הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
הא מנלך?
ולכאו' נושאי ארונו של יוסף נטמאו קודם קבלת התורה, שעדיין לא נסעו מחורב, וצ"ע בזה
- מתחיל חוט הצעיר שבחבורה
- תאריך התחלה
ולכאו' נושאי ארונו של יוסף נטמאו קודם קבלת התורה, שעדיין לא נסעו מחורב, וצ"ע בזה
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
כבודו צודק!
וכ"כ בכלי חמדה חוקת א'
וכבר תמהני על זה בספרי חמדת ישראל (בקו"א לחלק הלאוין אות כ') דאם כן תיפוק ליה דלא נטמאו כלל, כיון דלא נשאו הארון לאחר מתן תורה כלל, וקודם מתן תורה הא לא קבלו טומאה, ועיי"ש שהארכנו דמוכרח לסבור דגם קודם מתן תורה היה להם דין ישראל וקבלו טומאה והיו בגדר טמאי מת.
- הודעות
- 685
- תודות
- 2,740
- נקודות
- 196
עיין כאן הערה 137
- הודעות
- 685
- תודות
- 2,740
- נקודות
- 196
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
והחזו"א שהובא שם ציין לדברי הצל"ח, וזה לשון הצל"ח
צל"ח מסכת פסחים דף צ עמוד ב
ואמנם בזית רענן פרשת שמיני הקשה בשם ב"א דלמ"ד נדב ואביהו מתו בפנים, אם כן נטמא אוהלי המשכן וכל הכלים השלחן והמנורה, ותירץ הב"א דפרשת טמאים בו ביום נאמרה, ופרשת טמאים היינו טומאת מת, ובאותה שעה עדיין לא נאמר. והקשה הזית רענן אם כן איך נטמאו מישאל ואלצפן, ותירץ בדוחק דטומאת מגע מת נאמר קודם לכן אבל טומאת אוהל נאמר אח"כ, ודבריו דחוקים. ולי נראה באותה שעה שנשאום אחר שכבר הוציאם מקדש הקדשים נאמרה הפרשה, ואם כן הם נטמאויג) והאוהל לא נטמא, ולפי זה צריך לומר דמי שנגע במת או נכנס לאהלו קודם היום ההוא לא היה צריך טהרה אף אחר שנאמרה פרשת טומאת מת, מה דהוה הוה ועל להבא נאמרה ולא על לשעבר, ולפי זה לא נטמאו שבט לוי בשעת העגל כלל ולא שום אדם מקוברי ההרוגים, והיו ישראל טהורים כולם, ולא היו בהם טמאים רק יחידים הללו שבאו אל משה ביום ההוא, ואם כן אפשר שלא היו ממהרים לשרוף הפרה כל כך.
ואמנם ר' יוסי הגלילי על כרחך לא סבר סברא זו שאלו שנטמאו קודם שנאמרה פרשת טמאים לא קיבלו טומאה, דאם כן נושאי ארונו של יוסף הלא כבר זה עשרה חדשים שחנו בהר סיני ולא נשאו ואיך נטמאו. אלא ודאי דלדידיה גם אותן הקודמים היו צריכים טהרה, ואם כן גם כל שבט לוי והרבה מישראל היו צריכין טהרה, ובודאי בשני נשרפה הפרה. ולכך לר' יוסי הגלילי הקשה ר' יצחק כבר היו יכולים לטהר, אבל לר"ע לא היה יכול לומר כבר היו יכולים לטהר, דאולי עדיין לא נשרפה הפרה, לכך אמר יכולים היו לטהר, פירוש שבאותו יום היו יכולים לקבל הזאת שביעי ולהטהר ע"י טבילה והזאה, ושוחטין וזורקין על טבול יום, ואלא שלא תאמר דאולי גם בעשרה בניסן אכתי לא היו להם אפר פרה ולא היו יכולים להטהר בערב פסח כלל, לכן אמר שנאמר ביום ההוא, ואם כן על כרחך עכ"פ שביעי שלהם היה והיו יכולים לטהר.
ומדבריו נראה שלא הכריח כן אלא לדעת ר' יוסי הגלילי שנושאי ארונו של יוסף היו, ומשמע דלא ברירא ליה שטומאה דקודם הדיבור מטמאה.
ואמנם ר' יוסי הגלילי על כרחך לא סבר סברא זו שאלו שנטמאו קודם שנאמרה פרשת טמאים לא קיבלו טומאה, דאם כן נושאי ארונו של יוסף הלא כבר זה עשרה חדשים שחנו בהר סיני ולא נשאו ואיך נטמאו. אלא ודאי דלדידיה גם אותן הקודמים היו צריכים טהרה, ואם כן גם כל שבט לוי והרבה מישראל היו צריכין טהרה, ובודאי בשני נשרפה הפרה. ולכך לר' יוסי הגלילי הקשה ר' יצחק כבר היו יכולים לטהר, אבל לר"ע לא היה יכול לומר כבר היו יכולים לטהר, דאולי עדיין לא נשרפה הפרה, לכך אמר יכולים היו לטהר, פירוש שבאותו יום היו יכולים לקבל הזאת שביעי ולהטהר ע"י טבילה והזאה, ושוחטין וזורקין על טבול יום, ואלא שלא תאמר דאולי גם בעשרה בניסן אכתי לא היו להם אפר פרה ולא היו יכולים להטהר בערב פסח כלל, לכן אמר שנאמר ביום ההוא, ואם כן על כרחך עכ"פ שביעי שלהם היה והיו יכולים לטהר.
ומדבריו נראה שלא הכריח כן אלא לדעת ר' יוסי הגלילי שנושאי ארונו של יוסף היו, ומשמע דלא ברירא ליה שטומאה דקודם הדיבור מטמאה.
- הודעות
- 2,140
- תודות
- 9,908
- נקודות
- 535
עוד עי' שו"ת שואל ומשיב מהדורה רביעאה חלק ג סימן קו וקשה לי להכנס לכל אריכות דבריו.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,696
- תודות
- 16,696
- נקודות
- 655
וכעת ראיתי שהנצי"ב בפרשת פקודי כותב שהיו שומרים את ארונו של יוסף ולכך לא היו יכולים ליטהר, ולדבריו לא מוכח שם מידי לענין טומאה שקודם הדיבור, אמנם מפשט דברי רש"י עדיין מוכח שנטמאו קודם הדיבור אלא שהיו יכולים ליטהר.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבקש
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אדרת
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אוֹצֶר המפתחות
- אור זרוע לצדיק
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- אילת השחר
- איסר האטלקי
- איש אמת
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אספן עתיקות
- ארצישראל
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בדליג
- בור סוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בלוגר
- בליש
- בן אליהו
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- גלרשטיין
- גפטון
- דובר ארמית
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב מרודוש
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זושא
- חזקי
- חידודא
- חיים ארוכים
- חיל
- חכמתא
- טענו בחיטים והודה לו בחיטים
- טרידא
- י הירשזאהן
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יונתןקבסה
- יושב אהל
- ימה של תורה
- ימינו תחבקיני
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- ירא שמים
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישי נוי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישרע'ס
- כה עשו חכמינו
- כללים
- כמוצא שלל רב
- לי נראה
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מביט
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מוליך ומביא
- מיט א שמייכל
- מילין יקירין
- מילתא בטעמא
- מיני
- ממזרח שמש
- מנגו
- מרכבות פרעה
- מרכז
- משה ד.
- משה נ
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתקרב
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- עבד ה'
- עבדא דקב"ה
- עמך
- ענף עץ
- פארענצ'עס
- פלוריש
- פנחס ע
- צריך ביאור
- קטנטן
- קרית מלך
- ראם
- רב בת״ת
- רוצה לדעת תורה קדושה
- רחמים
- שואף גבוה
- שומע כעונה
- שלום23
- תתאה גבר