מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי (מא נב) בתרגום יונתן "ארום אמר תקיף יתי ה' בארע סיגופי והיכדין עתיד למתקוף בית אבא הכא בסיגופיהום", היינו דכמו שהפרני אלקים בעניי כך עתיד להפרות בית אבא כאן בעניים. וביאר בספר צוף דבש, שדקדוק התרגום הוא ממה שקראו "אפרים"...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ע סי' תרע"ב ס"ב איתא, דלאחר שדלקו הנרות חצי שעה, מותר להשתמש לאורן של הנרות, דכבר אינן של מצוה. והקשה הבית יוסף בסי' תרע"ז, ממה שמבואר שם דמותר השמן של נרות חנוכה אסור בהנאה אף לאחר חנוכה, וטעון שריפה. וכתב ליישב, דבסי' תרע"ז מיירי שכבה בתוך הזמן, וא"כ הוי אותו השמן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר דברי הב"י שכתב להסכים את דברי השאילתות דמותר השמן אסור בהנאה, עם דברי הרי"ף דמותר להשתמש בנר לאחר שעבר זמן חצי שעה, הנה הרמב"ן חולק על זה וסובר דמותר השמן מותר לגמרי בהנאה, וכתב כן גם בדעת הרי"ף. וטעמו, משום דהוי כמו סוכה לאחר החג. ובאבני נזר או"ח סי' תצ"ו אות ה'...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וארא בחלמי והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד מלאות וטובות (מא כב) הנה לא נזכר בתורה בפירוש האם אותם השבלים היו חיטים או שעורים. ובפירוש בעל הרוקח כתב ד"מלאות וטובות" אלו חיטים. ויתכן לומר לפי מה דאמרינן בפסחים מח. אמר רב פפא שמע מינה גריעין חיטי חסיכתא מחיטי מעלייתא טפי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב בשלחן ערוך או"ח סי' תרע"ב ס"ב והוא מדברי הרי"ף, דאם נתן בנר חנוכה יותר משיעור חצי שעה, יכול לכבותה לאחר שעבר הזמן וכן להשתמש לאורה. ובבית יוסף סי' תרע"ז הקשה ממה שמבואר שם, דהנותר מן השמן והפתילות ביום ראשון מוסיף עליו ומדליק בשני, ומה שנותר ביום אחרון שורפו בפני עצמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופרעה חולם (מא א) במושב זקנים לקמן (מג ז) בשם רבינו יהודה החסיד, שהטעם שבקריאת התורה אין קורין פחות מג' פסוקים, משום שאין לך ג' פסוקים רצופים בתורה מבראשית ועד לעיני כל ישראל שאין בהם חידוש דין או איסור והיתר שיוצא מהן, והקשו לו מכמה מקומות שנראה שאין בהם חידוש דין, ותירץ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מבואר בשאילתות דרב אחאי (וישלח שאילתא כ"ו), שנר שכבה באחד מן הימים, מוסיף עליו ביום הבא ומדליקו. אבל אם נשאר ביום השמיני, עושה לו מדורה ושורפו. ויש לעיין כאשר מוסיף למחר ומדליק, האם יכול לקחת ממותר השמן של הנר הראשון של אתמול, ולהדליק ממנו את הנר של המהדרין של היום, או...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם (מד ג) הקשו המפרשים למה נכתב "וחמוריהם", וכי מה חשיבות יש לחמורים שנזכרו כאן בפרט. וביאר בספר קהלת יצחק בשם רבי אליעזר יצחק זצ"ל חתנו של רבי יצחק מוולאז'ין זצ"ל, דהנה בתענית כד. רבי יוסי דמן דיוקרת הוה ליה ההוא חמרא, כשהיו שוכרים אותה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בפני יהושע שבת כא: הקשה, דמכיון שטמאו היוונים את כל השמן ולא נשאר אלא פך אחד, מהיכן היה שמן למנחות כל אותן הימים. והיינו למנחת חביתין, שהיא צריכה להיקרב בכל יום. ותירץ שם, דלענין מנחות לא הוצרך לנס, דבקל היו יכולין למצוא שמן טהור לצורך מנחות, כיון דלא בעינן שמן כתית...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה (לח כה) בתרגום יונתן איתא שאבדו ממנה המטה והחותמת והפתילים, והתפללה להקב"ה "ענה אותי בעת צרתי, ואני מקיימת לך מחלצי שלשה קדושים שמקדשים שמך ויורדים לכבשן האש בבקעת דורא", דהיינו חנניה מישאל ועזריה, ומיד רמז הקב"ה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוציאוה ותשרף (לח כד) משמעות הכתוב שרצו להוציאה לשורפה בעוד שהיתה מעוברת, דרק אח"כ כתיב ויהי בלדתה וגו', ועוד שפירש רש"י "הכר נא" ואל תאבד שלש נפשות. והקשה בקבא דקשייתא קושיא י"ט מדוע לא המתינו לה עד שתלד, דהנה בערכין ז. תנן האשה שיצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד, וכתב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף (לח כד) בירושלמי סנהדרין פ"ד ה"ז על המשנה שבדיני נפשות מתחילין מן הצד [דהיינו מן הקטן], נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם גם בדיני בני נח מתחילין מן הצד או לאו, ומקשה הירושלמי שם מהא דכתיב הכא "ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף", והרי באותו הדין ישבו גם יצחק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף (לז לג) במדרש רבה ויגש פרשה צ"ה סי' ב' "אין חיה רעה אלא אריה". ויש לעיין מנין לו ליעקב אבינו שדוקא אריה אכל את יוסף, דילמא שאר חיה אכלתו, הרי לא ידע אלא מתוך שהכתונת טבולה בדם, ואיך יכולים להכיר איזה חיה אכלתהו. [ובמדרש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל) בפסיקתא זוטרתי ומובא בהרבה מפרשים, אנה אני בא במעשה בלהה. ותמוה מה השייכות של מעשה בלהה למכירת יוסף. והאריכו המפרשים בפלפולים לבאר השייכות. ובספר כתנות אור לבעל שו"ת פנים מאירות זצ"ל בפרשתינו, ביאר באופן נפלא על פי דברי המדרש רבה פרשה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מצינו בברכת המצוות דהיכא דהמצוה על ידי עבירה אין מברכין עליה, משום דאין זה מברך אלא מנאץ, כדאיתא בב"ק צד. "הרי שגזל סאה של חטין, טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, כיצד מברך, אין זה מברך אלא מנאץ, ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה'". ומבואר בסוגיא שם דאע"פ שקנה את העיסה בשינוי, מ"מ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישבו לאכל לחם (לז כה) במדרש תנחומא פרשת כי תשא אות ב' "השליכוהו לבור אמרו נאכל ונשתה ואח"כ נעלהו ונהרגהו, אכלו ושתו באו לברך אמר להם יהודה אנו מבקשין להרוג נפש ונברך לאלהינו, אין אנו מברכין אלא מנאצין, על זה נאמר ובוצע ברך נאץ ה'", ע"כ. ובספר נחלת עזריאל לרבי עזריאל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם נצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי (לז ז) הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' תימה מאי שנא בחלום הראשון שאמר שהשתחוו אלומותיהם לאלומתו, מהחלום השני שאמר שראה שהשמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לו, ולא לכוכב שלו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו (לז ח) במדרש רבה פרשה פ"ד סי' י' "רבי לוי ור' סימון, חד אמר מפני שענו אותו בעין רעה לפיכך מעמיד רשעים [דהיינו ירבעם שהיה מלך מזרע יוסף, והיה רשע], וחד אמר מפני שענו אותו בלשון כפול לפיכך הוא מעמיד מלכים". והקשה בחידושי רבי אברהם אמיגו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (לז ב) פירש רש"י שהיה מגיד לאביו שהיו אוכלים אבר מן החי. והקשו בעלי התוספות (פירוש הריב"א ועוד) איך יתכן שהשבטים היו אוכלים אבר מן החי שאסור אף לבני נח. ותירצו שהיו אוכלים מבהמה מפרכסת לאחר שחיטה, וזה דומה לאבר מן החי, אבל האמת שהוא מותר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו (לו כד) יש לעיין מה בא הכתוב להשמיענו, ומאי נפק"מ מי מצא את הפרדות. ויש לבאר לפי מה דאיתא בב"ק לח. אמר רב מתנה "עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים", מה ראה, ראה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח ולא...