כתב המשנה ברורה (סימן תפה ס"ק ג) שהנשבע שלא לאכול מצה בלילה השני של פסח (בחו"ל) - השבועה חלה,
[בשונה מהלילה הראשון שהשבועה אינה חלה משום שזה נשבע לבטל את המצווה],
כיון שבקיאים בקביעא דירחא, ע"כ.
ומשמע מדבריו שבזמן שלא היו בקיאים - השבועה לא הייתה חלה,
ואף שזה רק ספק - מ"מ לראשונים שספיקא...
בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה.
אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא:
בקונטרס המועדים מתורת בריסק (עמ' סג) הובא מבית אב סי' מה, (וכ"ה בחידושי הגר"ח פסחים מב א):
וכעי"ז הביאו שם ממועדים...
הנה שיטת ר' אלעזר בן עזריה ברכות ט' א', שפסח נאכל מן התורה רק עד חצות הלילה.
ומבואר בפסחים ק"כ ב' שה"ה לגבי מצה.
ובפשטות [וכמדומה שכ"כ האברבנאל] משום שהתורה רצתה שיאכלו עד הזמן של מכת בכורות.
ויל"ע לפי"ז בדברי הרמ"א סי' תרל"ט ס"ג, שבסוכות ג"כ צריך לאכול את האכילה הראשונה שהיא חיוב - עד חצות...