• עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן

מגילה

  1. ב

    פורים קניניו על העץ תלית

    רבו הספרים בדורות האחרונים שכתבו לבאר דברי הפייטן, רוב בניו וקנייניו על העץ תלית, עפ"י הגמרא במגילה טו: אך לא הבנתי הפירוש הפשוט בגמרא, האיך גנזיו היו חקוקין לבו ? החיפוש באוצר החכמה העלה את דברי התוס' חכמי אנגליה : וכן את דברי המהר"ל : ולפי ב' הפירושים לא אתי שפיר הוורט הנ"ל, וצ"ע.
  2. א

    פורים מאיזה גיל חייבים הילדים בשמיעת המגילה?

    כבכל המצוות, גם מצות קריאת המגילה יש בה חובת 'חינוך' לילדים; לדעת הגרי"ש אלישיב, חובת החינוך אינה מגיל חינוך הכללי - חמש עד שבע - אלא מהגיל בו מסוגל הילד להתרכז בהקשבה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ואם אינו מסוגל להקשיב לקריאה איטית אך מסוגל להקשיב לקריאה מהירה, יתכן שאביו חייב לקוראה לפניו...
  3. א

    פורים לא בירך על המגילה

    ברמ"א תרצ"ב ס"א כתב "ואם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא". ויל"ע מה בעי לאשמועינן דין מיוחד דווקא במגילה שאם לא בירך נמי יצא, הא לכאו' דבר פשוט הוא שיוצאים אף בלא ברכה, וכבשאר מצוות שיוצא ידי חובה אף בלא הברכה, דאכתי מי שלא בירך על לולב סוכה או נר חנוכה לא יד"ח, ואפי"ה לא טרח שם הרמ"א לכתוב האי...
  4. א

    פורים הלכות מגילה ולא הלכות פורים

    צ"ב מדוע הרמב"ם קרא הלכות מגילה ולא הלכות פורים הא אכתי איכא עוד מצוות בפורים. ואין לומר דהמצוה העיקרית היא קריאת המגילה, דהא מבואר דהמשתה והשמחה שווים לדין המגילה.
  5. נ

    מגילה קטנים בחובת מקרא מגילה - הערה במאירי

    מגילה ד. אמר ריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. והקשה המאירי וז"ל: נשים חייבות במקרא מגלה אף הם היו בכלל הנס שהרי אף עליהם נגזרה גזרה ושמא תאמר אף הקטנים יהיו חייבין שהרי כתיב טף ונשים קטנים אין בהם תורת מצוה ומ"מ לרווחא דמילתא אמרו בתלמוד המערב שבפרק שני צריך לקרותה בפני נשים...
  6. בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב

    בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב

    קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את...
  7. ח

    פורים קרא הבעל קורא 'ואת' מתוך הכתב שלא כסדר, האם יש בזה משום קרא למפרע?

    ראיתי פסק הלכה באיזה שבועון ולא ידעתי פשרה. אם הבעל קורא קרא אחד מעשרה 'ואת' שבעשרת בני המן שלא לפי הסדר, דהיינו שקרא מתוך המגילה מ'ואת' שלא במקומו, לא יצא יד"ח משום שקרא למפרע, שהרי קרא ואת השני לפני הראשון. ולענ"ד הוא תמוה מה נגרע כוחו מזה שקרא את ה'ואת' לגמרי שלא מתוך הכתב, האם מה שקרא...
  8. נ

    מגילה בדברי החזו"א דהקורא מגילה אינו מקיים מצוות תלמוד תורה

    מפורסמים דברי החזו"א [ועכשיו ראיתי שהביאו פה שקדמו הגר"ש קלוגר] שמי שקורא את המגילה לא מקיים מצוות ת"ת, ובזה ביאר דברי הגמרא שמבטלין ת"ת למקרא מגילה ותירץ קושיית הרש"ש שם. וכן אמר החזו"א שמי שמדבר לה"ר לא עובר על ביטול תוררה וכש"כ הח"ח, משום דכשהתורה וחז"ל תיקנו הנך דינים הר =יידשעו שבודאי...
  9. נ

    מגילה נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס או מטעם לא תסור?

    מגילה ד. "ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס". וכעין זה בגמ' שבת כג. לגבי נר חנוכה. ובשו"ת חות יאיר (סי' י' ד"ה ומה שכתב מ"ו) הקשה בזה"ל: "למה ליה לר' יהושע בן לוי לומר דנשים חייבין במגילה מטעם שאף הם היו באותו הנס, לימא ליה משום שהוא בכלל לא תסור והוי ליה לא...
  10. נ

    מגילה מבטלין ת"ת למקרא מגילה

    מגילה ג' ע"א "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וברש"ש על אתר הקשה וכי מגילה אינו ת"ת, ואדרבה גם מצות מקרא מגילה וגם ת"ת, ובאחרונים כתבו (החזו"א וכמדומה שהקדימו בזה הגר"ש קלוגר) דכשמכוון לשם מצות מקרא מגילה אין בזה מצות תלמוד תורה. וכעין זה אפשר לבאר בגמ' ברכות י: "גדול הקורא קריאת שמע בעונתה יותר...
  11. א

    פורים "קם רבה שחטיה לרבי זירא" קצת רקע.

    ביאור מרתק על המעשה ברבה ורבי זירא דעבדו סעודת פורים בהדי הדדי, וקם רבה ושחטיה לרבי זירא (מגילה ז:). הסבר מה היה הרקע לזה, וכיצד זה קרה, מאת המגיד מבריסק זצ"ל [בספרו רמת שמואל מאמר בית אבל הערה כב] ביאור דרכם ההפוכה של רבה ורבי זירא בעבודת ה' "הנה חז"ל סיפרו לנו (סנהדרין סה:) 'רבא ברא גברא...
  12. א

    מגילה מאות שאלות חזרה על מסכת מגילה

    מסכת מגילה פרק ראשון - מגילה נקראת פרק שני - הקורא למפרע פרק שלישי - הקורא עומד פרק רביעי - בני העיר פרק ראשון - מגילה נקראת א. מי תיקן את זמני קריאת המגילה, דהיינו בי"א בי"ב וכו', ומהיכן למדו זאת, ומדוע תיקנו שאפשר לקרוא גם בי"א?*דף ב. ב. מהו "יום הכניסה", מי קורא לבני הכפרים, היכן קורין...
  13. ש

    פורים מוציא את חבירו בקריאת מגילה כשקרא חצי

    האם יכול להוציא את חבירו בקריאת המגילה כגון שקרא החצי בעצמו, וחסר לו החצי השני של המגילה, האם יכול המוציא להתחיל מהחצי השני של המגילה. באופן שכלפיו אין זה קריאת מגילה כלל.
  14. ש

    פורים דין העיר עזה לעניין מקרא מגילה ודיני הפורים

    נאמר בהושע פרק טו (כ) זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: (כא) וַיִּֽהְי֣וּ הֶעָרִ֗ים מִקְצֵה֙ לְמַטֵּ֣ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֔ה אֶל־גְּב֥וּל אֱד֖וֹם בַּנֶּ֑גְבָּה קַבְצְאֵ֥ל וְעֵ֖דֶר וְיָגֽוּר: וגו' (מז) אַשְׁדּ֞וֹד בְּנוֹתֶ֣יהָ וַחֲצֵרֶ֗יהָ עַזָּ֥ה בְּנוֹתֶ֥יהָ וַחֲצֵרֶ֖יהָ...
  15. א

    פורים על מקרא מגילה

    קיי"ל בשו"ע (תרצ"ב א) "הקורא את המגילה מברך לפניה שלוש ברכות על מקרא מגילה ושעשה ניסים ושהחיינו". ויש להעיר אמאי מברכים רק על מקרא מגילה ולא על מקרא מגילת אסתר כדי להדגיש על איזה מגילה מדובר, וכמו שמברכים על מצות נר חנוכה 'להדליק נר של חנוכה' ולא אומרים 'להדליק נרות', וה"ה בשבת ויו"ט שמפרטים 'נר...
  16. ש

    פורים במקום שאין בנמצא מגילה אומרים הלל שלם

    במקום שאין בנמצא מגילה כשרה, קוראים המגילה בלי ברכות מחומש, ואומרים הלל שלם בלא ברכה.
  17. ש

    פורים מקרא מגילה, דרך טלפון או רדיו

    השומע מקרא מגילה, דרך טלפון או רדיו (אפילו בשידור ישיר) – אינו יוצא ידי חובה (הליכות שלמה מועדים, ה, שכ"ט, חזון עובדיה פורים עמ' נ"ו). ויש להימנע משמיעתה על ידי רמקול (שו"ת אגרות משה או"ח ב, ק"ח. שו"ת מנחת שלמה א, ט שו"ת שבט הלוי ה, פ"ד ושו"ת אור לציון ב, ד).
  18. ש

    אסתר "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן" (ז, ה)

    מדוע אחשורוש היתמם ושאל זאת, הרי הוא נתן להמן אישור לבצע את הגזירה? מנות הלוי: הוא לא היתמם, אלא כעס על התעוזה של הצורר, שהתכוון להשניא את אשתו, המלכה שבה בחר מכל הנשים, שהיתה יהודיה. אור חדש: אחשורוש אמר שגם אם נתן לו אישור, היתה זו רק הסכמה עקרונית, והיה עליו לשוב ולשאול אותו שנית לפני שליחת...
  19. ש

    אסתר "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" (ג, ט)

    מדוע המן אמר 'יִכָּתֵב לְאַבְּדָם', ולא אמר במפורש שרוצה להרגם? אלשיך: על אף שכוונתו היתה להשמידם, הוא לא הוציא זאת מפיו, אלא רק אמר 'לאבדם', בערמימות רבה ונקט בלשון שיכולה להשתמע למובן שונה, לשלול שלל ולבוז, מחשש שהמלך יסרב לאשר את השמדתם. המן תכנן שבמידה ואחשורוש ידחה את תכניתו להרוג אותם...
  20. ש

    אסתר "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם" (י, א)

    מדוע חשוב להשמיענו זאת בסוף מגילת אסתר? מגילה יא ע"א: "ור' חנינא אמר: שהכל נעשו רשין בימיו, שנאמר 'וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס', הוא אחשורוש, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו". רבי יוסף קרא: משום שבתחילת המגילה כתוב 'וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה', הוצרך הכתוב להשמיענו כאן ששינה את...
חזור
חלק עליון