ראיתי בצפנת פענח פרשת בהעלותך שהביא מפסיקתא דר''כ שמי שנסע שלא ע''פ ענן עובר בלאו וחייב מיתה, ולפי''ז נתקשיתי שהמעפילים שרצו לעלות לא''י שלא ברצון השם יתחייבו מיתה? ואכן ראיתי שהוא בעצמו עמד בזה וכתב עיין מהש כתבתי בפרשת שלח, אבל חיפשתי ולא מצאתי שידבר בזה
שמעתי בקו ריתחא דאורייתא שהגאון ר' משה חיים אולמן שליט''א השאיר קושיא שמרן הגרד''ל שליט''א שאל
למה יש דין שמגדף את השם אינו חייב רק אם מגדף את השם בשם השם, והלא תיפ''ל מדין מורד במלכות שחייב מיתה ק''ו למי שמורד במלכו של עולם,
ואין לומר דאין עונשין מן הדין שהרי חיוב מיתה במורד במלכות אינו מדין...
בפרשתן (ד', כ"ד): "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו".
ובנדרים (לא:) סובר רבי יהושע בן קרחה, שהמלאך ביקש להרוג למשה לפי שנתרשל מן המילה,
וצ"ע בזה: וכי חייב מיתה משום שנתרשל, והרי אין בה רק עשה לאב.
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הרמב"ן כתב לחלוק על דברי הרמב"ם שכתב שהרגו את אנשי שכם משום שביטלו את מצות ה"דינים", משום שאם לא הושיבו דיינים אינם נהרגים, שהמצוה להושיב דיינים היא מצות עשה, ולא אמרו אלא "בני נח אזהרה שלהן זו היא מיתתן", ולא תיקרא אזהרה אלא המניעה בלאו, עכ"ד. הרי שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
את בריתי הפר (יז יד)
בסנהדרין נט: למדו מכאן לרבות בני קטורה שחייבים במילה, ודעת הרמב"ם בהלכות מלכים פ"י ה"ח שגם לדורות זרעם של בני קטורה חייבים במילה. ובמשנה למלך שם ה"ז כתב בדעת הרמב"ם שם שבן קטורה שלא מל נהרג על כך, שבני נח אזהרתן זו היא מיתתן. והקשה גיסי הג"ר משה...
מבואר ברש''י [יג יא] ויסע לוט מקדם אמר א''א לא באברם ולא באלהיו עכ''ל
ועיין ברש''י [יג י] על שהיו שטופי זמה בחר לו לוט בשכונתם עכ"ל
וא''כ בעצם היה חייב מיתה ולמה רדף ומסר נפשו להצילו?
[ ואכן מבואר ברש''י [יג ט] אם השמאל ואימנה בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, אבל בכל זאת הלא היה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
בעיקר הדין האמור בכמה מקומות בש"ס, שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו אתה רשאי להמיתו בכל מיתה, הסתפק הג"ר צבי אליהו שטיינברג שליט"א בעל צבא הלוי, האם דוקא כשאי אפשר להמיתו באותה המיתה אז חל עליו הדין שתמיתנו בכל מיתה, או שגם כשיכולים להמיתו באותה מיתה, מכל מקום עיקר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישב בה עד מות הכהן הגדול (לה כה)
יש לעיין ברוצח בשוגג, שהוא יוצא מעיר מקלט במיתת כהן גדול, ויכול לשוב לביתו, האם מברך על מיתת כהן גדול הטוב והמטיב, כמו שמברך אדם שמת אביו והניח לו ירושה, שהרי במיתת הכהן גדול יש לרוצח טובה גדולה שחוזר לביתו.
ובספר דרך שיחה הביא בשם מרן...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם (לא ח)
בסנהדרין קו: אמר רב, שקיימו בבלעם ארבע מיתות, סקילה ושריפה הרג וחנק. ופירש רש"י, שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש. תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ושם איש ישראל אשר הוכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני (כה יד)
בספר אמרי שפר מהגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, ביאר על פי שיטת הראב"ד בהלכות איסורי ביאה פי"ב ה"ד שהריגה מטעם "קנאים פוגעין בו" צריכה התראה, ואם כן קשה איך הרג פינחס את זמרי, אלא דאיכא למאן דאמר שחבר...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם (כה יג)
הקשה האבן עזרא, להאומרים שפנחס זה אליהו ולא מת, אם כן איך שייך לזרעו "אחריו", דהיינו אחרי מיתתו.
ורבינו בחיי כתב ליישב, ש"אחריו" היינו אחרי הסתלקותו שעלה בסערה השמימה, שסוף סוף איננו כאן.
עוד יש לומר שבכתובות יג: דרשינן...
זיקה אחר מיתה
א.
גמ' הו"א מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה, וילה"ס דכוונת הגמ' אם כוונתה לומר דבאמת לא פקע הזיקה והיא קיימת גם אחר מיתה או דהזיקה ודאי פקעה דהא אינה קיימת אלא דאיסור קרובות נשאר וכמו בכל אשה דאיסור קרובותיה נשאר גם אחר שפקעה האישות בגט או במיתה [ואף דמבואר...