מאמר תורני

בס''ד פרשות נצבים - וילך: האם יש עניין לחפש את השבטים האבודים פתיחה בפרשת השבוע מבשרת התורה: ''כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא... כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ''...

נצבים וכי תבוא הם בעצם מחוברות ושזורות אחת בשניה ולכן אני מעלה את שניהם ביחד הקדמה להסבר הברית מכיוון שעל פי דברי המפרשים פרק כ"ט הוא למעשה ההקדמה שהקדים משה לברית שכרת בין עם ישראל לה' בפרק כ"ח לכן אסביר קודם את פרק כ"ט ואחר כך אחזור להסביר את פרק כ"ח. פרק כ"ט – הקדמת משה לברית שתיכרת בין עם...

בעניין טבילת קופסאות שימורים שאלה: ישנם אנשים שאחרי שגמרו להשתמש בקופסאות השימורים (העשויות פח) הם לא זורקים אותם אלא שומרים אותם לשימוש חוזר, כגון לבשל בהם ביצים קשות וכדו'. השאלה היא האם הקופסאות האלו צריכות טבילה לפני השימוש הרגיל שלהם, ואם לא האם כשמשתמשים בהם שימוש שלא לכך הם נועדו, האם...

ב"ה בעניין מזיק הקדש. א. בחיוב התורה לשלם מן המיטב נחלקו ר"ע ור"י מן איזה מיטב חייבה התורה ממיטב דמזיק או ממיטב דניזק, והוסיף ר"ע שלא זו בלבד שהמזיק נכסי הדיוט משלם מן המיטב דמזיק אלא אף המזיק נכסי הקדש משלם ממיטב דיד' וד"ז נלמד מק"ו מנכסי הדיוט, והעולה מדבריו שיש חיוב נזיקין בהקדש, וע"כ...

בס''ד פרשת כי תבוא: האם המברך 'אדמה' על פרי העץ יצא ידי חובה פתיחה בפרשה השבוע כתובה מצוות הביכורים, הכוללת הבאתם למקדש, וקריאת פרשיית הביכורים: ''וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה... וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם''. המשנה במסכת ביכורים (פרק א')...

ריש פרשת כי תצא: "כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים אהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה. והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פ"ש בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה". א...

בס''ד פרשת כי תצא: האם יש איסור ריבית בקנייה בתשלומים פתיחה בפרשת השבוע כתוב על איסור ריבית, איסור שהפליגו חז''ל בחומרתו: ''לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ''. הגמרא במסכת בבא מציעא (עה ע''א) כותבת, שחכמים אסרו לאדם ללוות מחברו...

לשון המחבר בשו"ע (בהוספות מדברי לוח ברכת הנהנין להרב בעל התניא) עם הערות: הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון: מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך: שעשה נסים לאבותינו במקום הזה...

בסנהדרין פ"ג א' איתא: "מנין לכהן טמא שאכל תרומה טהורה שהוא במיתה בידי שמים וכו', מנין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו פרט לזו שמחוללת ועומדת". והמשנה למלך בפ"ז מתרומות ה"א העמיד נידון גדול ויסודי: "ויש להסתפק במי שאכל תרומה טמאה מדרבנן אי חייב מיתה בידי שמים, מי...

בע"ה "האבות קיימו את כל התורה" שגורה המימרה הזו בפינו מימי ילדות. מה זה אומר קיימו את כל התורה? איך היה להם תורה? מה היה כתוב שם? וידבר ה' אל משה? יעקב למד בישיבת שם ועבר. 14 שנה. מה הוא למד שם? את הגדר של ר' שימע'ן במכאן ולהבא ולמפרע? הוא התווכח עם החברותא מי היה המקושש והאם איוב היה בימי...

בס''ד פרשת שופטים: על מה סמך הרמב''ם כאשר הלך לגור במצרים פתיחה בפרשת השבוע מצווה התורה על איסורים שונים למלך, ביניהם האיסור להרבות לו סוסים (יותר מכדי מרכבתו או צרכיו המלחמתיים): ''רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס''. נחלקו...

הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא. ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...

ב''ב דף לא' פליגי רב ורב יוסף אי אמרי' מיגו נגד עדים, וביאר הרמב''ן שם דאינו מצד מה שמיגו יותר חזק אלא משום דמתרצי' לדבוריה ע''ש. וצ''ב הרי עד כמה שיש עדים אז אין כלל מיגו ול''ש לקיים את המיגו ע''י שמתרצי' לדיבוריה דבמקום עדים לא קיים כלל טענה דזה ודאי שכל ענין מיגו זה רק כשטוען רק טוען באופ'...

גדר מחיקת קו החיבור בין אותיות שם הקודש לתיבה אחרת א. פתח דבר בפרשתן (דברים י"ב, ג'-ד') שנינו: "ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן לה' א-להיכם". ומכאן דרשו חז"ל בגמרא במסכת מכות (כ"ב ע"א) דאסור למחוק שמו של הקדוש...

בס''ד פרשת ראה: האם צריך להפריש מעשרות מעשבי תיבול פתיחה בפרשת השבוע כתוב שיש להפריש מעשרות מתבואת השדה, ולאוכלם לפני ה': "עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה. וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּק֣וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֘...

חישב לעשות מצוה ונאנס – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, האמנם ?! בפרשתן (ח', א'): "כל המצוה", וברש"י: "כל המצוה - כפשוטו. ומדרש אגדה: אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כ"ד, ל"ב): "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם", והלא משה לבדו נתעסק בהם...

אשמח לכל ביקורת הערה או דירוג המשך פרק י"א – הברכה, הקללה ומעמד הר גריזים ועיבל הבחירה בטוב (פסוקים כ"ו – ל"ב) משה רבנו פותח את דבריו במילה "ראה" בלשון יחיד, ואז ממשיך במילה "לפניכם" בלשון רבים, משה מדבר כך כדי ללמד כל אדם ואדם שהוא אישית צריך לראות ולדעת שמעשיו משפיעים על כל העם כולו, הוא...

א. במתניתין תרומות פ"א מ"ב איתא דחרש המדבר ואינו שומע לכתחילה לא יתרום, והטעם מפורש בירושלמי משום הברכה, דצריך להשמיע לאזניו מה שמוציא מפיו. ושם במ"ו איתא דהערום והאלם ובעל קרי ג"כ לא יתרמו לכתחילה, ומפורש הטעם בירושלמי משום הברכה שאינם יכולים לברך. וחזינן מינה דיש לאדם להימנע מקיום מצוה משום...

א. בביאור הלכה סי' ח סי"ב (ד"ה אם לא) כתב דבאופן שיש ספק אם צריך לברך על הטלית שלובש (עי"ש פרטי הדין) "מוטב שלא ללבשו עד שיסיח דעתו מברכה ראשונה כדי שיתחייב עליו בבירור". והנה כל רגע שנמנע מלבישת הציצית הוא מפסיד קיום מצ"ע דאורייתא, ואפ"ה כיון שלא יכול לברך מחמת הספק צריך להפסיד המצוה. ב...

תוקפו של גורל: בספר דברי גאונים כלל כ' אות א' ובשד"ח (כללים מערכת הגימ"ל סימן יד) כתבו בשם שו"ת גאוני קדמאי וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו, ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות. וכן הוא מפורש במשלי טז'...