רמז

וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה (יד, לב) מחכמי קאשטיליא המגורשים שמעתי משמם שפירשו שחוזר על משה ואהרן שגזר ה' עליהם גם כן שימותו במדבר, ולזה אמר תיבת אתם למשה ואהרן, שעמהם הוא מדבר ונתן ה' טעם לדבריו במה שגמר אומר אם לא זאת אעשה לכל העדה וגו' יתמו ושם ימותו, על דרך אומרם ז"ל...

לא יום אחד ולא יומיים ולא חמישה ולא עשרה ולא עשרים יום וצ"ב הפירוט. וברמז מקבלים את המילה בכיה מצד שלא רצו את ה-א' אלופו של עולם, שלא קיבלו הנהגת ה' בשלימות, והביאו עליהם ב כ י ה [2, 5, 10, 20]

רמז לשיעור אונאה 'שתות' וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ (ויקרא כה, יז) סופי התיבות איש' את' עמיתו' ויראת', עולה יחד 'שתות', מכאן רמז למה שקבעו חכמים (ב"מ מט, ב) ששיעור האונאה במקח וממכר הוא 'שתות'. (בעל הטורים, תורה שבכתב)

פרשתינו - פרשת הכהנים, כתיב בתורה "אמֹר" חסר. ויתכן לרמוז, שאם נחליף את הא' באתב"ש, יצא תמר, שזה שמה של אם כל בני אהרן שהתחתן עם בת עמינדב.

בדברי אחד המפרשים.

ולזבולֻן אמר שמח זבולֻן בצאתך ויששכר באהליך (לג יח) פירש רש"י זבולון ויששכר עשו שותפות זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה, ע"כ. ויתכן לרמוז בשם זבולֻון, שבגיטין (לז.)...

בזמן חז"ל חידשו ועסקו רבות במדרשים ואגדות בזמן רבותינו הראשונים ככל הנראה שקע בהרבה העיסוק בזה וכידוע תורות הלימודים דהינו לדרוש פסוקים ולהוציא מהם דינים הלכה למעשה כבר לא כ"כ בידנו וכמדומה שיש בפרט אצל הלטאים שמתיחסים כך לאגדות ומדרשים ובודאי שלא מחדשים בזה לעומת זאת בספרי חסידות (כמדומה הראשון...

ביטול תורה – עצירת גשמים וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה (שמות ט, לג) אמרו חז"ל (תענית ז, ב) אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, וזה הרמז כאן בפסוק, ויחדלו הקולות - אם קולות של תורה חדלו, ולא נשמע קולות של תורה בבתי מדרשות, אזי - והברד ומטר לא נתך ארצה, יעצרו...

החלפת בגדים לשבת וחג וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת (מה, כב) מובא בספרים, שכשם שבשבתות ומועדים יש להחליף את בגדי החול וללבוש בגדים נאים ומכובדים, כך גם לכבוד ראש חודש יש ללבוש בגדים נאים ומכובדים. זה הרמז בכתוב: וְחָמֵשׁ – ראשי תיבות ח'ודש, מ'ועד, ש'בת, חֲלִפֹת שְׂמָלֹת – יחליף את שמלותיו לבגדי חג...

וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב (בראשית ל, מב) נפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' כה, א) שבכל יום יש להתעטף תחילה בטלית, ורק אחר כך להניח תפילין. וזה רמוז בפסוק: וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן – תחילה יש להתעטף בטלית, ורק לאחר מכן - וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב – יש לקשור התפילין. (עטרת...

תיקשי לך למה חייבים הנשים ארבעה כוסות מקרא מגילה נר חנוכה, תירץ וסימן ואמרה האשה אמן. [ספר קושיות אות רנב, ועי' שם באות שנ"א, ובספר יורה חטאים עמוד קנט, וראה מנורת המאור (אלנקווה) פרק ו - המצוות, עמ' 421]

כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹקִים תָּלוּי ברש"י: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו, משל לשני אחים תאומים וכו'. תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים ס"ת תאומים.

רמז חביב מן התורה שנשים - עם בפני עצמו...

רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הביא רמז שביום ראש השנה כל באי עולם עומדים לפניו יתברך לדין מדברי דוד המלך (תהילים קיט צא) "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך" שהוא בגימטריא 861 כמנין "ראש השנה", רמז שביום ראש השנה כולם עומדים לפניך למשפט. כששמע זאת אחד מגדולי הדור אמר: לחדש חידוש כזה זהו רק על ידי השגת...

זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו פי' בזכות הג' אבות תכפר על אלו הג' בהם אותיות שלישיות של האבות - ר' ח' ק', שהן ר"ת רשעו, חטאתו, קשי. והיינו בזכות אברהם תכפר רשעו, כי הוא חסד, ויכפר גם על רשע. ויצחק דין אינו מכפר רק על חטא. ויעקב הוא רחמים, מכפר על הקשי...

רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים"...