מתן תורה

פרשת יתרו מספרת על המאורע הגדול והמרכזי בחיי עם ישראל — מתן-תורה על הר סיני. יש לתמוה, איפוא: מדוע אין הפרשה נקראת על שם אירוע חשוב זה, אלא על שם מאורע שולי לכאורה — ביקורו של יתרו? הדברים יתבארו על-פי האמור בזוהר (ח"ב סז, ב) שנתינת התורה התאפשרה רק לאחר שיתרו הודה בגדולתו של הקב"ה ("עתה ידעתי...

מבאר המלבי"ם בריך רחמנא כי הקדושה עולה בג' מדרגות כמ"ש קדוש קדוש קדוש, הקדושה התחתונה היא על ארעא, שיתקדש החומר והארציית, והקדושה האמצעית היא בשמי מרומא שתתקדש הנשמה בת שמים המושלת על החומר, והקדושה הגבוהה היא קדיש לעלם ולעלמי עלמיא שהוא הנצחיית שלקח הקדוש ברוך הוא לעצמו כמ"ש במדרש פ' קדושים...

ויחרד כל ההר מאד כתב הרמב"ן (עה"פ וכל העם רואים את הקולות), וז"ל, ובהיותם שם בתחתית ההר מצפים ומתיצבים ירד ה' על ההר באש, ויעל עשנו עד לב השמים "חושך ענן וערפל" (דברים ד, יא), וחרד ההר עצמו ונזדעזע, כאשר יעשו ברעש הנקרא "זלזלה" או יותר מכן, וכן כתוב (תהלים קיד, ד) "ההרים רקדו כאלים גבעות כבני...

בפרשתן (ז', כ"א): "ויהי הדם בכל ארץ מצרים". ובמדרש (שמו"ר ט', י'): לפי שלא היו מניחין אותם לטבול מטומאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם". וצ"ב הלא קודם מתן תורה מיירי ועדיין לא נצטוו על איסור נדה, ולמה היו בטלין מפריה ורביה.

ג' פעמים נאמר בפסוקים אני ה' לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י ה' וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים: וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם...

בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה בסדר הדורות מביא בשם ספר גנת ביתן שביום השבת נגלה הקב"ה תחילה בסנה. אפשר לפי שאז התחיל להתעורר כח מתן תורה, כמו שביארו בספרים, ולכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל (שבת פו:), לכן נגלה למשה תחילה בסנה דווקא ביום השבת. ולכן אמר לו הקב"ה שַׁל נְעָלֶיךָ, ופי' בזוה"ק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים (מג טז) בגמ' חולין צא. אמר רבי יוסי ברבי חנינא מאי דכתיב וטבוח טבח והכן, פרע להן בית השחיטה, והכן טול גיד הנשה בפניהם, כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח [היינו שנאסר לבני יעקב גם קודם מתן תורה]. והקשו התוס' מנין דזה כמ"ד גיד הנשה...

דבר נפלא ראיתי בבני יששכר (טבת מאמר ג' מ"ב), שכתב: בטעם שאוכלים מאכלי חלב בחנוכה (הובא המנהג בד' הרמ"א (עת"ר ס"ב), משום שבימים אלו ניצלו מן היוונים שרצו לבטלם מן התורה, נחשבים ימים אלו כעין נתינת התורה מחדש, וכשם שנוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות ה"ה עתה.

דבר זה לכאורה טעון ביאור הוא, שנתקנה ברכת השופרות וסדרה על סדר מתן תורה. והיות שופר של מתן תורה השופר הראשון בבריאה, לכאו' אינו מיישב כל הצורך. אמנם מצאתי בביאור הפסוק "ויהי קול השופר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלקים יעננו בקול" שכתב בספר 'הכתב והקבלה' וזה לשונו "למה שמבואר מקודם דעת רבותינו...

וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר, מרמז מה שאי' במדרש [מובא בחומת אנך להרב חיד"א ז"ל (יתרו אות ח)] בשעה שקבלו ישראל את התורה נתבשרו בשורה רעה שעתיד אדום להשתעבד בישראל, וזהו אנכי - הסתר אסתיר, שכאשר אמר הקב"ה "אנכי", נתבשרו שיסתיר פניו. אנכי הסתר בגי' גלות אדום רומי.

בבעל הטורים: אתם נצבים, כדרך שנאמר בסיני ויתיצבו בתחתית ההר. בו בלשון אמר כאן אתם נצבים. עכ"ל. הענין בזה כי ביום הסתלקות הצדיק מתעורר כל מה שפעל בחייו, ולכן נתעורר כאן ענין מתן תורה, כמו בסיני כפה עליהם הר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר, בו בלשון אמר להם אתם נצבים אחר פרשת התוכחות, שהתוכחות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי בחטאו מת ובנים לא היו לו (כז ג) בשבת פט. וברש"י שם איתא, שלאחר מתן תורה כשנאמר לבני ישראל שובו לכם לאהליכם, כל אחד מישראל נתעברה אשתו בבן זכר. והקשה בבן יהוידע, אם כן היאך לא היו לצלפחד בנים כי אם בנות. וכתב שם, שאין לומר שבאמת נולד לו בן והיו לו בנים ומתו, שהרי כתיב...

וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן בבעל הטורים ונאם הגבר כמא דאת אמר (יומא כ.) קרא גבר, שדומה בלעם לתרנגול וכו'. ולפי"ז המשך הפסוק "שְׁתֻם הָעָיִן" שגם בזה היה דומה לתרנגול, כמו שאמרו בגמרא (שבת עז:) אי עייל קטרא מתעוורא, שאם נכנס לתרנגול עשן בעיניו מתעוור, ואי' באמרי אמת (תרע"ז): לוחות הראשונות...

כולם מכירים את הסיפור על התורה והאומות, ה' הסתובב והציע את התורה לכל האומות, ומיד פצחו כולם בשאלה, מה כתוב בה ? לבני עשיו נאמר - 'לא תרצח', לבני מואב - 'לא תנאף', לבני ישמעאל - 'לא תגנוב', איך שהם שומעים את זה, ומיד אחרי הם מקפלים את הזנב, לעומת זאת כאשר בא אל עם ישראל פתחו כולם וענו 'נעשה...

מתוך קונטרס בארות יצחק האם במעמד מתן תורה כלל ישראל היו צריכים להוריד את הנעלים מקרא ד'של נעליך מעל רגליך' הנה בסנה ציווה הקב"ה את משה רבינו: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש", וכתב הרמב"ן עה"ת (ג', ה'): "וכך אמרו (שמות רבה ב', י"ג) בכל מקום שהשכינה נגלת אסור בנעילת...

הגיגית הזו - אינה רק כפיה... כמה עוצמתי היה המחזה הזה, עם שלם, דור דעה, אשר אל פועל ה' הביטו, ועיניהם ראו בראיה חושית, כי בורא עולם בעצמו מנהיגם ומוציאם מארץ תלאובות אל המקום אשר נבחר לתת את התורה, בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה, והנה...

הגמרא במסכת עבודה זרה אומרת שלעתיד לבוא יטענו אומות העולם, כלום קיבלנו תורה ולא קיימנוה, או כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קיבלנוה כשם שעשית לישראל? על השאלה הראשונה השיב להם הקב"ה, קיבלתם שבע מצוות בני נח ולא קיימתם, אך על שאלתם האחרת כלום כפית עלינו הר כגיגית, לכאורה לא השיב להם?

איתא בילקוט, בשעה שקיבלו ישראל את התורה נתקנאו אומות העולם לאמור מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות, אמר להם הקב"ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר "הבו לה' משפחות עמים" כשם שבני מביאים שנאמר: "ויתילדו על משפחותם". וצ"ב טענת האומות וקנאתם בישראל הרי בצדק ראוי לקרב את ישראל שהרי מיד אמרו 'נעשה ונשמע'...

שמעתי 2 הסברים. א. אילו קבלנו את התורה בארץ ישראל, היה מקום לומר כי מצוותיה מתאימות רק לא"י. אולם קבלנו אותה במדבר, במקום הפקר, ללמדנו שיש לשמור תורה ומצוות בכל מקום. ב. אילו נתנה תורה בארץ ישראל היה קיים חשש שהשבטים יריבו ביניהם על אותו המקום שבו ניתנה, לפיכך הקב"ה לא רצה להטיל מחלוקת בין...

רבינו בחיי שמות פרק ד פסוק יד (פרשת שמות) (יד) ויחר אף ה' במשה. כל מקום שכתוב בהקב"ה חרון אף עושה רושם, וכאן עשה בו רושם, והוא מה שדרשו רז"ל שאבדה ממנו הכהונה, וזהו שאמר: "הלא אהרן אחיך הלוי", כלומר מזומן תחתיך לכהונה. ועוד דרשו בזה, שעשה רושם, שלא נתרפא לעולם, והיה אפשר שיעשה לו כבוד שירפאנו...