מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    בלק זכות עם ישראל שעולים לרגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי הכיתני זה שלש רגלים (כב כח) פירש רש"י, רמז לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה. וצריך ביאור מדוע רמזה לו דוקא מצוה זו יותר משאר המצוות שבתורה, ועי' בשפתי חכמים ובמפרשים שעמדו בזה. ויש לבאר דהנה לעיל (כא כא) פירש רש"י שבלעם קם בזריזות ויחבוש את אתונו, ואמר לו...
  2. ג

    בלק כל הברכות של בלעם נהפכו לקללה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים (כד י) בפרשתינו נמצא דבר פלא לכאורה, שאמנם מפשטות הפרשה נראה שבלעם לא הצליח לקלל את ישראל, וכמו שאמר הכתוב בפרשת כי תצא "ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם", אמנם חז"ל דרשו בסנהדרין קה: על הפסוק "ויהפך ה' לך את הקללה לברכה", שכל...
  3. ג

    בלק האם מלאך צריך חרב

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותרא האתון את מלאך ה' וחרבו שלופה בידו (כב כג) במדרש רבה פרשה כ' ומובא בקיצור ברש"י, "וכי לא היה יכול לנשוף בו ויוציא רוחו אלא אם כן שלף חרבו, והרי כתוב בסנחריב ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור וגו', אלא רשע זה הניח כלי אומנותו, שכלי זיינן של אומות העולם בחרב, והוא בא על...
  4. ג

    בלק איך אמר רבי יוסי בן קיסמא אפילו אתה נותן לי וכו'

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי (כב יח) פירש רש"י, למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. ובאבות פ"ו מ"ט "אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום, אמר לי רבי מאיזה מקום אתה, אמרתי לו מעיר גדולה של...
  5. ג

    בלק מדוע אמר הקב"ה לא תלך "עמהם"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם (כב יג) פירש רש"י, אלא עם שרים גדולים מכם, למדנו שרוחו גבוהה. והלימוד הוא ממה שדקדק לומר "עמכם", דמשמע שדוקא עמכם לא, אבל עם שרים אחרים נכבדים כן. והקשה במושב זקנים על התורה, תימה והלא גם הקב"ה כך אמר לו, לא תלך "עמהם", והרי כוונת הקב"ה בודאי לא...
  6. ג

    חוקת איך מותר לומר "את אשר יורישך כמוש"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הלא את אשר יורישך כמוש אלקיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש ה' אלקינו מפנינו אותו נירש (הפטרה) הרמ"א ביו"ד סי' קמ"ז ס"ה כתב, "מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה בעזרך, או יצליח מעשיך", והט"ז שם בס"ק ב' כתב "נראה שהוא איסור גמור, שמחזיק ידי עובדי אליל, ובלבוש כתב הטעם להיתר לפי...
  7. ג

    חוקת ההיתר להתגרות בעמלק

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי (כא א) פירש רש"י, זה עמלק, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, עכ"ל. ובמדרש תנחומא פירש באופן אחר "עמלק...
  8. ג

    חוקת הטעם שלא נכנס משה רבינו לארץ

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם (כ יב) פירש רש"י, גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. הקשה בדרשות מהרי"ט דרוש שני...
  9. ג

    חוקת איך למדים מבהמות שהתורה חסה על ממונם של ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והשקית את העדה ואת בעירם (כ ח) במדרש רבה, מכאן שהקב"ה חס על ממונן של ישראל. והקשה הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספר קול רם עה"ת, מנין שהטעם משום שחס הקב"ה על ישראל, אולי הקב"ה חס על הבהמות עצמן, וכמו שמצינו שהקב"ה חס על בהמות בנינוה שנאמר "ואני לא אחוס על נינוה העיר...
  10. ג

    חוקת בענין "עצם אדם"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים (יט טז) בנזיר נג: ובספרי כאן מבואר דהאי קרא מיירי בטומאת אהל, וקרא דלקמן יח "ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת" מיירי בטומאת מגע. וכתב הרמב"ם בפירוש המשניות אהלות פ"ב מ"א, שלכן נאמר לגבי טומאת אהל "עצם...
  11. ג

    חוקת אין ד"ת מתקיימין במי שמחיה עצמו עליהם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת התורה אדם כי ימות באהל (יט יד) מכאן דרש רבא בברכות סג: שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליהם. ובסנהדרין קיא. רב חזייה לרב כהנא דחייף רישיה, אמר ליה ולא תמצא בארץ החיים, לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה. ופירש רש"י שהיה חופף ראשו ומעדן בעצמו, בשעה שהיה לו...
  12. ג

    חוקת מדוע כל משליך עץ ארז ואזוב אינו נחשב שורף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה. וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב. והשורף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב (יט ו-ח) בספרי מבואר ש"וכבס בגדיו הכהן" האמור בפסוק ז' היינו הכהן המשליך את האזוב האמור...
  13. ג

    חוקת איך טבול יום עושה פרה אדומה הרי צריך לקדש ידיו ורגליו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) במסכת פרה פ"ד מ"א מבואר, שהכהן העושה את הפרה טעון קידוש ידים ורגלים, כיון דחטאת קריה רחמנא ודינה כקדשי המקדש. ובזבחים כ: רבי חייא בר יוסף אומר שמקדש בכלי שרת בפנים ואחר כך יוצא, ורבי יוחנן אומר שמקדש ידיו ורגליו אפילו בחוץ ואפילו במקידה של חרס. וקשה...
  14. ג

    חוקת הוכחת הספרי זוטא שפרה נעשית בבגדי לבן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח אלעזר הכהן (יט ד) בילקוט שמעוני, הכהן המכהן בבגדים, אמרו פעם אחת שאלו את הלל באיזה לבוש הפרה נשרפת, אמר להם בגדול [דהיינו בגדי כהן גדול], אמרו לו אינה נשרפת אלא בלבן, אמר להם אני ראיתי את יהושע בן פרחיה ששרפה בגדול, אמרו לו אנו ראינו ששרפה בלבן, אמר להם אתם אומרים...
  15. ג

    חוקת למה צריך קרא שאין שוחטין ב' פרות כאחד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושחט אותה (יט ג) בספרי, מכאן שאין שוחטין שתי פרות כאחת, וכן הוא בחולין לב. ושחט אותה ולא אותה ואת חברתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, אמאי צריך למידרש ולא אותה ואת חברתה, תיפוק ליה משום שאין שוחטין שני זבחים כאחת, כדדרשינן בחולין כט. "תזבח, שלא יהיו שנים שוחטין זבח...
  16. ג

    חוקת המקור ששתי שערות פוסלות בפרה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פרה אדומה תמימה (יט ב) פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה. והקשה בפירוש ריב"א עה"ת בשם רבינו תם מאורליינש, הרי שיעור שתי שערות הוא הלכה למשה מסיני, ככל השיעורים [ועי' בפירוש הרא"ם], וכיון שישנה הלכה למשה מסיני שנפסלת בשתי שערות, למה לי קרא...
  17. ג

    חוקת למה בקדשים נכפל "תמים יהיה" ו"כל מום לא יהיה"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פרה אדומה תמימה (יט ב) פירש רש"י שתהא תמימה באדמימות. ובספרי פיסקא קכ"ג מפורש ביתר ביאור, שאין לומר שהכוונה תמימה שאין בה מום, שהרי כבר אמור בהמשך הפסוק "אשר אין בה מום". והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל בשם מורי הרב, אם כן הא דכתיב בפרשת אמור לגבי קרבנות "תמים יהיה לרצון...
  18. ג

    חוקת מדוע לא ידע משה רבינו טהרת פרה אדומה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת חקת התורה (יט ב) במדרש רבה פרשה י"ט, אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, על כל דבר ודבר שהיה אומר הקדוש ברוך הוא למשה אומר לו טומאתו וטהרתו [דהיינו שבכל הטמאים כתוב אופן הטהרה באותה פרשה של הטומאה, דהיינו "ורחץ במים"], כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע...
  19. ג

    קרח בענין חמש ולא חצי חמש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש (יח טז) במסכת בכורות בדף מח: אמרינן, דבפדיון הבן שנאמר בו חמש סלעים, בעינן דוקא "חמש" ולא "חצי חמש", והנפקא מינה בזה במי שילדה אשתו שני זכרים כאחת, ואין ידוע איזה מהם הוא הבכור, שהאב חייב לפדותם כיון שממה נפשך יש לו בן...
  20. ג

    קרח האם כהן נעשה שליח לפדיון הבן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופדויו מבן חדש תפדה (יח טז) בפתחי תשובה יו"ד סי' ש"ה סט"ז, כתב בשם שו"ת פני אריה [לרבי אריה ליב ברעסלא זצ"ל] סי' מ"ד, שכהן [והוא הדין לוי] אינו יכול להיות שליח לפדיון הבן, משום דאינו בתורת מצוה זו, כיון שכהנים ולוים פטורים מלפדות בניהם, וכמו שאין העבד נעשה שליח לגירושין...
חזור
חלק עליון