מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בראשית ברא אלקים (א א) פירש רש"י אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת (א יח) בספר זכר החיים [לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל מלבוב] דרוש י"ב, כתב לדון האם קרובי המלך כשרים להעיד על אדם שהוא מורד במלכות, כגון שהוא קילל את המלך. וכתב שם שמצד עצם המרידה וחיוב המיתה של המורד במלכות ודאי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול (לג יט) במגילה ו. איתא דזבולון היה מתרעם על חלקו שלא היו לו שדות וכרמים אלא ימים ונהרות, ואמר לו הקב"ה כל השבטים צריכין לך על ידי החלזון שבחלקך, ואמר לפניו רבש"ע מי מודיעני, הלא יכולים ליטול את החלזון שלא מדעתי בלא דמים, והשיבו הקב"ה שכל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ל"ב כתב לדון האם אשה שנטלה ה' מינים בלולב עוברת בבל תוסיף, דהרי אינה חייבת במצות לולב דהיא מצות עשה שהזמן גרמא, האם מ"מ כשנטלה ד' מינים עוברת בבל תוסיף או לאו, וכמו כן יש לדון באשה שישנה בשמיני עצרת בסוכה האם עוברת על בל תוסיף, דאפשר שאין בל תוסיף...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשולחן ערוך או"ח סי' תרס"ד ס"ח, יש מי שאומר שהושענא שבלולב אע"פ שנזרקת אין לפסוע עליה, משום דהוי ביזוי מצוה. והנה במסכת פרה פי"ב מ"ד תנן, שהיו עושים חלון הפונה לרשות הרבים ומזין משם על הטמאים שהיו עוברים תחת החלון, והיו שם כל כך הרבה מים עד שהיו מחליקין בהם, ומ"מ בני אדם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין במי שנטל לולב אחד וקיים בו את מצות הנטילה, ואחר כך קיים את הנענועים בלולב אחר, האם הלולב השני הוקצה למצוה ונאסר, או דכיון שלא קיימו בו מצוה גמורה לא הוקצה. [ועי' רש"י סוכה מו: שפירש דאתרוג של קטן לא נאסר כיון שלא הוקצה למצוה גמורה אלא רק למצות חינוך, והתוס' פירשו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה לה. מבואר דהטעם דאתרוג של תרומה טמאה פסול הוא משום דאין בו דין ממון או משום דאין בו היתר אכילה, ולא קרינן ביה "לכם". והקשו בתוס' שם (ד"ה לפי) דתיפו"ל דפסול משום דכתותי מיכתת שיעוריה דהא תרומה טמאה היא מן הנשרפין [ואדרבה טעם זה כולל יותר, דמטעם "לכם" פסול רק ביו"ט...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ע סי' תרנ"א סי"ב "ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד, יצא". וברמ"א שם "ובלבד שיהיו כולם לפניו". ויש לעיין היאך הדין אם היו לו כל ד' המינים אבל רוצה ליטול אחרים שלא היו לו ביחד, כגון שנטל לולב והדס וערבה בזה אחר זה, והיה לפניו אחרוג אחד, ואחר כך נזדמן לו אתרוג אחר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לך אכול בשמחה לחמך (ט ז) במדרש קהלת רבה "אבא תחנה חסידא נכנס לעירו ערב שבת עם חשיכה וחבילתו מונחת לו על כתיפו, ומצא מוכה שחין אחד מוטל בפרשת דרכים, אמר ליה רבי עשה עמי צדקה והכניסני לעיר, אמר אם אני מניח חבילתי מהיכן אתפרנס אני וביתי, ואם אני מניח את מוכה שחין אני מתחייב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו (יא א) במדרש רבה פרשה י"א, מעשה בספינה אחת גדולה מפרשת לים הגדול, נטלתה הרוח והוליכתה למקום שאין בו מים מהלכין, כשראו שצרתן צרה, אמרו באו ונשתתף בצרכי המזונות שלנו שוה בשוה, אם נמות נמות כולנו, אם נחיה נחיה כולנו, האיר המקום עיניהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': דעת הארחות חיים מובא בב"י סי' תרנ"א, דאם נטל את כל הד' מינים ביד אחת לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד. והקשה באליהו רבא בסי' הנ"ל, דהנה בסוכה מא: תנן שאם הוציא את הלולב לרשות הרבים ביו"ט ראשון שחל להיות בשבת פטור, משום שטעה בדבר מצוה. ומקשה הגמ' שם מב. הרי מדאגבהיה נפק ביה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יחי ראובן ואל ימות (לג ו) בספרי כאן פיסקא שמ"ז איכא למ"ד שהכוונה שעבור ההצלה שהציל ראובן את יוסף מהבור, נמחל לו העון של מעשה בלהה, ומסיים הספרי שם, "אבל חכמים אומרים לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות אלא נותנים שכר על המצות ועונשים על העבירות". ומכאן הקשה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמ"א סי' תרנ"א ס"א, דיש להשפיל את ההדס והערבה בתוך איגוד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת הברכה, והיינו שלא יאחז רק בלולב וממילא ינטלו גם ההדס והערבה הקשורים עמו. וכתב בביאור הגר"א והביאו במשנה ברורה שם, דאע"פ שלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה, מ"מ לכתחילה במקום דאפשר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסוכה יד: אמר רבי יהודה מעשה בשעת הסכנה שהבאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן, אמרו לו משם ראיה אין שעת הסכנה ראיה. ופירש רש"י שגזרו הגוים שמד. והעיר רבי שלמה פוזנר זצ"ל מקויל [תלמיד הגרעק"א], הרי בשעת השמד צריך למסור את הנפש אפילו על ערקתא דמסאנא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מימינו אש דת למו (לג ב) בספרי כאן פיסקא שמ"ג, מה אש כל המשתמש בו עושה בגופו רושם, אף תלמידי חכמים שעמלים בתורה נכרים בין הבריות בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם בשוק. ובתענית י: איתא "לא כל הרוצה לעשות עצמו תלמיד עושה", ופירש רש"י שלא כל הרוצה להתנהג עצמו במדת תלמיד בחלוקו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': תנן (סוכה כז:), רבי אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרים, אין לדבר קצבה. ובטעמו של ר"א אמרינן בגמ' משום דדרשינן תשבו כעין תדורו, ולכן צריך לאכול כל מה שדרך אדם לאכול בביתו. והנה לא מצאנו שלר"א חייב אדם לישן בסוכה ז' ימים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר (לב יב) בספרי פיסקא שט"ו, "ואין עמו אל נכר", שלא יהו בכם בני אדם עסוקים בפרקמטיא של כלום, שנאמר יהי פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסה זו של יד. וכן הוא בכתובות קיא: עתידה א"י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והנה לפי דברי הספרי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הצור תמים פעלו (לב ד) בספרי פיסקא ש"ז "פעולתו שלמה על כל באי העולם וכו', ואין באחד מהם שיסתכל ויאמר אילו היו לי שלשה עינים אילו היה לי שלשה ידים אילו היו לי שלשה רגלים אילו הייתי מהלך על ראשי אילו היו פני הפוכים לאחורי כמה היה נאה". וכן דרשו חז"ל בקהלת רבה פרשה ב' עה"פ כי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ביומא דף עז: תנו רבנן, ההולך להקביל פני אביו או רבו וכו' עובר עד צוארו במים ואינו חושש, איבעיא להו הרב אצל תלמיד מאי, דהיינו האם הליכת הרב אצל התלמיד חשיבא דבר מצוה שמותר לעבור בעבורו במים ביוהכ"פ. והקשה הרא"ש שם סי' ה' דבתוספתא תניא שמותר לרב לעבור במים כדי לילך אצל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון...