מאמרים תורניים

בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...

מהדורת אלול תשפ"ה ידע הנצרך לתורה[1] ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה...

הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה...

בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...

בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו...

פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב' מעט מושגים במוקצה: א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'. ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...

פתיחה להלכות מוקצה – חלק א' ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...

בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד...

בדין שומע כעונה – חלק ג' "שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו...

בדין שומע כעונה – חלק ב' יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"? ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע...

בדין שומע כעונה – חלק א' מהו המקור לדין "שומע כעונה"? א. סוכה ל"ח ב' אמר רבא הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא כו' הוא אומר "ברוך הבא" והן אומרים "בשם ד'" מכאן לשומע כעונה. ביאור הגמ', מכך שהוא היה אומר "ברוך הבא" והן אינם חוזרים על דבריו רק משלימים אותם ואומרים "בשם ד'" למדנו דין...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג' יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'. יב...

בס''ד דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב' בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...

בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א' א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג' יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...

בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב' האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה. והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...

החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש...

בדין שירה בכהנים במדבר פרק י"ח פסוק ג' "ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם וגם אתם" והנה בערכין י"א רבי יונתן אמר מהכא (היינו עיקר שירה מן התורה) "ולא ימותו גם הם גם אתם" מה אתם בעבודת מזבח אף הם בעבודת מזבח. תניא נמי הכי "ולא ימותו גם הם גם אתם" אתם...

בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט...