זו מח',
לדעת החת"ס ועוד זה אפי' ברגע אחד, אבל במנ"ח מוכח שדווקא כל היום, וכן הדעה הרווחת.
יש לציין, שלפי המאירי (וכמדומני שכן משמע ברמב"ם) האיסור הוא מצד שבודה דת לעצמו,
ולפ"ז גם אם יקבע לו לשבות שעה מסויימת נראה שהוא בכלל (וגם אם ישבות ביום אחר).
וראיתי שהמגיב שלפני העיר בזה ולא הבנתי למה לא שייך בשבת ברגע אחד, ולכאו' לדעה זו תלוי אם הוא דבר קבוע או לא, שאם קבוע לו בשעה 3 בצהריים לשבות ממלאכה למשך 5 שניות, י"ל שזה גם חידוש מצוה, אא"כ נאמר שלא חוששים לדבר שהוא חסר משמעות.