מצה

רבינו הגאון הקדוש ראש גולת אריאל האדמו"ר הקדוש ר' אברהם מסכיטשאוו זצקלה"ה, פעם אחת בערב פסח היה חולה מסוכן ר"ל על שפך דם מהגרון ר"ל, וכאשר בא לאכילת כזית מצה לא היה יכול, והתחיל להגיד הזוהר הקדוש מצה מיכלא דאסוותא הרבה הרבה פעמים, עד שבא להתלהבות עצומה, ואכל הכזית מצה בדבקות גדול, שהיה גדול כשני...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם מצה פ"ז הי"ב "אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה, אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים, ומדברי סופרים לאכול המרור לבדו בליל זה אפילו אין שם קרבן פסח", עכ"ל. ולפי זה ערל ובן נכר שאין אוכלים בפסח אינם חייבים גם באכילת מרור...

אבני נזר אורח חיים סימן שפא אותיות א-ג: א) נתתי אל לבי לעיין בענין ברכת על אכילת מצה ועל אכילת מרור. ומהראוי הי׳ לברך לאכול. כיון שהוא מצוה שאי אפשר לקיים על ידי שליח. והרמב״ן [ז ע״א] והר״ן [בד׳ הרי״ף ד ע״א] כתבו באמת בלמד לאכול. אך גירסת ספרים שלנו בפרק ערבי פסחים [קיד ע״ב] על אכילת כו׳ והלבוש...

ידוע המעשה שהחזו"א היה מחבר ללחם משנה מצה וחלה, ופורס החלה, ומנער המצה, ואוכלה בפסח. ולכאו' כל דבר שטעון הדחה וא"א להדיחו אסור ליגוע זה בזה לכתחילה, ואיך נהג כן?

בהשראת החידה הזו איזה ספק דומה מצאנו בגמרא שהסתפקו גם לגבי השקאת סוטה, וגם לגבי אכילת מצה, וגם לגבי בכור בהמה.

'וזרע ברך' עמ' 14-16 על הגאון ר' ברוך שמעון שניאורסון, חתן הרב מטשעבין: באחד מימי הפסח סיפר רבינו לנכדיו את ספור "יציאת מצרים" הפרטית שלו: כיצד פלאי ההשגחה העליונה לווהו שם, בגלות סיביר הנדחת וסייעו בידו לקיים את "ליל הסדר" כהלכתו תחת נגישותו של שלטון הרשע - והרי הסיפור כפי שנרשם בשעתו ע"י אחד...

כתב השו"ע [תעא, א] ויין מעט לא ישתה, משום דמיסעד סעיד, אבל אם רצה לשתות יין הרבה, שותה, מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל. עי' במג"א [שם] שהקשה למה מותר לשתות ב' כוסות ראשונה ושניה קודם אכילת מצה, ותירץ דב' כוסות נחשב כבר הרבה יין דמיגרר גריר, ואח"כ כתב שאין צריך לזה, אלא כיון שבאותה...

כתב המ"ב סימן תרל"ט ס"ק כד וז"ל: נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר"א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ"ע הוא רק בערב משא"כ אח"כ הוא רק מצוה בעלמא אפשר דה"ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה ע"כ. וצ"ב א. פשיטא שמקיימים מצוה, שהרי תקנו לברך לישב...

הקשה המנחת חינוך, שכמו שבסוכה לב"ש שצריך לשמה - מ"מ כל ל' יום מועיל סתמא, כי לומדים את ההלכות, א"כ גם בפסח נאמר שתוך ל' יום מסתמא המצות הם לשם פסח. ולכאורה כל הקושיא היא רק לשיטות שמספיק לשם שאר ימי פסח, אבל אם צריך לשם המצת מצווה - אין סתמא שזה לשם המצת מצוה, עי' בשו"ע הרב שזוהי מחלוקת...

כתב בביאור הלכה (סימן ס ד"ה וי"א) וז"ל: מבואר בדבריו שאכילת מצה בפסח ואכילת כזית בסוכה בלילה הראשון שניהם חשיבי מצוות שתלויות באכילה לענין הכוונה. וצ"ב מה ההשוואה בין אכילת מצה בפסח שגוף המצווה היא אכילת המצה ונמצא נהנה מגוף המצווה, ועל כן אין הכוונה מעכבת במידי דהנאה, ואילו אכילת כזית בסוכה...

נפסק בשו"ע סימן תרס"ו סעיף א' היושב בסוכה לאחר חג הסוכות [אף שלא מכוין לשם מצוה עכ"פ מחזי] 'בל תוסיף'. וכך מבואר בגמרא סוכה מז: עיי"ש. וצריך ביאור מדוע מי שאוכל מצה לאחר הפסח אינו מחזי בבל תוסיף כמו האוכל בסוכה לאחר סוכות. ולכאורה היה אפש"ל שבשונה מסוכה שמקיים המצווה בכל הימים, במצה מקיים רק...

במשנה בפסחים ל"ט א' שנינו, על המרור "ומצטרפין לכזית", ובמשנה בדף ל"ה א' על מצה לא תנן כן. וכתב הרע"ב שמה שאמרו במשנה השניה - הולך גם על מצה. והר"ן כתב שבמצה פשיטא שמצטרף, ורק במרור היה צד שצריך כל הכזית מאותו טעם. ובירושלמי חלה יש שיטה שבמצה אכן צריך שיהיה כל הכזית מאותו המין.

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...

מש"כ בפרשת בא: בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה. אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא...

כתב המשנה ברורה (סימן תפה ס"ק ג) שהנשבע שלא לאכול מצה בלילה השני של פסח (בחו"ל) - השבועה חלה, [בשונה מהלילה הראשון שהשבועה אינה חלה משום שזה נשבע לבטל את המצווה], כיון שבקיאים בקביעא דירחא, ע"כ. ומשמע מדבריו שבזמן שלא היו בקיאים - השבועה לא הייתה חלה, ואף שזה רק ספק - מ"מ לראשונים שספיקא...

שמות יג, ו-ז: שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃ מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכׇל־גְּבֻלֶֽךָ׃ ולכאורה יש כאן כפילות ברישא של הפסוקים; ועי' אוצר מפרשי התורה. ובשם הגר"א [כמדומה...

בפשטות המוזכר בקדמונים על דין שימור במצה - הוא שצריך לעשות את כל הפעולות הנצרכות לאפיית המצות, ואולי גם לשמור אותן מחמץ, לשם מצווה. אך מצאנו לכאורה שנכלל בזה ענין נוסף; והוא: בקונטרס המועדים מתורת בריסק (עמ' סג) הובא מבית אב סי' מה, (וכ"ה בחידושי הגר"ח פסחים מב א): וכעי"ז הביאו שם ממועדים...

הנה שיטת ר' אלעזר בן עזריה ברכות ט' א', שפסח נאכל מן התורה רק עד חצות הלילה. ומבואר בפסחים ק"כ ב' שה"ה לגבי מצה. ובפשטות [וכמדומה שכ"כ האברבנאל] משום שהתורה רצתה שיאכלו עד הזמן של מכת בכורות. ויל"ע לפי"ז בדברי הרמ"א סי' תרל"ט ס"ג, שבסוכות ג"כ צריך לאכול את האכילה הראשונה שהיא חיוב - עד חצות...