מאמר תורני

החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א' א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...

בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...

בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט...

פרשת פנחס "פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן וכו' לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" רש"י: לפי שהיו השבטים מבזין אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרון. והקשה הגרי״צ סלנט זצוק״ל בבאר יוסף כמה קושיות, ונביא את דבריו בתוספת קושיות...

במשנה למלך (פ"א מהל' רוצח הל' ט"ו) הסתפק בזה"ל: נסתפקתי ברוצח בשגגה שיש רשות לגואל הדם להרגו אם נתאמץ הרוצח והרג לגואל הדם אם נהרג עליו. ומסתברא דאינו נהרג עליו וסמך לדבר, זמרי מדאמרינן סנהדרין פב. נהפך זמרי והרג לפנחס אין נהרג עליו. ועדיין אין בידי ראיה מכרחת לזה. ובסו"ד כתב המל"מ לחלק בין...

בהלכות ציצית – חלק ג' בדין תליית הציצית בבגד ע"י אשה או קטן ט. שו"ע הל' ציצית סימן י"ד סעי' א' ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי, והאשה כשרה לעשותן. הגה: ויש מחמירים להעריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה. וטעם הרמ"א שמחמיר להעריך אנשים שיעשו...

בהלכות ציצית – חלק ב' מהו ללבוש בגד של ארבע כנפות בלא ציצית בזמן שאסור לו לעשות בהן ציצית? ד. המרדכי בהלכות קטנות רמז תתקמ"ד הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית בשעה שאסור לו לעשות בהן ציצית. דעת ה"ר שלמה מדרוש שהלובש בגד של ארבע כנפות ואינו מטיל בו ציצית...

בהלכות ציצית – חלק א' הקדמה קצרה: על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם... מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה...

בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג' חמשה וששה טעמים לאיסור ישיבה בתוך ארבע אמות של המתפלל ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל? א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל. ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל...

בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים. ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא...

בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב' ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד. וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא...

בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א' א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה. שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד...

כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום. ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק'...

ליקוט מקצת מדיני פסוקי דזמרה ח. כתב השו"ע סימן נ"א סעי' ד' צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה, והטעם ביאר המ"ב הואיל וברכת ברוך שאמר הוה ברכה שלפני פסוקי דזמרה וברכת ישתבח הוי ברכה שלאחריה פשוט שאסור להפסיק ביניהן, וכן בין ישתבח ליוצר אסור להפסיק, ומברכת יוצר והלאה...

איסור מסירת דין חברו לשמים מקורות האיסור איתא בגמ' (ב"ק צג.) 'אמר רב חנן המוסר דין על חברו הוא נענש תחלה שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך (בראשית טז ה) וכתיב ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה, והני מילי דאית ליה דינא בארעא'. היינו שלאחר שהרתה מאברהם זלזלה הגר בשרה שטרם התעברה, ובאה שרה לאברהם...

בדיני פסוקי דזמרה – חלק א' דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע...

אין כמו פרשת קורח לחדד זויות חשוכות בתפישת עולמנו המקובעת, היא גם חמקמקה למדי ואין האוחז בחבל העצמיות שלו יכול לעמוד על העיוות שבה. מהלומת אור חדשה נשפכת מדברי רש"י שפותח את פירושו לפרשתנו: "פרשה זו יפה נדרשת"… כי פרשה זו של מחלוקת, היא תמיד אקטואלית, דור דור ודורשיו, דור דור ומחלוקותיו, דור דור...

בס"ד דבר שאין מתכוון ופסיק רישא מחלוקתם של רבי שמעון ורבי יהודה: מפורסמת מחלוקתם הרחבה של רבי יהודה ורבי שמעון בדין 'דבר שאין מתכוון' כלומר פעולה אסורה שאדם עושה ללא כוונה ישירה למעשה זה, אלא שהפעולה נעשית בדרך אגב לפעולה העיקרית המותרת, ומקור מח' הוא בגמ' ביצה כ"ג ע"ב מתוספתא וז"ל הגמ' שם...

עצה אחרת למי שעומד בתחילת אתה גבור ונזכר שלא כיוון בברכת אבות יא. והנה מחמת דברי החיי אדם שמיאן במה שצידד המ"ב להורות דכשעומד בתחילת ברכת אתה גבור יחזור להתפלל על ברכה ראשונה משום חסרון כוונה, פנה הביאור הלכה להורות עצה אחרת. וזה לשונו, ויותר נראה לי עצה אחרת באופן זה, שלא יאמר עוד עתה כלל...