מצוה

איך הבנתם 'פשט' מה הקשר לענוה ? והיה מקום לומר בגלל שמי שכנוע לא הולך לפי רצונו להמשיך בשינתו, אבל בכל המצוות יש עול, ואטו נגיד שכל אחד כזה יקרא "ותיק" (וצ"ב אם קשור לפרש כן בותיק יהמו רחמיך שבידיד נפש). ואגב מצינו גם ברש"י בראשית לז הנני לשון ענוה וזריזות שהם שייכים אחד לשני אבל זה כלפי לשון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (ד כד) בשיטה מקובצת נדרים לא: בשם רבינו אליעזר ממיץ הקשה, איך רצה המלאך להמית את משה רבינו, ולולי שציפורה מלה אותו היה מת, הרי שלוחי מצוה אינן ניזוקין, והוא היה שליח מצוה שהקב"ה אמר לו לך שוב מצרים, ועי' באור החיים מש"כ בזה. ותירץ...

כלומר שהעשה של המצוה ידחה לא תעשה שבעבירה?

איזה מצוה כהנים ולויים לא יכולים לקיים לחד מ"ד (לא להלכה).

בט"ז (תרעב, ס"ק א) הקשה על שיטות הראשונים דאסור להשתמש בשמן שנשתייר מן ההדלקה דנרות החנוכה, ושיש לשורפו, מהך דאמרינן דהזמנה לאו מלתא היא (עיי' בסוגיית הגמ' סנהדרין מז: - מח. ובדברי הט"ז שם). ונראה לתרץ באופן אחד, דאולי י"ל שגם השמן שנשתייר אחר ההדלקה ס"ס השפיע על דליקה משובחת יותר של האור...

הסתפקתי היכן שהיו לאדם נרות שעוה ונתכוין להדליק בהם נ"ח ובשעה שבא להדליק נזדמן לידו שמן זית דהוא מצוה מן המובחר (עיין סי' תרע"ג ס"א בהגה') האיך דינו בזה. מצד אחד י"ל דהידור מצוה איכא בזה ולכך ידליק בשמן זית, מאידך יש לצדד כיון דהתכוין להדליק בנרות השעוה לאו שפיר עביד לעזוב נרות הללו ולהדליק בשמן...

שאלה: ידועה הסגולה מקדמת דנא (מובאת בספרים 'שיח שרפי קודש', 'אביעה סגולות' ועוד), לריפוי 'שושנה ברגל' – מורחים מהשמן שנשאר בגביעי החנוכיה על השושנה שברגל והיא נעלמת באופן פלאי. ודורשי רשומות מצאו רמז נאה לכך בתיבות הפייטן במזמור 'מעוז צור' – ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. גם בנרות שבת יש ממליצים...

"מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד." (רמב"ם הל'כות חנוכה, פ"ד, י"ב). הרמב"ם לא מתבטא על אף מצוה אחרת בביטוי 'מצוה חביבה'. אך על הדלקת נר חנוכה הוא כותב "חביבה עד מאוד"! וצריך להבין מה כל כך חביב במצות נר-חנוכה, יותר ממצות אחרות. בוידאו הנדיר הגאון הצדיק רבי שמשון דוד פינקוס זצוק"ל מסביר מדוע...

לבסוף שנתברר שהאורחים הם מלאכים האם יש בזה קיום מצוה של הכנסת אורחים

מבואר כאן בפרשת וירא שגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה ומשמע שיש מצוה בהקבלת פני השכינה ויש לברר מהו גדר המצוה אכן יש ענין אהבת השם ויראת השם, אבל מה הגדר בעצם 'הקבלת' פני השכינה, מהו המצוה בדיוק?

היתכן, בגלל שדבוק מאד במצוה א' [שאין עליה דין עוסק במצוה] יהיה פטור לקיים מצוה אחרת [אפשרות אחת בלבד] ? איך יתכן מקרה מעין זה ?

כתב הט''ז [הובא במ''ב הל' סליחות] דאין לחזן להלביש טלית בלילה כי הרי הוא לא מברך [מספק] ומפסיד את הברכה, וצ''ע מ''ש מטומטום ואנדרוגינוס שנראה בלשון השו''ע ''שיתעטפו בלא ברכה'', והיה מקום לומר דכל זה דווקא שהמצוה ספקית וגם לצד שהוא מקיים אותה זה בלי ברכה משא''כ בטומטום ואנדרוגינוס גם לצד שהם...

זה לא גזל שינה, מצוה בהבאה בעבירה?!!

בש''ע סימן תר"ד ס"א כתב מצוה לאכול בערב יו"כ ולהרבות בסעודה, ולא כתב שיש מצוה לשתות. אמנם גירסת הגמ' ברכות ח: כל האוכל ושותה בתשיעי וכו'. מבואר להדיא שיש מצוה לשתות גם בערב יום כיפור ויל"ע.

נחלקו האחרונים באדם שעבר על מצוה שבן אדם לחבירו ולא פייס וריצה את חבירו האם זה מעכב תשובתו בינו לבין המקום. דעת היעב"ץ בתשובה שהובאה בשו"ת שתי הלחם סימן לא שכל שלא ריצה את חבירו אף עבירות שבין אדם למקום אינן נמחלות לו. אמנם דעת הפר"ח סימן תרו הברכ"י שם אות א' והמנחת חינוך מצוה שס"ד שאמנם באותה...

ידועה החקירה האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה או שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה. והנה הרמ"א (סי' תקפו ס"ג) כתב שיש דין דיחוי בשופר, דהיינו שאם היה שופר של ע"ז שלשיטה אחת כשר רק אחרי שהתבטל צריך שיתבטל דוקא מערב יו"ט. אמנם בישועות יעקב מובא תשובה מהנתיבות המשפט ונדפס בתשו' ר' יעקב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים (כב ז) בקידושין לט: אמרינן דרבי יעקב ראה שאמר אב לבנו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזרתו נפל ומת. והוכיח מזה רבי יעקב, דלמען ייטב לך היינו לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז) בחולין קמא. שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח. ולכאורה הביאור הוא שחוזר ומתחייב בשילוח מחמת שחזרה האם ונתיישבה על האפרוחים והרי יש כאן שוב מציאות המחייבת שילוח הקן, והוי מצוה חדשה, אבל מצות השילוח שקיים בפעם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי (כא כג) בספר החינוך מצוה תקל"ז מבואר שהעשה של "קבור תקברנו" נוהג לא רק בתלוי, אלא בכל מתי ישראל, שמצוה לקוברם ביום מיתתם. והקשה בספר מלאכת יו"ט לבעל האמרי משה זצ"ל אות ס"א, דא"כ אמאי אמרינן בביצה ו. שמת...

דעתו של ר' חיים 'מבריסק' שאחר שקיים אדם מצוה אינו יכול להוסיף הידור במצוה מפני שכבר אינו מצוה כי קיימה כבר, ולכאו' היה מקום גדול להבין לא כך, גישתו של ר' חיים בנויה על כך שכל צורת המצוה היא בחיוב על האדם, וברגע שאינו מחויב כבר אין מצוה. ולכאו' הוא חידוש שהמצוה תלויה בחיוב של האדם, ולא גרע ממי...