• אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>

מגדלות מרקחים

  1. ג

    בדברי המכילתא דיוצא בשש אי"צ שטר שחרור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם (כא ב) במכילתא יצא לחפשי למה נאמר, לפי שהוא אומר (דברים טו יג) וכי תשלחנו חפשי וגו', שומע אני שיכתוב לו גט שחרור, ת"ל יצא לחפשי. ויש לעיין איך ס"ד שיוצא בשש צריך שטר שחרור, ודין יציאת שש היינו שרבו חייב לכתוב לו שטר...
  2. ג

    בהאיסור לפסוע על ראשי עם קודש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תעלה במעלות על מזבחי (כ כג) בסנהדרין ז: מנין לדיין שלא יפסע על ראשי עם קודש [שבשעת הדרשה היו הציבור יושבין לארץ, והמפסיע ביניהן לילך ולישב במקומו נראה כמפסיע על ראשן, רש"י], שנאמר ולא תעלה במעלות על מזבחי, וסמיך ליה ואלה המשפטים. וביבמות קה: איתא שכאשר רבי הגיע...
  3. ג

    מה נחשב בנין לענין אבני גזית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה (כ כב) בתוס' סוכה מט. צידדו דדוקא אבנים שהוקדשו כבר למזבח פוסלת בהם נגיעת ברזל, אבל אבנים שנגע בהם ברזל קודם שהוקדשו אין נפסלות. וכ"כ בתוס' רבינו פרץ שם. והקשו במנחת חינוך מצוה מ' ובשו"ת תועפות ראם [לבעל...
  4. ג

    בדין לא תחמוד על חפץ שניטל ממנו בחמדה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש להסתפק מי שחמדו ממנו חפץ ונטלו אותו ממנו בעל כרחו, דהיינו שכפו אותו עד שיאמר רוצה אני, ועכשיו גברה ידו ויכול לכפות את הנוטל עד שיאמר רוצה אני להחזיר לו את אותו חפץ שנטל, האם כיון שכל החפץ הגיע לידו ע"י חמדה מותר לבעלים הראשונים לכוף אותו להחזירו ואין זה חמדה, או דכיון...
  5. ג

    בענין לא תחמוד מפני דרכי שלום

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תחמוד בית רעך (כ יד) יש להסתפק בדברים שיש בהם גזל מפני דרכי שלום, כגון יוני שובך דאיתא בחולין קמא: שיש בהם גזל מפני דרכי שלום, האם מי שחומד אותם מן הבעלים עובר ג"כ באיסור לא תחמוד מפני דרכי שלום. והנה בעיקר התקנה של דרכי שלום יל"ע האם הכוונה דהוי ממון שלו מפני דרכי...
  6. ג

    במחלוקת שמאי והלל בקנית בהמה לכבוד שבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זכור את יום השבת לקדשו (כ ח) בגמ' ביצה טז. "אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, מצא בהמה נאה אומר זו לשבת, מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה. אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים, שנאמר ברוך ה' יום יום". ודברי הגמ' אומרים...
  7. ג

    מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים לאלהים ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהים (יח יב) פירש רש"י "ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם", עכ"ל. ובצדה לדרך הביא קושיית רבי אליעזר אשכנזי בעל מעשי ה', הרי...
  8. ג

    האם גר מברך "שעשה לי נס במקום הזה" על נס שנעשה לו לפני שנתגייר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים (יח י) יש להסתפק לגבי ברכת "שעשה לי נס במקום הזה", האם גר שנעשה לו נס בעודו גוי ואחר כך נתגייר, מברך על הנס שנעשה לו בגויותו או לאו. ולכאורה נראה להביא ראיה, שהרי בברכות (נד.) ילפינן שמברכים על מקום שעשה בו נס, ממה שיתרו ברך על...
  9. ג

    בזכות עשית הפתילות זכתה דבורה לשפוט את ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא (ד ד) במגילה יד. מאי אשת לפידות, שהיתה עושה פתילות למקדש. וביאר בספר תפארת הקודש, שמחמת זה זכתה לשפוט את ישראל, דלא כשאר נשים שאינם דנות כמבואר בתוס' יבמות מה: בשם הירושלמי דאשה פסולה לדון כיון שהיא פסולה להעיד...
  10. ג

    האם כבוד הנביא ללכת אל הדיוט

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ה' אלקי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון (הפטרה) במגילה יד: אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי וכו', ואיירי שם בדבורה הנביאה, דכתיב בה ותשלח ותקרא לברק, ואילו איהי לא אזלה...
  11. ג

    האם הגוים יכלו לטעום מהמן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והוא כזרע גד (טז לא) איתא במדרש שמות רבה (פרשה ה' סי' ט') דהעובדי כוכבים שטעמו את המן, היה להם מר, וז"ל המדרש "אר"י בר חנינא וכו' למוד מן המן שלא היה יורד לישראל אלא לפי כח של כל אחד ואחד מישראל, הבחורים היו אוכלין אותו כלחם וכו', והזקנים כצפיחת בדבש וכו', והעובדי כוכבים...
  12. ג

    בישול בדבר הנאכל כמות שהוא חי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו (טז כג) פירש רש"י מה שאתם צריכים לאפות ולבשל בשלו ואפו היום. והנה הרדב"ז בשו"ת ח"א סי' רי"ג [הובא בברכי יוסף או"ח סי' שי"ח] כתב לחדש, שאין חיוב בישול על דבר הנאכל כמות שהוא חי, כמו שאין חיוב על דבר שנתבשל כמאכל בן דורסאי, עי"ש. ובחמדת...
  13. ג

    מצות הסיבה זכר ל"ויסב אלקים את העם"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף (יג יח) בשמות רבה פרשה כ' סי' י"ח "ויסב אלקים את העם" מכאן אמרו רבותינו אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב, שכך עשה להם הקדוש ברוך הוא שנאמר ויסב אלהים. מבואר טעם חדש לדין הסבה בליל הסדר, מלבד מה שכתבו בשאילתות ובראשונים דהוא משום דרך...
  14. ג

    הריגת בני אפרים על שיצאו קודם הזמן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה (יג יז) במכילתא ובתרגום יונתן כאן, שהקב"ה לא נחם דרך ארץ פלשתים כדי שלא יראו את עצמות בני אפרים שהיו גיבורים ויצאו ממצרים קודם זמן הקץ, ונהרגו על ידי הפלשתים, משום שעברו על השבועה שלא לצאת קודם הקץ. ויש לתמוה שאם עשו שלא כהוגן בזה...
  15. ג

    כתותי מיכתת שיעורא בדין שבירת עצם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו (יב מו) בפסחים פד: איכא מאן דאמר שאיסור שבירת עצם בקרבן פסח נוהג גם בקרבן שנעשה נותר או שנפסל ביוצא, אם היתה לו שעת הכושר. והקשה בשו"ת יד רמה סי' כ"ט, הרי עצם שאין עליו כזית בשר אין עוברים עליו משום שבירת עצם...
  16. ג

    עוסק במצוה האם פטור מלאו שהוא בשב ואל תעשה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום וינצלו את מצרים (יב לו) במכילתא דרשב"י, יכול משה ואהרן שהיו עסוקין במצוה לא נטלו מביזת מצרים, תלמוד לומר והיה כי תלכון לא תלכו ריקם (ג כא), אפשר משה ואהרן שהיו עוברין על מצות עשה ועל מצות לא תעשה וכו'. ועוד יליף שם מדכתיב "גם האיש...
  17. ג

    במה אגדו את ה"אגודת אזוב" בפסח מצרים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף (יב כב) יש לעיין במה אגדו את ה"אגודת אזוב" שממנו הזו את הדם על המשקוף ושתי המזוזות בפסח מצרים. והנה לגבי לולב נחלקו בסוכה לא. דרבי יהודה סובר שאין אוגדין את הלולב אלא במינו וחכמים סוברים שאוגדין אותו בכל דבר. וטעמו של רבי יהודה, דאזיל...
  18. ג

    בענין גורם לממון באיסורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם (יב יט) בפסחים ה: מבואר דחמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות עובר עליו בבל יראה, והקשה בתוס' הרא"ש בסנהדרין קיב. בהא דמבואר שם דפקדונות של עיר אחרת שהופקדו אצל אנשי עיר הנידחת אפילו כשקיבלו עליהם אחריות לא חשיב "שללה" ואינם נשרפים. ומאי שנא מלענין...
  19. ג

    בענין אפית לחם הפנים מיו"ט לשבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם (יב טז) הגמ' בפסחים מז. מקשה על המבואר במשנה שאפיית לחם הפנים אינה דוחה יו"ט, ולכן אם חל יו"ט בערב שבת אין אופים בו את לחם הפנים, למ"ד צרכי שבת נעשים ביו"ט, א"כ מדוע אין אופים מיו"ט לשבת. ומתרצת הגמ' שם, דאין זה לצורך השבת הקרובה...
  20. ג

    מצות אכילה בקרבן חגיגה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה היום הזה לכם לזכרון וחגותם אותו חג לה' (יב יד) במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יכול יהא מעוכב עד אכילת בשר, ת"ל "אותו", ולהלן הוא אומר והזה אותו (ויקרא טז טו), מה אותו האמור להלן דם ולא בשר אף אותו האמור כאן דם ולא בשר. וקשה מה הס"ד שאכילת הבשר תעכב, מאי שנא מכל הקרבנות...
חזור
חלק עליון