מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שום תשים עליך מלך (יז טו) במשנה סנהדרין כב. ילפינן מ"שום תשים עליך מלך" שתהא אימתו עליך, מכאן שאין יושבין על כסאו ואין רוכבין על סוסו ואין משתמשין בשרביטו. ויש להסתפק במלך שהורידוהו ממלכותו ונעשה הדיוט, כגון דוד המלך באותן ששה חדשים שברח מפני אבשלום שהיה דינו כהדיוט...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד (יז יג) פירש רש"י, מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל, והיא משנה בסנהדרין פט. אליבא דרבי עקיבא. והקשה בספר מלאכת הקודש לרבי משה טולידנו זצ"ל, דהנה דעת אביי במועד קטן יד: שאין הורגין חייבי מיתות בית דין בחול המועד, משום דבית דין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובערת הרע מקרבך (יז ז) יש לעיין במי שנתחייב מיתת בי"ד, האם הוא עצמו חייב במצות ההריגה, או רק אחרים והבי"ד מחוייבים בזה. ונפקא מינה, אם יכול לברוח באופן שלא יוכלו הבי"ד להרגו, האם מותר לו לעשות כן. ונראה שהנידון הוא בין קודם גמר דין, האם מצווה לבוא לבית הדין כדי שידונו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו (יז ז) יש להסתפק בבי"ד שראו באחד שהרג את הנפש, שדנים על פי ראייתם, האם יש בהם דין "יד העדים תהיה בו בראשונה", או דאינם נחשבים "עדים". ולכאורה היה נראה בפשטות דאין זה עדים, אך הגרח"מ שטיינברג שליט"א נטה לומר דעדים לאו דוקא, אלא כל שעל פיהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך (טז כב) פירש רש"י "ולא תקים לך מצבה" מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפילו לשמים. ולכאורה נראה, שהאיסור הוא רק בהקמת המצבה, אבל להקריב עליה או לנסך עליה בזמן היתר במות שמותר להקריב בחוץ, אין איסור מצד הך לאו דלא תקים לך מצבה, שלא נאמר איסור אלא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים (טז יט) בסנהדרין כא: אמר רבי יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה, שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהן גדול העולם, כתיב לא ירבה לו נשים אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכו', וכתיב לא ירבה לו סוסים ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב וכו'. והקשה בספר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז יח) בסנהדרין דף טז: "לשבטיך ושפטו" מצוה לשבט לדון את שבטו. ובספר תפארת צבי (אמשטרדם תקט"ו) הביא לחקור בשם רבי בער אב"ד העלישוי, איך הדין כאשר התובע משבט אחד והנתבע משבט אחר, לפני איזה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בביצה יט. איכא למ"ד דנדרים ונדבות אינן קרבים ביו"ט, ומ"מ שלמי שמחה וחגיגה בודאי קרבים, ואע"פ ששלמי שמחה אין המצוה בהקרבה אלא באכילה, מ"מ דוחה יו"ט, והא דנדרים ונדבות אינם קרבים ביו"ט היינו כאשר יש לו די שלמים לאכילה ורוצה להקריב שלא לצורך אכילה של שמחה, כ"כ התוס' בחגיגה ז...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך (טז א) פירש רש"י שמכאן למדים שצריך לעבר את השנה, כדי שיהיה פסח בחודש האביב. והנה במה שבזמן הזה מתעברת השנה על פי החשבון, קשה איך חל העיבור לפי החשבון, והרי אין לנו בי"ד סמוכים שיעברו את השנים. והנה הראשונים כבר עמדו בזה, ונחלקו בביאור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסנהדרין יב: איתא, שלמאן דאמר "טומאה הותרה בציבור" אין מעברין את השנה מפני הטומאה, היינו כאשר כל ישראל טמאים ואם לא יעברו יעשו את הפסח בטומאה, ופירש רש"י כגון שהיה הנשיא חולה ואמדוהו למות בערב פסח. וקשה, מדוע לא יעברו מפני ראיה וחגיגה, שהרי אינם דוחים את הטומאה, ואין לומר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב (טז א) פירש רש"י מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עבר את השנה. ובסנהדרין יא: איתא דאחד מן הדברים שמעברים עליהם הוא שזמן האביב לא בא, והביא רש"י שיש מפרשים דהיינו מפני שאם לא בא האביב אין ממה להביא את העומר, וזהו כפירושו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל (טו כב) ביבמות עג: ילפינן מהאי קרא, דאפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין, שאין איסור לאכול בכור בעל מום בטומאה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' הרי איכא איסור לאכול גם חולין טמאים, כדאמרינן "והתקדשתם והייתם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור יו"ד סי' ש"ו כתב להקשות, מדוע אין מברכין על הפרשת בכור בהמה טהורה. ותירץ, כיון שאפילו אם לא הפרישו והקדישו הוא קדוש מאליו דקדושתו מרחם, אין צריך לברך. והקשה בשערי דעה שם, דמ"מ כיון דמצוה להקדישו, א"כ מ"ט לא יברך, כמו שמברכין על שאר מצוות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' קידושין טז: מבואר דמעניקים בין ליוצא בשש ובין יוצא ביובל ובמיתת האדון או אמה העבריה היוצאת בסימנים. והנה כל יציאות אלו הם בעל כרחו של האדון, אך מלבד זאת אם האדון רוצה לשחרר את עבדו יכול להוציאו בשטר כמבואר בקידושין טז. עי"ש, וכתב המנחת חינוך ריש מצוה תמ"ב שגם היוצא...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקשה המקנה בקידושין טז: לר"מ דס"ל שם דביוצא בגרעון כסף מעניקין לו, א"כ אין לך אדם שקונה עבד, שהרי לעולם יכול העבד לפדות את עצמו לאחר יום אחד בגרעון כסף, ויתחייב האדון בהענקה של ט"ו סלעים. והנה בשיטה לא נודע למי שם יז. כתב דלר"מ דהיוצא בגרעון כסף מעניקין לו, נראה שמעניקין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו (טו יד) בקידושין טו. וטז: דרשינן, "לו ולא לבעל חובו", דאע"פ שבעלמא סבירא לן דאיכא שיעבודא דרבי נתן, מ"מ אם העבד חייב לאדם אחר אין האדון נותן את ההענקה לבעל חוב של העבד. ויש לעיין איך הדין אם העבד חייב לאדון עצמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (טו יג) כתב הרמב"ם (עבדים פ"ג הי"ד) "כל המשלח עבדו ואמתו ריקם עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשלחנו ריקם, והרי הכתוב נתקו לעשה שנאמר העניק תעניק לו". והקשו האחרונים, למה הוצרך הרמב"ם לומר דהוי לאו הניתק לעשה, תיפו"ל דבלא"ה אין לוקין משום דהוי...