מנהג

כתב ה'בני יששכר' (מאמר חודש אייר אות ד), שמנהג התלמידים בני בי רב לירות בקשת ביום ל"ג בעומר, וה'מאור ושמש' (רמזי ל"ג בעומר) כתב על זה שמנהג ישראל תורה ונרמז בו סוד גדול. מנהג זה היה נהוג בשנים קדמוניות בקהילות ישראל העתיקות בפולין ואשכנז, שביום ל"ג בעומר יצאו המלמדים עם תלמידיהם ליערות והשדות...

מנהג קדום לעשות את התגלחת הראשונה לילד בן שלוש שנים במירון, סמוך ונראה לציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ביום ל"ג בעומר, יומא דהילולא דיליה, וכמו שמספר רבי חיים וויטאל זי"ע ב'שער הכוונות' (דרוש ל"ג בעומר תקכז) על רבו האריז"ל שהוליך את בנו הקטן למירון ושם גילחו את ראשו. בספר 'משנת חסידים'...

מנהג קדום, מימות חז"ל, הובא על ידי רבי סעדיה גאון ורב שר שלום גאון, ללמוד פרקי מסכת אבות בשבתות הקיץ לאחר תפילת המנחה – כל שבת פרק אחד. והוסיפו פרק ששי, הנקרא "קנין תורה" שאינו משנה אלא ברייתא ["שנו חכמים בלשון המשנה"], בני ספרד נוהגים לאומרם בין פסח לעצרת [-ששה פרקים בשש שבתות], לפי ש"דרך...

"יש נוהגים בשבת שלאחר הפסח שמברכים בו אייר, אוכלים בו לחם משנה שעושים בו צורת מפתח, או שעושים צורת מפתח בשומשומין שמפזרים עליו, זכר למן, שהתחיל לרדת באייר ולרמז על מפתח פרנסה שבידי הקב"ה, ולהזכיר, כי ד' הטוב יפתח לנו את אוצרו הטוב, ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים יפתח" – ליקוטי מהרי"ח, טעמי המנהגים...

אחד מחכמינו עשה זאת בזמן מסוים באופן קבוע. מיהו, ומתי? רק תשובה + מקור מדויק תיחשב כפתרון.

ברצוני לערוך סקר כמה מבין תלמידי החכמים דכאן מקפידים על נטחן לאחר הפסח.

המנהג בהרבה מקומות לחזור ולספור ספירת העומר אף ביום בלא ברכה – בכל יום אחרי תפילת שחרית אומר הש"ץ 'היום כך וכך לעומר' והקהל עונה אחריו. מנהג זה מביאו המהרש"ל בספרו ים של שלמה (סוף בבא קמא) כמנהג אנשי ארץ ישראל, ובספר כתר שם טוב כותב שכך הוא המנהג במצרים. ונהגו כן כדי שאם שכח אחד מהקהל לספור...

מובא במשנ"ב מטעם הואיל ועביד ביה מצווה חדא ליעביד ביה מצווה אחריתי, אלא שלא ברור מהו בדיוק המצווה הזו, אם משום כבוד מצווה שלא יבוזה הרי ממילא מעופש ולשרוף בכל מקרה אפשר לחכות עד שיתעפש

נדון בקונטרס עמוד 20

מנהג עתיק יומין ברוב קהילות ישראל, לתת לפני פורים כסף לצדקה כזכר ל'מחצית השקל' שהיו נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים עבור בדק הבית. במשנה ברורה כתב שנוהגים לעשות כן בתענית אסתר לפני מנחה, וכתב הכף החיים שהסיבה לכך היא כדי שהתענית תכפר על עוונותינו יחד עם הצדקה, ומסיבה זו מקיימים את המנהג בתענית...

היו ימים עליזים ושמחים לבני ישראל, ימי חודש אדר שמרבים בשמחה, אבל שני החברים שהתיישבו להם במנוחה להפסקת צהריים על כרי הדשא שבחצר הקמפוס הענק באוניברסיטה הנכרית של קליפורניה, לא ידעו כלום ולא הכירו מאומה מן הלוח השנה היהודי, כגויים גמורים נהגו בימים אלו כבשגרת 'פברואר' רגילה… אחד מן השניים...

כתב הרמ"א תרצה ב' י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו). וצ"ב מה קשור דניאל לפורים (וכבר תמה בזה בפרי חדש) אמנם במשנה ברורה כתב שאף אסתר אכלה זרעונים אבל הרמ"א לא הזכיר את זה משמע שטעם אחר היה עמו, וצ"ע. עוד יעוי' בכל בו דהמנהג לאכול בלילה את הזעונים...

משנכנס אדר מרבים בשמחה, ומנהג חסידים ואנשי מעשה לתלות לוח מצויר, ועליו כתוב "משנכנס אדר מרבים בשמחה". וכן הובא במנהגי הקול אריה (אות קה) שהיו נוהגים כן בביתו. בספר עלי תמר (על הירושלמי מסכת מגילה) הביא בשם הרה"ק רבי זאב מזבאריז זצ"ל, טעם יפה למנהג תליית השלטים, המנהג נוסד כדי שכותלי ביהמ"ד...

מנהג ישראל תורה. אז מה המקור הראשון בספרים לתחפושות בפורים?

שאין הרבה שנוהגים אותו... (מקור)

רבים מצאצאי הפרושים בירושלים נוהגים כהגר"א בדברים מסוימים ובדברים אחרים לא. פעם ראיתי באיזה ספר שעל כל דבר ישבו שבעה זקנים להכריע אבל לא היה מקור או פירוט מי הם. גם מנהגים נוספים על פי פסקי גדולי ירושלים.

הרמב"ן בפרשתינו מעמיד את ההסתכלות הראויה שלנו על העולם כנס גמור, והדברים תמוהים שהרי ודאי שיש דרך הטבע ויש דין השתדלות כי אנו צריכים לפעול בטבע, והיאך נוכל להפקיע את כל המערכת של הטבע ונאמר שהכל נס...

בענין ליל חגם הנקרא ניטל

מנהג נוסף ומיוחד לזאת חנוכה, והוא שריפת הפתילות והשמן שנותרו מנרות החנוכה. מנהג עתיק זה מוזכר במדרש תנחומא (נשא כט) בזו הלשון: "נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני, וכן בשאר הימיים, אבל הותיר ביום שמיני עושה לו מדורה בפני עצמו. למה, כיון שהוקצה למצוה אסור...

במח' המחבר והרמ"א לגבי מהדרין, דהשו"ע פוסק כהתוס' והרמ"א כהרמב"ם, כתב הט"ז "ובכאן יש חידוש המנהג שבני ספרד נוהגים כהתוס' ובני אשכנז כרמב"ם וזה לא מצינו בשאר מקומות עיי"ש. וצ"ב מה החידוש, הרי הרמב"ם בעצמו כותב "מנהג פשוט בכל עירנו בספרד שיהיו כל בני הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין...