מגדלות מרקחים | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    עשי"ת, יום כיפורים פרישת שבעה בליל יום הכיפורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון...
  2. ג

    האזינו ישראל מזכירין את השם לאחר ב' תיבות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו (לב ג) בספרי פיסקא ש"ו, מצינו שלא הזכיר משה שמו של הקב"ה אלא לאחר עשרים ואחד דבר, ממי למד ממלאכי השרת, שאין מלאכי השרת מזכירים את השם אלא לאחר שלש קדושות שנאמר "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות", אמר משה דיי שאהיה בפחות משבעה...
  3. ג

    וילך מדוע לא הקהיל משה רבינו בחצוצרות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ (לא כח) פירש רש"י "ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל וכו', ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקיים מה שנאמר ואין שלטון ביום המות". והעיר החתם סופר בספרו תורת משה, מנא לן...
  4. ג

    וילך מה הק"ו שבני ישראל ימרו אחרי מותו של מרע"ה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...
  5. ג

    וילך מנומר בכתיבת ספר תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (לא יט) בשבת קג: מבואר שאם כתב ספר תורה שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו. והעיר בשו"ת צמח צדקה לרבי מנחם מנדל מניקלשבורג זצ"ל סי' י', תיפוק ליה דכיון שרק את האזכרות כתב בזהב ושאר הספר בדיו, א"כ הוי ליה כמנומר, וכדאיתא בגיטין נד...
  6. ג

    וילך בל תוסיף במצות הקהל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם (לא יא) כתב בספר המנהיג הלכות חג הסוכות אות נ"ז, שספר "קהלת" נאמר על ידי שלמה המלך בהקהל בחג, כאשר נקהלו ישראל לקיים המצוה כדכתיב במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות וגו'. וקשה איך היה מותר להוסיף על פסוקי התורה ולומר את...
  7. ג

    ראש השנה כתוב תו חיים והיה על מצחו תמיד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסליחות לערב ראש השנה "מטה כלפי חסד להטות איש לתחיה, עמך לחסד הטה גמול נא עליו וחיה, כתוב תיו חיים והיה על מצחו תמיד". ויש לבאר, דהנה הענין של כתיבת "תיו חיים" הוא עפ"י הכתוב ביחזקאל ט ד "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים...
  8. ג

    וילך באיזה אדר מת משה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא (לא ב) פירש רש"י, היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות. והנה במכילתא פרשת בשלח מסכתא דויסע פרשה ה', "ר' אלעזר המודעי אומר שבעים יום אכלו את המן אחר מיתתו של משה, הא כיצד משה מת בשבעה באדר, ואכלו...
  9. ג

    נצבים מדוע נשים אינם חייבות בתלמוד תורה משום דבעו חיי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם (ל כ) בקידושין לד. אמרינן דנשים חייבות במזוזה, ואי אפשר לפוטרן משום שמזוזה הוקשה לתלמוד תורה, כיון דכתיב במזוזה "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על...
  10. ג

    נצבים אלישע בן אבויה ראשיתו לא היתה לשם שמים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שנינו במשנה באבות פ"א מ"ג "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס". והנה בתוס' חגיגה טו. הביאו מהירושלמי בחגיגה טו. מה הטעם שעלתה באלישע בן אבויה כך שיצא לתרבות רעה, כיון דכתיב "טוב אחרית דבר מראשיתו" בזמן שהוא טוב...
  11. ג

    נצבים באיסור ליהנות מכבוד התורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לאהבה את ה' אלקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו (ל כ) בנדרים סב. למדו מהאי קרא "שלא יאמר אדם אקרא שיקראוני חכם אשנה שיקראוני רבי אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא וכו', רבי אלעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל...
  12. ג

    עשי"ת, יום כיפורים חזר בתשובה ושוב תהא על הראשונות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושבת עד ה' אלקיך (ל ב) בקידושין מ: רבי שמעון בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות, שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ומוקי לה ריש לקיש שם, בתוהא על הראשונות, דהיינו שמתחרט על המצוות שעשה. ויש להסתפק, ברשע שעשה תשובה, ועל ידי תשובתו נתכפרו...
  13. ג

    כי תבוא איך לבשו ישראל מנעלים במדבר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך (כט ד) מבואר שכל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר היו הולכים במנעלים, והנה במו"ק טו: מסתפקת הגמ' האם מנודה מותר בנעילת הסנדל, והקשה בקרבן נתנאל שם פ"ג סי' ד', מדוע פשטו מהכא שהרי ישראל במדבר היו מנודים...
  14. ג

    כי תבוא לב רגז בבבל ולא בארץ ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתן ה' לך שם לב רגז (כח סה) בנדרים כב. עולא במיסקיה לארעא דישראל איתלוו ליה תרין בני חוזאי בהדיה, קם חד שחטיה לחבריה וכו', כי קאתי לקמיה דרבי יוחנן וכו', קא תמה רבי יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב, א"ל ההוא שעתא אכתי לא קעברינן ירדנא. מבואר שמדכתיב "שם"...
  15. ג

    כי תבוא כתיבת התורה על אבני המזבח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (כז ח) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס', איך כתבו את התורה על אבני המזבח, הרי כתיב לא תניף עליהם ברזל. ותירצו שכתבוהו על ידי השמיר. ומבואר דסבירא להו דהכתיבה על האבנים היתה על ידי חקיקה, ולא בדיו. וכן הביא בתשובת מעיל צדקה סי'...
  16. ג

    כי תבוא איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': השקיפה ממעון קדשך מן השמים (כו טו) בפנים יפות הקשה, איך אומרים וידוי מעשר בכל לשון כדאיתא בסוטה רפ"ז, הרי אמרינן בסוטה לג. שלא יתפלל אדם בלשון ארמית מפני שאין מלאכי השרת מכירים בו, והרי בוידוי מעשר מתפלל ואומר השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'. ונראה ליישב עפ"י דברי הגבורת...
  17. ג

    כי תבוא ביעור בבהמת שלמים של מעשר שני

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בדין ביעור של מעשר שני, מבואר ברמב"ם הלכות מע"ש פי"א ה"ח שאם נשארו לו פירות של מע"ש כשהגיע זמן הביעור, הרי זה מבערן ומשליך לים או שורף. ויש לעיין כיצד יעשה מי שיש לו בהמה של שלמים שלקחה ממעות מעשר שני, [שכך היא המצוה לכתחילה לקנות בהמה ממעות מעשר שני], ועכשיו הגיע זמן...
  18. ג

    כי תבוא האם כופין על מצות ביעור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) בספר אמרי הצבי ב"ק לו: אות כ"ח כתב לדון, שאין בי"ד כופים על מצות ביעור מעשרות, משום דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצידה שאין בי"ד כופין עליה, כמבואר בחולין קי: לגבי כיבוד אב ואם שאין כופין עליה משום שמתן שכרה בצידה דכתיב למען יאריכון ימיך, והכא...
  19. ג

    כי תבוא בל תאחר במעשרות האם מעכב את הוידוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בערתי הקדש מן הבית (כו יג) פירש רש"י "בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו". וכעין זה פירש רש"י בפרשת ראה (יד כט), "ואתה הולך לירושלים למעשר של שנה ראשונה ושנייה שהשהית, ומתודה בערתי הקדש מן...
  20. ג

    כי תבוא ביעור מעשרות בפירות שביעית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר (כו יב) בספרי פיסקא ש"ב ובפרשת ראה פיסקא ק"ט לפי גירסת הגר"א "יכול אף שנה שביעית תהא חייבת בביעור תלמוד לומר שנת המעשר, שנה שחייבת במעשר יצתה שנה שביעית שאינה חייבת במעשר". וצריך ביאור, למה צריך מיעוט שאין ביעור מעשרות...
חזור
חלק עליון