקודות א. שהיה צריך פה לימוד מיוחד שמותר לנשק מת וע"ז נעמוד פה בס"ד, ב. שהנשיקה שנשק...

בס"ד כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים...

ויגש תשפ"ו "פרשת ויגש – ברכת שהחיינו ומחיה המתים ברואה חבירו" "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" [בראשית מו' ל'] ופירש"י אמותה הפעם כפשוטו כתרגומו, "אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל, ופי' בנתינה לגר [ביאור על תרגום אונקלום לר' נתן אדלר] אם אמות הייתי מתנחם כי...

חוקר ביסוד גדר המצוה ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...

"שהחיינו על פירות המתחדשים" המצוה באכילת פירות המתחדשים המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם. בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם...