מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    ראה איך נתחלקה ירושלים לב' שבטים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי אם במקום אשר יבחר ה' באחד שבטיך שם תעלה עולותיך (יב יד) פירש רש"י בחלקו של בנימין. ובברייתא ביומא יב. מבואר שירושלים היתה חלק ממנה בשבט בנימין וחלק ממנה בשבט יהודה, דתניא שם "מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות, ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי...
  2. ג

    ראה איסור מחיקה בשם בן ע"ב אותיות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תעשון כן לה' אלקיכם (יב ד) פירש רש"י, ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם. ובגמ' שבועות מה. "אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל, אלקיך, אלקים, אלקיכם, אהיה אשר אהיה, אלף דלת, ויוד הי, שדי, צבאות, הרי אלו אין נמחקין". ומכאן הוכיח בספר אהלי יהודה לרבי יהודה נג'אר...
  3. ג

    ראה הפסקה בקריאת הקללות באדם אחד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה (יא כו) במדרש רבה, הלכה אדם מישראל מהו שיהא מותר לו לקרות התוכחות בקריות הרבה, כך שנו חכמים אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולם, למדונו רבותינו למה אין מפסיקין בקללות, אמר רבי חייא בר גמדא לפי שכתוב "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ...
  4. ג

    עקב אגדתא והלכתא איזה מהן קודם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (יא כב) בספרי פיסקא מ"ט, דורשי הגדות אומרים רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו. ובבבא קמא ס: יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא, מר אמר ליה לימא מר שמעתתא ומר אמר ליה לימא מר...
  5. ג

    עקב מי שיש לו רק מזוזה אחת יקבענה בבית או בחצר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא כ) פירש רש"י (לעיל ו ט) לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות. והעירו להסתפק איך הדין במי שיש לו רק מזוזה אחת, האם יקבענה בבית או בחצר. [ועי' בריטב"א יומא יא: שכתב בדעת רש"י דגם שערי עיירות חייבות מן התורה, והוא כתב דחייבות מדרבנן...
  6. ג

    עקב האם מזוזה מגינה גם על גוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך (יא כ) יש להסתפק בנכרי שקבע מזוזה בפתחו, האם היא מגינה עליו. ולכאורה היה נראה שכיון שאינו מצווה בדבר אין לו גם את ההגנה של המזוזה. וכן משמע בעבודה זרה יא. שאונקלוס הניח ידו על המזוזה ואמר לגונדא דרומאי, "מנהגו של עולם בשר ודם יושב מבפנים...
  7. ג

    עקב לימוד תורה לנשים למ"ד נשים אינם סומכות רשות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולמדתם אותם את בניכם (יא יט) מכאן למדו בקידושין כט: שנשים פטורות מתלמוד תורה, שנאמר ולימדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם. ובסוטה כ. בן עזאי אומר חייב אדם ללמד את בתו תורה, שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה, רבי אליעזר אומר כל המלמד בתו תורה מלמדה תפלות. ויש לעיין דהנה בעירובין צו...
  8. ג

    עקב כפיה על מצות תלמוד תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולמדתם אותם את בניכם (יא יט) בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ק אוח סי' ז') דן, האם כופין על מצות תלמוד תורה כדרך שכופין על שאר המצוות כגון סוכה ולולב, שמכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לקיימן, ולא נמצא מפורש שכופין על זה. וכתב שם להוכיח שמעיקר הדין כופין, שהרי בשו"ע יו"ד סי'...
  9. ג

    עקב ברכה להניח תפילין כשאחר הניח לו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וקשרתם אותם לאות על ידכם (יא יח) בשו"ת יהודה יעלה או"ח סי' י"ט נשאל, באדם משותק שאחרים מניחים לו את התפילין, האם יכול לברך על זה, שהרי על מצוה שאין בה מעשה לא תיקנו חכמים ברכה כמבואר בשו"ת הרשב"א סי' י"ח, וכיון שהוא אינו עושה מעשה אינו יכול לברך. וכתב שם דיכול לברך, כיון...
  10. ג

    עקב חורש שבין שני שבטים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה (יא י) בספרי פיסקא ל"ט, רבי שמעון בן יוחי אומר, שתים עשר ארצות נתנו כנגד שנים עשר שבטי ישראל, ולא שוו טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה ולא טעם פירות שבטו של זה לטעם פירות שבטו של זה. ויש לעיין, שבסנהדרין פ"א תנן שאין דנין את השבט אלא...
  11. ג

    עקב המפסיק מלימודו למצוה עוברת חשוב כעוסק בתורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשר שברת (י ב) בגמ' (מו"ק ט:) הדר יתבי וקא מבעי להו, כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, הא חפצי שמים ישוו בה, וכתיב וכל חפצים לא ישוו בה דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים. ויש לעיין, שלכאורה...
  12. ג

    עקב מדוע לא נזכר האם נתקבלה תפילת משה בעד אהרן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא (ט כ) לכאורה לפלא, כי בכל משום שהזכיר משה רבינו במשנה תורה שהתפלל בעד מי שהוא, מיד אמר האם שמע ה' אליו או לא, כמו בפסוק הקודם שהזכיר שהתפלל על ישראל לאחר חטא העגל אמר "וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא", ובפרשת ואתחנן כאשר...
  13. ג

    עקב בדין "וקדשתו" בברכת המזון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת (ח י) בגמ' ברכות לז. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו מסובין בעלייה ביריחו והביאו לפניהם כותבות ואכלו, ונתן רבן גמליאל רשות לרבי עקיבא לברך. והקשה במדרש יהונתן למהר"י אייבשיץ זצ"ל בפרשתינו, שבכ"מ שאמרו "רבן גמליאל וזקנים" היה שם ראב"ע או ר' טרפון שהיו...
  14. ג

    עקב דוד תיקן ברכת בונה ירושלים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך (ח י) בגמ' ברכות מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש...
  15. ג

    עקב עבודה זרה של גוי נאסרת מיד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פסילי אלהיהם תשרפון באש (ז כה) בעבודה זרה נב. יליף מכאן רבי עקיבא שעבודה זרה של נכרי נאסרת מיד משעת עשיה עוד קודם שעבדה, דדרשינן "פסילי אלהיהם" משפסלו נעשה אלוה, אבל עבודה זרה של ישראל אינה נאסרת עד שעבדה, שנאמר "ושם בסתר" עד שיעשה לה דברים שבסתר. והנה בגמ' שם וברמב"ם ע"ז...
  16. ג

    עקב האם פחד החיות מהאדם נחשב נס

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה (ז כב) פירש רש"י והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא. ויש להקשות דשמא אין זה משום שעתידין לחטוא, אלא דאע"פ שהם צדיקים וראוים לנס שלא תשלוט בהם חיה רעה, מ"מ אין...
  17. ג

    ואתחנן לא תחנם בהשבת אבידה לנכרי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תחנם (ז ב) בסנהדרין עו: איתא דהמחזיר אבידה לנכרי עליו הכתוב אומר "למען ספות הרוה את הצמאה". והקשה בחידושי מהרי"ל דיסקין זצ"ל על שו"ע חו"מ סי' רס"ו (נדפסו בקובץ נזר התורה כ"ט) למה לא קאמר בפשיטות דכיון שאין צריך להחזירה הוי בכלל לא תחנם. ותירץ שם דמיירי באופן שלא...
  18. ג

    ואתחנן איסור כריתת ברית עם העכו"ם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': החרם תחרים אותם לא תכרות להם ברית ולא תחנם (ז ב) יש לחקור במהות איסור כריתת ברית, האם הוא משום "החרם תחרים", דכיון דמצווים להרגו אסור לכרות עמו ברית לקיימו, דעי"ז לא נהרגנו, או דהוי כמו לא תחנם, כדי שלא יהיה לנו שום קירוב עם גוים, כמו נתינת מתנה וכו', והוא הדין כריתת ברית...
  19. ג

    ואתחנן לא תנסו את ה' לרבות תלמידי חכמים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תנסו את ה' אלקיכם כאשר נסיתם במסה (ו טז) בגמ' שבת קח. איתא, דשמואל וקרנא היו יושבים על שפת נהר מלכא וכו', אמר ליה שמואל לקרנא גברא רבה אתא ממערבא וכו' זיל תהי ליה אקנקניה [כלומר, בדקהו האם הוא חכם, רש"י], אזל קרנא אשכחיה לרב, אמר ליה מנין שאין כותבין תפילין אלא על גבי...
  20. ג

    ואתחנן בענין כבוד רבו מדין "הביאו לחיי העולם הבא"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': את ה' אלקיך תירא (ו יג) הנה בחיוב של כבוד רבו, דנו הראשונים במקורו, דהנה נצטוינו לכבד את כל החכמים, מדכתיב והדרת פני זקן, וזה הוא שקנה חכמה, אבל כבוד הרב לכבדו יותר משאר החכמים שאינם רבו, לא נתפרש לכאורה בתורה. וכתבו התוס' בבבא קמא מא: דהמקור לחיוב כבוד רבו הוא מדכתיב את...
חזור
חלק עליון
למעלה