מגדלות מרקחים| דף 9 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 9 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    פנחס בדברי הרמב"ן שמצוה לשאול באורים ותומים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים (כז כא) הרמב"ן בסוף השגותיו לספר המצות של הרמב"ם, מצדד שנאמר בזה מצות עשה שבשעת יציאה למלחמה צריכין לשאול באורים ותומים. ובספר מעין החכמה לרבי נח חיים צבי ברלין אבדק"ק אה"ו בעל העצי ארזים, הקשה ממה שנאמר בספר דברי הימים (ב כ)...
  2. ג

    פנחס מדוע לא נתמלאה בקשת משה שימלאו בניו מקומו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה (כז טז) ברש"י, כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. ובזבחים קב. אמר עולא בקש...
  3. ג

    פנחס מדוע לא נולד בן לצלפחד במתן תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בחטאו מת ובנים לא היו לו (כז ג) בשבת פט. וברש"י שם איתא, שלאחר מתן תורה כשנאמר לבני ישראל שובו לכם לאהליכם, כל אחד מישראל נתעברה אשתו בבן זכר. והקשה בבן יהוידע, אם כן היאך לא היו לצלפחד בנים כי אם בנות. וכתב שם, שאין לומר שבאמת נולד לו בן והיו לו בנים ומתו, שהרי כתיב...
  4. ג

    פנחס מדוע לא נתנו לתלמידי חכמים בארץ בלא גורל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה) בבבא בתרא קכב. אך בגורל יצאו יהושע וכלב, שלא נטלו בגורל אלא על פי ה'. והנה בגיטין נט: מבואר שמדין "וקדשתו" נוטל הכהן מנה יפה ראשון, ומדברי רש"י שם נראה וכן כתב הריטב"א במו"ק כח: שגם בחלוקת שותפות, שבעלמא אחרי שחולקים לחלקים שוים עושים גורל...
  5. ג

    פנחס איך מותר לחלק את הארץ בגורל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך בגורל יחלק את הארץ (כו נה) בשבלי הלקט ח"ב סי' י' הקשה שבספרי תניא "מנין שאין שואלים בגורלות, תלמוד לומר תמים תהיה עם ה' אלקיך", אם כן איך ארץ ישראל התחלקה בגורלות. ותירץ שם, שזה היה על פי הדיבור. וקשה הרי גם בכל חלוקת שותפות יש דין גורל, אע"פ שאין זה על פי הדיבור...
  6. ג

    פנחס התראה בבועל ארמית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני (כה יד) בספר אמרי שפר מהגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, ביאר על פי שיטת הראב"ד בהלכות איסורי ביאה פי"ב ה"ד שהריגה מטעם "קנאים פוגעין בו" צריכה התראה, ואם כן קשה איך הרג פינחס את זמרי, אלא דאיכא למאן דאמר שחבר...
  7. ג

    פנחס מדוע לא נאמר "אשר הכה פינחס"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית (כה יד) בספר זרע יעקב לרבי יעקב גינצבורג זצ"ל מבית דינו של הנודע ביהודה, הביא את קושיית הזוה"ק מדוע נאמר "אשר הוכה" ולא "אשר הכה פינחס". ומיישב הזוה"ק שם, שכיון שעשאו הקב"ה לפינחס כהן גדול, לא רצה הקב"ה להזכירו על הריגה, שאין זה כבודו של...
  8. ג

    פנחס הטעם ששכרו של פינחס היה כהונה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (כה יג) יש לבאר הטעם ששכרו של פינחס היה כהונה לו ולזרעו, דהנה בסנהדרין פב. אמרינן שהבועל ארמית מלבד העונש שקנאים פוגעין בו, נענש בכרת מדברי קבלה, שנאמר במלאכי (ב יא) "ובעל בת אל נכר, יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש...
  9. ג

    פנחס "לזרעו אחריו" הרי לא מת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (כה יג) הקשה האבן עזרא, להאומרים שפנחס זה אליהו ולא מת, אם כן איך שייך לזרעו "אחריו", דהיינו אחרי מיתתו. ורבינו בחיי כתב ליישב, ש"אחריו" היינו אחרי הסתלקותו שעלה בסערה השמימה, שסוף סוף איננו כאן. עוד יש לומר שבכתובות יג: דרשינן...
  10. ג

    פנחס שכר מצוה מצוה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל (כה יא) איתא במדרש רבה, שאמר הקב"ה על פנחס "בדין הוא שיטול שכרו". ורבים מן המפרשים הקשו, הרי קי"ל ד"שכר מצוה בהאי עלמא ליכא", ואיך כאן נטל פנחס שכר מיד בעולם הזה, ועוד נאמר על כך במדרש שהוא מן הדין. ובפשטות הביאור...
  11. ג

    פנחס איך הועילה הריגת זמרי להציל את בני ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי (כה יא) בספר הואיל משה (לבעל מטה משה, תלמיד מהרש"ל), הקשה שאם באמת היו ישראל חייבים כליה על מה שלא מיחו בזמרי, אם כן איך נפטרו מכך על ידי שפינחס הרג את זמרי. ויש...
  12. ג

    בלק איך אמר שנכנס לעשות צרכיו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקח רומח בידו (כה ז) במדרש תנחומא כאן, נטל שינים של ברזל בידו, והניחו בחיקו, והתחיל מסמיך על העץ כמקל, שנתיירא מפני שבטו שהקיפו אותו, כיון שהגיע אצלם, אמרו לו למה באתה, אמר להם אף אני באתי לעשות צרכי, הניחוהו ונכנס, שאלמלא כן לא הניחוהו. ויש להקשות, איך אמר שנכנס לעשות...
  13. ג

    בלק בדין תליה האם צריכה להיות מחוץ למחנה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קח את ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש (כה ד) פירש רש"י, לעין כל. וכתב בגור אריה, לאפוקי שלא יהיה חוץ למחנה רחוק מבית דין, כמו בית הסקילה שהיה רחוק מבית דין, וכאן ציוה שיתלו אותם לעין כל, אינו רחוק ממחנה ישראל. ויש לעיין האם כוונתו שהיתה כאן הוראת שעה לסקול בתוך המחנה...
  14. ג

    בלק מדוע לא בדקם כסוטות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קח את ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש (כה ד) פירש רש"י בשם מדרש אגדה, השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו. והקשה בספר לוית חן, מדוע כאן נבדקו על ידי שהענן היה נקלף מעליהם, ואילו בחטא העגל נבדקו כסוטות על ידי שהשקה אותם מהמים של העגל, ומדוע לא נבדקו...
  15. ג

    בלק מה היה יכול בלעם לומר ברגע שהקב"ה כועס

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויודע דעת עליון (כד טז) בברכות דף ז. מלמד שהיה יודע לכוין אותה שעה שהקדוש ברוך הוא כועס בה, ובהמשך הגמ' מבואר שהקב"ה כועס רגע כמימריה, והיינו כמשך זמן אמירת תיבת "רגע". והקשו התוס' שם, מה היה יכול לומר באותו זמן מועט כשיעור "רגע". ותירצו שהיה יכול לומר "כלם". ובזה ביארו...
  16. ג

    בלק מדוע חרה אף בלק רק בפעם השלישית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים (כד י) יש לעיין מדוע רק בפעם השלישית שבלעם ברך את ישראל, חרה אפו של בלק. ולפי פשוטו של מקרא, כיון שברך שלש פעמים, בתלת זימני הוי חזקה ושוב לא יקלל עוד. ורבינו עובדיה ספורנו...
  17. ג

    בלק מדוע הזכיר בלעם דוקא את חטא העגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישת אל המדבר פניו (כד א) בתרגום, ושוי לקבל עגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי. והעיר בספר יד אבי שלום, מדוע הזכיר להם דוקא את חטא העגל יותר משאר החטאים שעשו ישראל במדבר, כגון מתאוננים ומרגלים ועדת קרח. ובדרושי מהרי"ט בדרוש ראשון לפרשתינו, כתב לבאר בשם מורו הרב רבי שלמה סאגיש...
  18. ג

    בלק מקור חיוב עמידה בדברים שבקדושה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': קום בלק (כג יח) בדרכי משה (או"ח סי' נ"ו בשם הגהות מיימוניות) הביא ירושלמי "קום כי דבר ה' אליך, מכאן א"ר אליעזר, כד עני אמן יהא שמיה רבא כו' וכל דבר שבקדושה בעי למיקם ארגלוהי", והיינו דמייתי ראיה מאהוד בן גרא שעמד על רגליו כשאמרו לו דבר אלקים לי אליך. והקשה בבגדי ישע (או"ח...
  19. ג

    בלק מתוך שלא לשמה בא לשמה בתורה ובמצוות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח (כג ב) בסוטה מז. "אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב זכה ויצתה ממנו רות". מבואר בדברי רב יהודה, דבין בתורה ובין בשאר...
  20. ג

    בלק קלון באתון של בלעם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי (כב לג) פירש רש"י, ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה, על כן הרגתיה שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב, שחס המקום על כבוד הבריות, וכן (ויקרא כ טו) ואת הבהמה תהרוגו, וכן (שם) והרגת את האשה...
חזור
חלק עליון