מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסדר הדורות מובא מעשה מהמדרש, וזה תוכנו בקיצור, "מעשה ברבי מאיר, שלא היה רגיל לצאת מבית הכנסת עד ארבע שעות, יום אחד הקדים לצאת, לאחר שיצא תמה בעצמו מה יום מיומיים שהקדמתי לצאת, שמא הקב"ה עושה היום נס על ידי. ואחר כך ראה נחש שאומר לחבירו ששלחו הקב"ה להרוג את יהודה הענתותי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח) בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...

במגדלות מרקחים (המצוטט בזאת) הביא דהנה בגמ' (מו"ק ט, א) מבואר שהיה מצוות שמחה בבניין בית המקדש, ולכן אכלו ביוה"כ, ומקור למצוות שמחה בתוס' הרא"ש ובשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס בשם ריב"ם דילפינן ממה שהקריבו הנשיאים לחנוכת הבית שלמים, ובכל שלמים יש שמחה, כדכתיב בפר' כי תבוא "וזבחת שלמים ואכלת שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו (טו ב) בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל הנדמ"ח על פרשת שופטים כתב לחדש, שהמלוה הלואה למלך והגיע זמן שמיטת כספים אינו משמט, והטעם כיון דקי"ל שאין דנין מלך, ממילא הוי הלואה שלא ניתנה להיתבע, וכמו הלואה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת אתה וביתך (יד כו) בסוכה כז: היה רבי אליעזר אומר משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב ושמחת אתה וביתך. ומבואר בגמ' שם, דלפי"ז הא דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, היינו דוקא היכא שיכול לחזור באותו היום, דאל"כ אינו רשאי לבטל מצות שמחה עם אשתו. והרמב"ם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה (יד כב) בירושלמי ערלה פ"א ה"ב למד רבי יוחנן בשם רבי ינאי מדכתיב "היוצא השדה", שאילן שנטעו בתוך הבית פטור מן המעשרות. ויש להקשות, למה צריך מיעוט לזה, הרי בלאו הכי חיוב מעשרות מן התורה הוא רק בפירות שראו פני הבית כמו שמבואר...

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז – כ"ח באב ה'תרנ"ג) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה תל עולם לא תבנה עוד (יג יז) בספר משנת חכמים סי' כ"א, כתב לדון היכא שעבר ובנה עיר הנידחת, ועבר בלאו של "לא תבנה עוד", האם איכא איסור לשבת בעיר. ומסיק שם דרק קנס מדרבנן איכא, עי"ש. ובמנחת חינוך מצוה תס"ה הביא דבריו, וכתב דכיון דכתיב "והיתה תל עולם" וזה הוא מצות עשה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלקיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד (יג יז) הנה ממה שעיר הנידחת נעשית "תל עולם", מבואר שגם את הבתים של עיר הנדחת שורפים. וקשה, הרי מחובר של עיר הנדחת אינו טעון שריפה, כדתניא בסנהדרין קיג. "היו בה אילנות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (יג יז) בספר המאור הגדול (לרבי מאיר עמדין בנו של היעב"ץ, מלכים א כא) כתב, שאם אחד מאנשי עיר הנדחת חילל ג"כ את השבת, שנתחייב שני מיתות בי"ד גם סייף על ע"ז כאנשי עיר הנדחת וגם על חילול שבת, וקי"ל דמי שמנתחייב שני מיתות בי"ד נידון בחמורה, הכא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושרפת באש את העיר ואת כל שללה (יג יז) בסנהדרין קיב. החרם אותה ואת כל אשר בה, לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. ויש לפרש בטעם הדבר שממונם של הצדיקים אבד, דהנה איתא בפסחים כט. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרין למלכות וכו' ועל שהיה ספק בידם למחות ולא מיחו, ופירש רש"י שם דמה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב החרם אותה ואת כל אשר בה (יג טז) הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פ"ד ה"ו כתב, שהורגים גם את הטף של עיר הנדחת, וכן הוא דעת רבי אליעזר בתוספתא סנהדרין פי"ד ה"א. והרמ"ה באגרותיו הקשה, הרי קטן פטור מעונשים. ובתשובת רבינו אהרן בן משולם מלוניל השיב לו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדין האמור בכמה מקומות בש"ס, שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו אתה רשאי להמיתו בכל מיתה, הסתפק הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א בעל צבא הלוי, האם דוקא כשאי אפשר להמיתו באותה המיתה אז חל עליו הדין שתמיתנו בכל מיתה, או שגם כשיכולים להמיתו באותה מיתה, מכל מקום עיקר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב (יג טז) בבבא מציעא לא: ילפינן דבאנשי עיר הנידחת אם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן [דהיינו סייף] אתה רשאי להוכתן בכל מיתה שאתה יכול, מדכתיב "הכה תכה". וקשה, למה לי קרא לזה, הרי אנשי עיר הנדחת הם עובדי עבודה זרה, וא"כ תיפוק ליה מצד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם (יג יד) הנה עיר הנידחת היינו דוקא כשרוב אנשי העיר עבדו עבודה זרה. ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"ו, מסתפק האם גרים משלימין לרוב בעיר הנדחת. והקשה בחזון איש סנהדרין סי' כ"ד ס"ק י"ב, איך יתכן...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בקש להדיחך מעל ה' (יג יא) יש להסתפק דהנה אמרינן בסנהדרין סד. "הפוער עצמו לבעל פעור הרי זה עבודתו אע"ג דמיכוין לביזוי, הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו אע"ג דמיכוין למירגמיה". ומעתה יש לדון איך הדין אם אחד הסית לחבירו לזרוק אבן למרקוליס על מנת לבזותו, האם נהרג על כך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה (יג י) מבואר בכתוב שהמוסת הוא זה שהורג בידיו את המסית. ובתוס' יום טוב נגעים פי"ד מ"ט כתב להסתפק, האם כשנקטעה יד המוסת פטור המסית ממיתה, כמו שבשאר חייבי מיתות בי"ד שנאמר בהם "יד העדים תהיה בו בראשונה", שאם נקטעה יד העדים פטור...

שם הספר "מגדלות מרקחים" לקוח מפסוק בשיר השירים (ה, יג) "לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר". ובמדרש רבה שם: אמר ר' תנחומא, מה מגדלות הרקח הזה יש בו מכל מיני בשמים, כך התורה יש בה מקרא, משנה, ותלמוד, והלכות ואגדות.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו (יג ט) בספרי ילפינן מ"ולא תחוס עינך עליו", שאם ראה את המסית בסכנה אסור לו להצילו, ואין נוהג בו המצוה של "לא תעמוד על דם רעך". ומדכתיב "ולא תחמול" ילפינן, שאם היה יודע לו זכות, אסור לו ללמד עליו זכות בבית...