מגדלות מרקחים | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    עשרת ימי תשובה, יום כיפורים חזר בתשובה ושוב תהא על הראשונות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושבת עד ה' אלקיך (ל ב) בקידושין מ: רבי שמעון בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ומוקי לה ריש לקיש שם, בתוהא על הראשונות, דהיינו שמתחרט על המצוות שעשה. ויש להסתפק, ברשע שעשה תשובה, ועל ידי תשובתו נתכפרו...
  2. ג

    כי תבוא איך לבשו ישראל מנעלים במדבר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך (כט ד) מבואר שכל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר היו הולכים במנעלים, והנה במו"ק טו: מסתפקת הגמ' האם מנודה מותר בנעילת הסנדל, והקשה בקרבן נתנאל שם פ"ג סי' ד', מדוע פשטו מהכא שהרי ישראל במדבר היו מנודים...
  3. ג

    כי תבוא לב רגז בבבל ולא בארץ ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתן ה' לך שם לב רגז (כח סה) בנדרים כב. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה וכו', כי קאתי לקמיה דרבי יוחנן וכו', קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב, א"ל ההוא שעתא אכתי לא קעברינן ירדנא. מבואר שמדכתיב "שם"...
  4. ג

    כי תבוא כתיבת התורה על אבני המזבח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (כז ח) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס', איך כתבו את התורה על אבני המזבח, הרי כתיב לא תניף עליהם ברזל. ותירצו שכתבוהו על ידי השמיר. ומבואר דסבירא להו דהכתיבה על האבנים היתה על ידי חקיקה, ולא בדיו. וכן הביא בתשובת מעיל צדקה סי'...
  5. ג

    כי תבוא איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': השקיפה ממעון קדשך מן השמים (כו טו) בפנים יפות הקשה, איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון כדאיתא בסוטה רפ"ז, הרי אמרינן בסוטה לג. שלא יתפלל אדם בלשון ארמית מפני שאין מלאכי השרת מכירים בו, והרי בוידוי מעשר מתפלל ואומר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'. ונראה ליישב עפ"י דברי הגבורת...
  6. ג

    כי תבוא ביעור בבהמת שלמים של מעשר שני

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בדין ביעור של מעשר שני, מבואר ברמב"ם הלכות מע"ש פי"א ה"ח שאם נשארו לו פירות של מע"ש כשהגיע זמן הביעור, הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. ויש לעיין כיצד יעשה מי שיש לו בהמה של שלמים שלקחה ממעות מעשר שני, [שכך היא המצוה לכתחילה לקנות בהמה ממעות מעשר שני], ועכשיו הגיע זמן...
  7. ג

    כי תבוא האם כופין על מצות ביעור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) בספר אמרי הצבי ב"ק לו: אות כ"ח כתב לדון, שאין בי"ד כופים על מצות ביעור מעשרות, משום דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצידה שאין בי"ד כופין עליה, כמבואר בחולין קי: לגבי כיבוד אב ואם שאין כופין עליה משום שמתן שכרה בצידה דכתיב למען יאריכון ימיך, והכא...
  8. ג

    כי תבוא בל תאחר במעשרות האם מעכב את הוידוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) פירש רש"י "בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו". וכעין זה פירש רש"י בפרשת ראה (יד כט), "ואתה הולך לירושלים למעשר של שנה ראשונה ושנייה שהשהית, ומתודה בערתי הקדש מן...
  9. ג

    כי תבוא ביעור מעשרות בפירות שביעית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...
  10. ג

    כי תבוא מנין שהביעור בפסח של שנה רביעית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו (כו יב) פירש רש"י קבע זמן הביעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד כח) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ ונאמר להלן לענין הקהל (שם לא י) מקץ שבע...
  11. ג

    כי תבוא משה רבינו תיקן תפילות במקום הביכורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י) בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל...
  12. ג

    כי תבוא תנופה בביכורים שאין בהם קריאה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך (כו יא) פירש רש"י, מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא. ובפירוש רבינו חיים פלטיאל כתב, מספקא למורי האם צריך תנופה מן החג ואילך, כיון דאינו...
  13. ג

    כי תבוא בני קיני איך מביאים וקורין למ"ד קנין פירות לאו כקנין הגוף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) בתוס' בבא בתרא פא. הביאו מהתוספתא בדעת רבי יהודה, שגר שהוא מבני קיני חותן משה מביא וקורא מפני שהוא יכול לומר "נשבע ה' לאבותינו לתת לנו", שהרי ניתן להם דושנה של יריחו. והקשה הגאון רבי צבי אליהו...
  14. ג

    כי תבוא איך גר יכול לומר לאבותינו בלשון רבים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו (כו ג) במשנה ביכורים פ"א מ"ד, הגר מביא ואינו קורא שאינו יכול לומר לאבותינו לתת לנו, ובירושלמי שם תני בשם רבי יהודה, גר מביא וקורא משום שאברהם אבינו הוא אב המון גוים ויכול לומר לאבותינו. והקשה הריטב"א במכות יט. איך גר יכול לומר "לאבותינו" בלשון...
  15. ג

    כי תבוא הבאת ביכורים מקמח ופת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מראשית פרי האדמה (כו ב) יש לעיין האם אפשר להביא ביכורים מקמח ומפת, כגון שהיו לו חיטין ועשאן סולת או שעשאן פת, ושמעתי מרבינו הגר"ד לנדו שליט"א שכמו שמביאין ביכורים משקה מן היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ולרבי אליעזר בחולין קכ: מביאים אף משקה היוצא מן החיטים ומן השעורים, כך גם...
  16. ג

    כי תבוא בשיטת ר"ת מאורליינש שאין צריך להביא ביכורים מכל מין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחת מראשית כל פרי האדמה (כו ב) בפירוש הריב"א עה"ת כאן, כתב בשם ר"ת מאורליינש, שאין צריך להביא ביכורים מכל מין משבעת המינים, אלא ממין אחד מז' מינים איזה מהם שיבכר תחלה. וכתב שבזה תירץ הר"ר אהרן מקוטבוייר"א מה שתמהים העולם שמי שיש לו מכל ז' מינים לא יהיה כל הקיץ בביתו אלא...
  17. ג

    כי תצא האם אילם כשר להיות דיין בחליצה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וקראו לו זקני עירו ודברו אליו (כה ח) יש להסתפק האם אילם ששומע ואינו מדבר יכול להיות אחד מדייני החליצה. והנה נידון זה לא מצינו בפוסקים שדנו בו בפירוש, ובשאר בעלי מומים קי"ל דמעיקר הדין כשרים להיות דיינים לחליצה, אך באלמים לכאורה יש מקום לדון שכיון שנאמר על הדיינים "וקראו...
  18. ג

    כי תצא המוסיף על מלקות תיפו"ל משום בל תוסיף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה (כה ג) הקשה החזקוני, למה צריך לאו למוסיף על המלקות, תיפוק ליה משום "בל תוסיף" שבכל המצוות, כמו נוטל ה' מינים בלולב וכדומה. [ואמנם נפק"מ לסתם אדם שאינו שליח בי"ד המכה את חבירו שאינו חייב כלל מלקות, אך הקושיא היא דהכתוב...
  19. ג

    כי תצא מדוע חוזרים מהמלחמה רק לשלשה דברים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח (כד ה) פירש רש"י לביתו זה ביתו, יהיה לרבות את כרמו. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס', למה דוקא אלו השלשה חוזרין מעורכי המלחמה, ולא כל מי שקונה דבר חדש, ותירצו שעל שלשה דברים...
  20. ג

    כי תצא ואל כליך לא תתן בכרם של גוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן (כג כה) בבבא מציעא פז: דרשינן, "בכרם רעך ולא בכרם נכרי", ופירש רש"י שישראל שהוא פועל בכרם של נכרי, אין לו איסור "ואל כליך לא תתן", אלא רשאי ליתן לכליו. ומקשה הגמ' שם, הניחא למ"ד גזל עכו"ם אסור היינו דאיצטריך למישרי...
חזור
חלק עליון