מגדלות מרקחים

  1. ג

    ויגש מילה לשם מצוה בגוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמרו החייתנו (מז כה) במדרש רבה פרשה צ' סי' ו', החייתנו בעולם הזה והחייתנו לעולם הבא, מפני שכפה אותן למול. והקשה ביפה תואר איזה שכר וחיי עולם הבא יש להם בזה, הרי לא נתגיירו ונשארו גוים, וא"כ מה בצע ואיזו מצוה יש במילתם. ויש ליישב לפי מה שמצינו חידוש בתשובת הרמב"ם סי'...
  2. ג

    ויגש פטור תלמידי חכמים ממס ומדמי נטירותא

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה (מז כב) בספר חסידים סי' רצ"ג כתב, למה נכתב זה בתורה, אלא ללמדך שהתלמידי חכמים פטורים ממסים, דמפרעה שעשה טובה לכומרי עבודת אלילים, כל שכן שישראל יהיו מספיקים צרכיהם של עבדי ה'. והנה לענין פטור תלמידי חכמים מן המס, נחלקו הראשונים...
  3. ג

    ויגש מדוע הוצרכו לומר קנה את אדמתינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה (מז יט) באור החיים הקשה, למה הוצרכו לומר "ואת אדמתינו" הרי בלאו הכי כיון שקנה אותם ממילא קנה את אדמתם דמה שקנה עבד קנה רבו. ובספר יוסף לקח לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל כתב ליישב, ע"פ המבואר ביבמות מו. שגוים אינם קונים...
  4. ג

    ויגש הצלת רבים על ידי הריגת יחיד

    https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA.10804/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש שם ובתוספתא תרומות פ"ז הכ"ג...
  5. ג

    ויגש קריאה לשלום במלחמה על מורדים במלכות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יוצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש (מו כו) במדרש רבה פרשה צ"ד סי' ט', סרח בת אשר השלימה עמהן את המנין, הדא דהוא דכתיב "ותקרא אשה חכמה מן העיר ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב", אמרה שמך יואב לומר שאתה אב לישראל, ואין אתה לפי שמך ולית את...
  6. ג

    ויגש "ותחי רוח יעקב" בראיית העגלות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם (מה כז) ביאר בספר שפתי שלמה (להגרש"ז אונסדורפר זצ"ל הי"ד, מגיד מישרים דק"ק פרשבורג), עפ"י משל לאדם ירא שמים מארצות אירופה, שבנו נסע לאמריקה באותם השנים, שהיתה רחוקה מחיי יהדות, ולאט לאט עזב את שמירת השבת ושאר...
  7. ג

    ויגש בדברי התרגום יונתן שהעגלות היו נמשכות ע"י שוורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קחו לכם מארץ מצרים עגלות (מה יט) בתרגום יונתן "סיבו לכון מארעא דמצרים סדני דמינגדן בתורתי", היינו שנמשכות בשוורים. והטעם ששלח דוקא עגלות הנמשכות ע"י בקר, ביאר הגרי"מ פיינשטיין זצ"ל ע"פ מה שכתב בדעת זקנים לקמן פסוק כ"ז, דעגלות אלו היו סימן ליעקב אבינו שפירש ממנו בפרשת...
  8. ג

    ויגש זכויותיו של ראש הישיבה מגינות על ישראל במלחמה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו (מה יד) פירש רש"י שבכה על המקדש שיבנה בחלקו, ועתיד להיחרב. והיינו משום דבית המקדש נקרא צואר, כדכתיב "כמגדל דוד צוארך", ודרשוהו בברכות ל. על בית המקדש, עי"ש. אמנם בתרגום על שיר השירים תרגם האי קרא ד"כמגדל דוד צוארך", וז"ל...
  9. ג

    חנוכה האם לאחר שכבו חלק מנרות ההידור בטלה המצוה מכולן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בבית הלוי על ענייני חנוכה (שבת כ"ב ד"ה רב אמר מדליקין) כתב לצדד שאם כבה אחד מן הנרות של ההידור, בטלה המצוה משאר הנרות של ההידור, שכל מצוותן היא רק כשיש את כל הנרות המורים על מנין הימים, אבל אם כבה אחד מהם בטל המנין ומותר לכבות את השאר, וגם להדליק מהם נר אחר. ונראה להוכיח...
  10. ג

    ויגש נוח לאדם להפיל עצמו לכבשן האש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוציאו כל איש מעלי (מה א) במדרש רבה פרשה צ"ג סימן ט', "רבי חמא בר חנינא אמר לא עשה יוסף כשורה, שאילו בעטו בו אחד מהם מיד היה מת, רבי שמואל בר נחמן אמר כהוגן וכשורה עשה, יודע היה צדקן של אחיו אמר ח"ו אין אחי חשודים על שפיכות דמים", ע"כ. והקשה בספר חן טוב, אפילו לרבי חמא בר...
  11. ג

    חנוכה האם מותר להדליק מנר לנר בערב שבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר מנחת משה (כליל תפארת סי' ס') נדפסה תשובת הגאון בעל חשק שלמה, שכתב לחקור איך הדין בערב שבת חנוכה, שמדליקין מבעוד יום, וקיום המצוה הוא בלילה, וידועה המחלוקת האם בערב שבת כבתה זקוק לה, שדעת התרומת הדשן דאין זקוק לה, ודעת האחרונים שבערב שבת כבתה זקוק לה דקיום המצוה הוא רק...
  12. ג

    חנוכה נר אחד לשבת ולחנוכה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': באילת השחר שבת כג: מסתפק, דהנה מבואר בגמ' שם דנר ביתו של שבת קודם לנר חנוכה, משום שלום ביתו, ומבואר דאי אפשר לצאת ידי חובה באותו הנר לשבת ולחנוכה, וביאר הרשב"א כא: משום דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולא יוכל להשתמש לצורך סעודתו. ויש להסתפק איך הדין אם סועד את סעודתו לאחר...
  13. ג

    מקץ מדוע רק יוסף נקרא נזיר אחיו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישתו וישכרו עמו (מג לד) בשבת קלט. אמר רב מלאי משום רבי יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין, דכתיב "ולקדקד נזיר אחיו", רבי יוסי ברבי חנינא אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו, מכלל דעד האידנא לא. והקשו במושב זקנים בשם הר' ישעיה, להך מ"ד דגם הם לא...
  14. ג

    מקץ איסור גיד הנשה קודם מתן תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים (מג טז) בגמ' חולין צא. אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב וטבוח טבח והכן, פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם, כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח [היינו שנאסר לבני יעקב גם קודם מתן תורה]. והקשו התוס' מנין דזה כמ"ד גיד הנשה...
  15. ג

    מקץ מדוע הקדים ההשתדלות לתפילה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש (מג יד) פירש רש"י "מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם". והקשה מהר"י אדרבי זצ"ל בספר דברי שלום, מדוע כאן הקדים יעקב אבינו את ההשתדלות בשילוח המנחה, ורק אח"כ התפלל, ואילו בפרשת וישלח כשהכין עצמו לעשו, הקדים התפילה לפני הדורון...
  16. ג

    מקץ בביאור תיבות "לא אדוני"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים: ויאמר אליהם מרגלים אתם וגו', ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל (מב ט-י) תיבות "לא אדוני" במשמעות זו, מצינו בעוד מקום אחד במקרא, אצל חנה, כאשר חשד אותה עלי ואמר לה עד מתי תשתכרין הסירי יינך מעליך, ותאמר לו "לא אדוני" אשה קשת רוח אנכי (שמואל א א טו). ופירשו חז"ל ברכות...
  17. ג

    חנוכה הדלקת נרות ההידור במקום אחר מהנר הראשון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מעשה באדם שהדליק את הנר הראשון בחלון הבית, וקודם שהדליק את שאר הנרות של המהדרין נצרך לצאת מהחדר, וכשחזר מצא שננעל החדר שהתחיל להדליק בו, ואינו יכול להכנס לשם להדליק את שאר נרות ההידור. והסתפק האם יכול לקיים את הדלקת המהדרין בחלון של חדר אחר, או שכל הדין מהדרין הוא רק ליד...
  18. ג

    חנוכה השתמש לאור הנר ואחר כך כבהו האם נתבטל למפרע האיסור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מעשה באחד מבני הבית שהדליק נר חנוכה, ובטעות השתמש לאורה, ויש לעיין האם יועיל לו לכבות את הנרות. כדי שעל ידי כן יציל את עצמו מהאיסור להשתמש לאורה של נר חנוכה, דלפי דעת הפוסקים דהיכא דכיבה במזיד חייב לחזור ולהדליק, א"כ על ידי שכיבה נמצא שביטל את קיום המצוה ושוב לא הוי נר של...
  19. ג

    מקץ מה שנעשה ביוסף סימן לכל ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי (מא נב) בתרגום יונתן "ארום אמר תקיף יתי ה' בארע סיגופי והיכדין עתיד למתקוף בית אבא הכא בסיגופיהום", היינו דכמו שהפרני אלקים בעניי כך עתיד להפרות בית אבא כאן בעניים. וביאר בספר צוף דבש, שדקדוק התרגום הוא ממה שקראו "אפרים"...
  20. ג

    חנוכה איך מותר להשתמש לאורה לאחר חצי שעה, הרי משתמש בפתילה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ע סי' תרע"ב ס"ב איתא, דלאחר שדלקו הנרות חצי שעה, מותר להשתמש לאורן של הנרות, דכבר אינן של מצוה. והקשה הבית יוסף בסי' תרע"ז, ממה שמבואר שם דמותר השמן של נרות חנוכה אסור בהנאה אף לאחר חנוכה, וטעון שריפה. וכתב ליישב, דבסי' תרע"ז מיירי שכבה בתוך הזמן, וא"כ הוי אותו השמן...
חזור
חלק עליון