מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והנה שלשה אנשים נצבים עליו (יח ב) בגמ' יומא לז. "שלשה שהיו מהלכין בדרך, הרב באמצע גדול בימינו וקטן משמאלו, וכן מצינו בשלשה מלאכי השרת שבאו אצל אברהם, מיכאל באמצע גבריאל בימינו ורפאל בשמאלו". ואם רק שנים מהלכים בדרך, מבואר בעירובין נד: וברש"י שם שהרב הולך בימין והתלמיד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום (יח א) בגמ' ברכות כז. מבואר דכחום היום היינו שש שעות ביום, וכן הוא במדרש רבה כאן. ויש לעיין מה הטעם שנראה ה' אליו דוקא בשש שעות. ויש לבאר בס"ד ע"פ מה שכתב רש"י ומקורו בב"מ פו: דיום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה לבקר את...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם (יז כג) במנחת חינוך במצוה ב' מסתפק האם בן שהגדיל עדיין האב חייב למולו, או שחובת האב למול את בנו הוי רק בעודו קטן, וכשהגדיל שהבן חייב בעצמו, פקע חיוב האב. ובשו"ת גבעת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': את בריתי הפר (יז יד) בסנהדרין נט: למדו מכאן לרבות בני קטורה שחייבים במילה, ודעת הרמב"ם בהלכות מלכים פ"י ה"ח שגם לדורות זרעם של בני קטורה חייבים במילה. ובמשנה למלך שם ה"ז כתב בדעת הרמב"ם שם שבן קטורה שלא מל נהרג על כך, שבני נח אזהרתן זו היא מיתתן. והקשה גיסי הג"ר משה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא (יז יב) בחידושי מהרי"ל דיסקין זצ"ל הנדמ"ח מכת"י הקשה על יתור הלשון "אשר לא מזרעך הוא", מה בא לומר, הרי בודאי אם הוא בן נכר אינו מזרעך. וכתב שם שאם ישראל קונה עבד מבני קטורה [לשיטת...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא (יז יב) בחידושי הגר"ח הלוי זצ"ל הלכות מילה פ"א, כתב שהמצוה למול עבד ערל [שעדיין אינו חייב במצוות כאשה, היינו שלקחו מן הגוים או שנולד קודם שטבלה אמו] מתקיימת רק אם אח"כ טבל, דהקיום הוא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל (טז יא) במכילתא פרשת בא (מסכתא דפיסחא ט"ז) שלשה הם שנקראו מפי הקב"ה, יצחק ושלמה ויאשיהו, ביצחק מהו אומר "אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק", בשלמה מהו אומר "הנה בן נולד לך וגו' כי שלמה יהיה שמו" ביאשיהו מהו אומר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת (טז ב) ביבמות סד: איתא דשרה אמנו איילונית היתה. והקשו בספר עטרת צבי לרבי צבי הירש מהלברשטאט זצ"ל דרוש ט"ו וכן בפנים יפות בפרשתינו, אליבא דרבי יהודה ביבמות סא: דכהן אסור באיילונית משום דכל ביאה שאין בה פריצה הויא ביאת זנות, איך קיים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה (טו טז) הראשונים הקשו למה נקט הכתוב דוקא עון "האמורי" יותר מכל שאר ז' אומות. והרמב"ן כתב ליישב, דהאמורי הם שכבשום ישראל תחילה, דהיינו סיחון מלך האמורי. ועי' עוד מש"כ בזה הרמב"ן שם והחזקוני שם. ובפירוש רבי יצחק ב"ר יוסף...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא הם יקחו חלקם (יד כד) פירש רש"י ואף על פי שעבדי נכנסו למלחמה וענר וחבריו ישבו על הכלים לשמור, אפילו הכי הם יקחו חלקם, וממנו למד דוד שאמר "כחלק היורד למלחמה וכחלק היושב על הכלים יחדיו יחלוקו". ובפסיקתא זוטרתי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם (יד טו) קשה דהוי ליה למימר "ויכום" בלשון רבים, דהרי קאי על אברהם ועל עבדיו. ותירץ בספר עץ החיים (פרשת בשלח) בשם רבי חיים אלגאזי זצ"ל, דהנה בקידושין עו: אמרינן שבחיילות של בית דוד לא היו יוצאים למלחמה אלא מיוחסים, שנאמר והתיחסם בצבא המלחמה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויתן לו מעשר מכל (יד כ) פירש רש"י לפי שהיה כהן. והנה בפשוטו הך מעשר היינו מעשר ראשון מן התבואה, וכן מבואר בפסיקתא רבתי פיסקא כ"א, אברהם הפריש מעשר ראשון "ויתן לו מעשר מכל". וכתב בפנים יפות כאן, דזה אתי שפיר אליבא דרבי אלעזר בן עזריה ביבמות פו: דמעשר ראשון שייך אף לכהנים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו (יב יז) פירש רש"י ואת ביתו כתרגומו, ועל אנש ביתיה. אמנם במדרש רבה מפרש "ביתו" כפשוטו, דהיינו נגעי בתים. והקשו האחרונים לפי שיטת המדרש דהוי נגעי בתים, א"כ היה לו ללקות תחילה בביתו ורק אחר כך בגופו, שהרי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמתי כדכד שמשותיך (הפטרה) בספר אור לישרים לרבי אברהם ישראל זאבי זצ"ל בעל ה"אורים גדולים" [שהגרעק"א מרבה להביאו בהגהותיו על הרמב"ם] פרשת וישלח דרוש ב', כתב בשם רבי יהודה חביליו זצ"ל לבאר ביאור נפלא בכתוב "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". דהנה בברכות נה: איתא "אמר רב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': על כן קרא שמה בבל כי שם בלל ה' שפת כל הארץ (יא ט) במדרש תנחומא סי' י"ט וברבינו בחיי שמות ל' י"ג איתא, שלעתיד לבוא עתידין כל האומות לחזור ללשון הקודש, שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם שם ה' לעבדו שכם אחד. והביאור פשוט שהרי מתחילת הבריאה היה רק לשון הקודש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ארור כנען (ט כה) פירש רש"י אתה גרמת לי שלא אוליד בן אחר לשמשני, ארור בנך הרביעי. ויש לפרש דהנה לכאורה יפלא, הרי הטעם שסרסו הוא מפני שאמר להם לאחיו, "אדם הראשון שני בנים היו לו, והרג זה את זה בשביל ירושת העולם, ואבינו יש לו שלשה בנים ועודנו מבקש בן רביעי", כמ"ש רש"י. ואם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם (ט ה) פירש הרמב"ן, ש"מיד כל חיה", הכוונה שהקב"ה יעשה נקמה ברוצח על ידי שישלח בו את כל החיות, עכ"ד. והקשה בספר לוית חן דפירוש הרמב"ן נסתר מעיניו, שהרי אמרו בגמ' סנהדרין לז: דמיום שחרב בית...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כירק עשב נתתי לכם את כל (ט ג) מצויים במקומות נידחים בעולם שבטים גויים שאוכלים בשר אדם, ואמנם אינם ממיתים ואוכלים [כמנהג אוכלי אדם הקדמונים המוזכרים בגמ' גיטין מז.], אלא שכאשר מת להם מת הם מבשלים אותו ואוכלים את בשרו. ויש לעיין האם הדבר אסור לבני נח, ונפקא מינה אם מותר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויום ולילה לא ישבותו (ח כב) מכאן למדו בסנהדרין נח: שגוי ששבת חייב מיתה. ובמנחת חינוך מצוה כ"ד מסתפק בגוי שלא עשה מלאכה אבל יצא חוץ לתחום, [למ"ד תחומין דאורייתא, או בתחום של י"ב מיל דלכו"ע מה"ת], האם הועיל לו שלא יעבור על האיסור של גוי ששבת, או דכיון שעכ"פ לא עשה שום מלאכה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה (ז ח) בפסחים ג. אמר רבי יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה. ושם בעמוד ב' מקשה הגמ' וכי לא כתיב "טמא" באורייתא...