מצוה

זה לא גזל שינה, מצוה בהבאה בעבירה?!!

בש''ע סימן תר"ד ס"א כתב מצוה לאכול בערב יו"כ ולהרבות בסעודה, ולא כתב שיש מצוה לשתות. אמנם גירסת הגמ' ברכות ח: כל האוכל ושותה בתשיעי וכו'. מבואר להדיא שיש מצוה לשתות גם בערב יום כיפור ויל"ע.

נחלקו האחרונים באדם שעבר על מצוה שבן אדם לחבירו ולא פייס וריצה את חבירו האם זה מעכב תשובתו בינו לבין המקום. דעת היעב"ץ בתשובה שהובאה בשו"ת שתי הלחם סימן לא שכל שלא ריצה את חבירו אף עבירות שבין אדם למקום אינן נמחלות לו. אמנם דעת הפר"ח סימן תרו הברכ"י שם אות א' והמנחת חינוך מצוה שס"ד שאמנם באותה...

ידועה החקירה האם השופר נקרא חפץ שבו עצמו מתקיימת המצוה או שהוא רק אפשרות לפעולת התקיעה והשמיעה. והנה הרמ"א (סי' תקפו ס"ג) כתב שיש דין דיחוי בשופר, דהיינו שאם היה שופר של ע"ז שלשיטה אחת כשר רק אחרי שהתבטל צריך שיתבטל דוקא מערב יו"ט. אמנם בישועות יעקב מובא תשובה מהנתיבות המשפט ונדפס בתשו' ר' יעקב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים (כב ז) בקידושין לט: אמרינן דרבי יעקב ראה שאמר אב לבנו עלה לבירה והבא לי גוזלות, ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים, ובחזרתו נפל ומת. והוכיח מזה רבי יעקב, דלמען ייטב לך היינו לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך (כב ז) בחולין קמא. שלחה וחזרה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב, שנאמר שלח תשלח. ולכאורה הביאור הוא שחוזר ומתחייב בשילוח מחמת שחזרה האם ונתיישבה על האפרוחים והרי יש כאן שוב מציאות המחייבת שילוח הקן, והוי מצוה חדשה, אבל מצות השילוח שקיים בפעם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי (כא כג) בספר החינוך מצוה תקל"ז מבואר שהעשה של "קבור תקברנו" נוהג לא רק בתלוי, אלא בכל מתי ישראל, שמצוה לקוברם ביום מיתתם. והקשה בספר מלאכת יו"ט לבעל האמרי משה זצ"ל אות ס"א, דא"כ אמאי אמרינן בביצה ו. שמת...

דעתו של ר' חיים 'מבריסק' שאחר שקיים אדם מצוה אינו יכול להוסיף הידור במצוה מפני שכבר אינו מצוה כי קיימה כבר, ולכאו' היה מקום גדול להבין לא כך, גישתו של ר' חיים בנויה על כך שכל צורת המצוה היא בחיוב על האדם, וברגע שאינו מחויב כבר אין מצוה. ולכאו' הוא חידוש שהמצוה תלויה בחיוב של האדם, ולא גרע ממי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז יח) בסנהדרין דף טז: "לשבטיך ושפטו" מצוה לשבט לדון את שבטו. ובספר תפארת צבי (אמשטרדם תקט"ו) הביא לחקור בשם רבי בער אב"ד העלישוי, איך הדין כאשר התובע משבט אחד והנתבע משבט אחר, לפני איזה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...

במעשר שני (ג, יא) תנן צבי שלקחו בכסף מעשר ומת, יקבר על ידי עורו. ויש נידון מדוע לא נימא שיבוא עשה של אכילת מעשר שני, וידחה הלאו של נבילה. ותירץ בתשובת ר' אלעזר משה הורוויץ שאין כאן כלל מצוות אכילת מעשר שני, כי זה נבילה והוא טמא, ומדיני מעשר שני אין לאוכלו. עוד כתב שם שיש ראשונים שיש בנבילה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק (א טז) בכתובות קו. איתא דרב נחמן דחה דין של יתומים מפני דין של קרובו של התלמיד חכם, משום דעשה ד"כבוד התורה" עדיף, וכתב הריטב"א שם דהיכא שהתלמיד חכם עצמו בא לדין, אפילו אם כבר התחילו דין אחר, מפסיקין בשביל כבוד החכם. והקשה אאמו"ר שליט"א, איך יתכן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים (כז כא) הרמב"ן בסוף השגותיו לספר המצות של הרמב"ם, מצדד שנאמר בזה מצות עשה שבשעת יציאה למלחמה צריכין לשאול באורים ותומים. ובספר מעין החכמה לרבי נח חיים צבי ברלין אבדק"ק אה"ו בעל העצי ארזים, הקשה ממה שנאמר בספר דברי הימים (ב כ)...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל (כה יא) איתא במדרש רבה, שאמר הקב"ה על פנחס "בדין הוא שיטול שכרו". ורבים מן המפרשים הקשו, הרי קי"ל ד"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", ואיך כאן נטל פנחס שכר מיד בעולם הזה, ועוד נאמר על כך במדרש שהוא מן הדין. ובפשטות הביאור...

מהו המקור שיש מצוה במעשה מצוה ללא קשר לקיום המצוה

איזו מצוה נוהגת רק בימי רביעי וחמישי?

גבי ברתיה דהמן דלית עיניה * וחזית דאבוה הוא נפלה מאגרה ומתה, וזה והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש, הנה יש לדקדק הלא היא היתה באיגרא, וא"כ איך שייך לומר דלית עיניה, הל"ל השפילה לעיניה וחזית דאבוה הוא, ונראה דהנה ברתיה דהמן כונתה היתה לדבר עבירה להשליך על מרדכי, ואח"כ כשהשליכה על המן, בזה עשתה...

מהו הגדרה הברורה מתי חסד הוא חסד ומתי הוא ניצול ואין בו שום מצוה

במה שנוהגים העולם להתפלל מעריב באמצע חתונה למרות שהוי עוסק במצווה. למרות שבמשנה"ב יש סתירה האם עוסק במצווה יד"ח. וודאי ראוי להחמיר.

הנה מצאנו שפסול "הקריבהו נא לפחתך" נאמר גם ביין לקידוש כמבואר בב"ב צ"ז ע"ב, ובביאה"ל סי' ער"ב ס"א ד"ה אין מקדשין הביא שדעת הרמב"ן שאפי' בדיעבד לא יצא, והביאה"ל מפקפק בזה שאולי אסור רק לכתחילה, ונשאר בצ"ע. וכן מצינו במשנ"ב סי' תרע"ג סק"ג שאם נמצא עכבר בשמן הוא מאוס ואסור להשתמש בו לנר חנוכה...