מגדלות מרקחים| דף 8 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 8 | פורום אוצר התורה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    מסעי מדוע בעבר הירדן היו שלש ערים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': את שלש הערים תתנו מעבר לירדן (לה יד) פירש רש"י אף על פי שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי, השוה מנין ערי מקלט שלהם משום שבגלעד היו מצויים רוצחים, וכן הוא בגמ' מכות י. ובספרי כאן. והרמב"ן כתב, שעל דרך הפשט נראה בעיניו שארץ עבר הירדן היתה גדולה מאד כמו כל ארץ...
  2. ג

    מסעי ערי הכהנים האם ניתנו משל הלוים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן (לה ז) בספר יהושע פרק כ"א מפורש שמתוך ארבעים ושמונה הערים שניתנו ללוים נטלו, הכהנים שלש עשרה ערים. ויש לחקור האם כל הערים ניתנו לכל הלוים בשוה תחילה, ואח"כ מתוך זה חלקו ביניהם והגיע לחלק הכהנים הערים שלהם, או דערי...
  3. ג

    מסעי האם מגרשי הערים נתחלקו בין אנשי השבט

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה מגרשי הערים הם שטח פנוי סביב לעיר, המיועד בשביל נוי לעיר, ואין רשאין לבנות שם בית ולא לנטוע כרם ולא לזרוע זריעה (לעיל לה ב ורש"י שם). ויש להסתפק, האם כשחלקו את ארץ ישראל, חילקו גם את המגרשים לאנשים מסויימים, או שהמגרשים נשארו בחזקת כל השבט. דהנה מבואר בראב"ד (הלכות...
  4. ג

    מסעי האם לרוצחים יש רשות להשתמש במגרשי ערי מקלט

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זה יהיה להם מגרשי הערים (לה ה) מבואר במסכת מכות (יג.) שאיכא למ"ד דהרוצחים הנסים לעיר מקלט אינם צריכים לשלם שכר דירה ללויים, שנאמר והיו "לכם" הערים למקלט, לכם לכל צרכיכם. ויש להסתפק האם מותר לרוצחים להשתמש גם במגרשי הערים לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם, מבלי לשלם שכר ללויים...
  5. ג

    מטות קפידת בני גד ובני ראובן היתה על הצאן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו (לב טז) יש לעיין שהרי לבני גד ובני ראובן היה מקנה רב בין של צאן ובין של בקר, כדאיתא במדרש קהלת רבה פרשה ב' "ריב"ל פתר קריה בישראל בכניסתן לארץ, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, שנאמר ומקנה רב היה לבני גד ולבני ראובן"...
  6. ג

    מטות איך מזכירים תרגום של עבודה זרה הכתובה בתורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': עטרות ודיבון ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען (לב ג) בספר צמח צדקה כאן ובברכי יוסף או"ח סי' רפ"ה סק"א, כתבו להקשות איך מותר לומר את התרגום של פסוקים אלו "מכללתא ומלבשתא" וכו', הרי שמות אלו הם שמות של עבודה זרה, כמו שכתב רש"י לקמן פסוק ל"ח שהיו האמוריים קורין את...
  7. ג

    מטות מדוע הקדים בני גד לבני ראובן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויבואו בני גד ובני ראובן (לב ב) הקשה הרמב"ן, מדוע הקדים בני גד לבני ראובן, הלא ראובן הוא הבכור. ותירץ, שבני גד נתנו עצה זו תחילה, כיון שהיו גיבורים יותר מבני ראובן, כמו שנאמר בבני גד "וטרף זרוע אף קדקד", ולפיכך לא היו יראים לשבת לבדם בארץ הזאת. והאלשיך כתב ליישב, שלבני...
  8. ג

    מטות מדוע היה צריך אלעזר לומר בשם משה רבינו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה (לא כא) בספרי פיסקא קנ"ז, ר' יאשיה אומר שהיה אומר דבר בשם אומרו, כענין שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וכעי"ז פירש רש"י בקצרה. וקשה, דהנה ביבמות צו: איתא דרבי אלעזר אמר שמעתתא דרבי יוחנן ולא אמרה...
  9. ג

    מטות מדוע העבירו בנות מדין לפני הציץ ולא לפני הארון

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו (לא יז) פירש רש"י, לפני הציץ העבירום והראויה להבעל פניה מוריקות. והקשה בפענח רזא, דהנה ביבמות עט. ביקשו הגבעונים שינתנו להם שבעה אנשים מבני שאול לתלות אותם על מה שהמית שאול את הגבעונים, ואמר רב הונא שם שבחירת בני שאול היתה על ידי שהעבירום...
  10. ג

    מטות הטעם שהמלך נוטל את חלקו בראש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדין המבואר במשנה בסנהדרין כ: וברמב"ם שם, שהמלך נוטל חלקו בראש, דהיינו שקודם נוטל הוא את המחצה שלו ממה שיבחר, ואחר כך חולקים שאר העם את המחצה הנשארת, כתב בפירוש רבינו יהונתן מלוניל וז"ל "והוא נוטל חלק בראש, כלומר נוטל מחצה מאותו עיר שהוא יפה יותר, כדכתיב בפרשת המלך...
  11. ג

    מטות מדוע לא נטל משה רבינו מחצה מהשלל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחצית את המלקוח בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה (לא כז) הקשה הג"ר מאיר סולוביצי'ק זצ"ל, דהנה ברמב"ם מלכים (פ"ד ה"ט) מבואר, שכאשר בוזזים במלחמה נותנין את כל השלל תחילה לפני המלך והוא נוטל מחצה, ואחר כך את מחצית הביזה הנשאר חולקים אנשי הצבא ביחד עם העם היושבים על...
  12. ג

    מטות בענין רוח רביעית במלחמה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה (לא ז) כתב הרמב"ם (מלכים פ"ו ה"ז) "כשצרין על עיר לתפשה, אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה אלא משלש רוחותיה, ומניחין מקום לבורח ולכל מי שירצה להמלט על נפשו, שנאמר ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה, מפי השמועה למדו שבכך צוהו". ומקורו מספרי...
  13. ג

    מטות הקמת בעל על דעת רבים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אישה יקימנו ואישה יפרנו (ל יד) קי"ל שנשאלין על ההיקם, דהיינו שאב או בעל שקיים את הנדר לאשתו יכול להישאל ולהתיר את הקמתו, ואחר כך יכול שוב להפר (נדרים סט. ועט. ושו"ע יו"ד סי' רל"ד סמ"ט). ונסתפק בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, בפרשתינו אות כ"ב ד"ה נסתפקתי) האם...
  14. ג

    מטות הנודר לחבירו אין מתירין אלא בפניו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא יחל דברו (ל ג) דרשו חכמים חגיגה י. "הוא אינו מיחל, אבל אחרים מחלים לו", ומכאן ילפינן התרת נדרים. ובנדרים סה. מבואר שהנשבע דבר לחבירו, אין מתירין לו אלא בפניו, ואמרינן שם שצדקיהו נשבע לנבוכדנצר שלא יגלה שראהו אוכל ארנבת חיה, ואח"כ נשאל על שבועתו זו שלא בפני נבוכנדצר...
  15. ג

    מטות התרת נידוי האם הוי כהתרת נדרים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וידבר משה אל ראשי המטות (ל ב) בנדרים עח. ילפינן מהאי קרא ד"ראשי המטות" דיחיד מומחה מתיר את הנדר, או שלשה הדיוטות. והנה הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פ"ז ה"ז כתב, דהתרת נידוי הוא ג"כ או בג' הדיוטות או ביחיד מומחה, כמו נדר. וכתב הר"ן בנדרים ח: דטעמו הוא משום דנידוי נמי נדר הוא...
  16. ג

    פנחס מדוע לא נאמר בעצרת מלבד שתי הלחם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' וגו' והקרבתם עולה לריח ניחח לה' פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה (כח כו-כז) הקשו בפירוש הריב"א ובדעת זקנים מבעלי התוס', מדוע לא נזכר בחג השבועות "מלבד שתי הלחם" וכן מלבד שאר הקרבנות שבאים עם הלחם, וכמו שאמרו "מלבד עולת...
  17. ג

    פנחס תדיר ומקודש בציצית ותפילין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הבית יוסף (או"ח סי' כ"ה) בשם הנמוקי יוסף (הלכות ציצית) "וכבר נשאלתי על המניח תפילין והמתעטף בשחרית איזה מקדים, ונראה שראוי להקדים מצות ציצית ששקולה כנגד כל המצוות, ועוד שהיא תדירה יותר שנוהגת בין בחול בין בשבת בין ביום טוב, ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". ובשאגת אריה...
  18. ג

    פנחס בענין תדיר ומצוי

    https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%AA%D7%93%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%9F.6113/ מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר דין הקדימה של...
  19. ג

    פנחס בדין דבר שהוא תדיר מדאורייתא ולא מדרבנן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה (כח כג) מכאן למדו חכמים בזבחים פט. שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. והנה בנימוקי יוסף הלכות תפילין (יב. מדפי הרי"ף) כתב שעטיפת ציצית קודמת להנחת תפילין, משום שהיא תדירה יותר, כיון שציצית נוהגת גם בשבתות וימים טובים משא"כ תפילין...
  20. ג

    פנחס מדוע אין לימוד שאין תשלומין לקרבנות המועדים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה (כח י) פירש רש"י "ולא עולת שבת זו בשבת אחרת, הרי שלא הקריב בשבת זו שומע אני יקריב שתים לשבת הבאה, תלמוד לומר בשבתו, מגיד שאם עבר יומו בטל קרבנו". וכן פירש להלן פסוק יד לגבי ראש חודש, "זאת עולת חדש בחדשו, שאם עבר יומו בטל קרבנו ושוב אין...
חזור
חלק עליון