שבועות

'אקדמות' בתופת (על-פי סיפורו של שמעון קופר ב'אני מאמין') השנה שנת ת"ש. החורף הִרפה מעט מתושבי גטו לודז' שבפולין, וקרני שמש ראשונות הסתננו אל הגיהינום, כדי להאיר את פניהם הכבויות של קרבנות השטן הנאצי. קשה לומר שאפשר היה לחוש תחושת אביב בגטו. גטו הוא פלנטה אחרת, שאיננה מושפעת משינויי...

רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא (פסחים סח:) ומסביר רש"י: שרב יוסף ביום טוב של שבועות אמר לאנשי ביתו, הכינו לי "עגלא תילתא" עגל שלישי לבטן, שנולד השלישי, דמובחר הוא ביותר. והסביר את עצמו ואמר: "אי לאו האי יומא" אם לא אותו יום של מתן...

מחילה בחג השבועות באחת השנים בחג השבועות נעמד הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א וטען כלפי הקב"ה כשהוא מליץ טוב על בני ישראל: ריבונו של עולם, בראש השנה אתה בבחינת מלך ושופט, ואפילו אם אתה רוצה למחול לבנ"י את עונותיהם אינך יכול, שהרי כבר שנינו 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול' אבל כהיום...

רבו המבארים המתרצים והמרמזים. ואני על סיפוקי לא באתי: 1. היכן מצאנו חג שאינו נקרא על שם עיקר מהותו. 2. היכן מצאנו חג שנקרא על שם דבר שכבר נגמר (תמה ספירת העומר יום קודם) - אמנם 'עד ממחרת השבעת השביעית תספרו חמישים יום'. אבל למעשה הספירה היא ארבעים ותשעה, וכל השבועות הם רק הקדמה למה שבא אחריהם -...

כתב היד רמה סנהדרין כו ע''ב ד''ה רב יהודה: דבר אחר שנתנה בחשאי מפני השטן מדת הדין שהיתה מעכבת שלא ליתנה לבשר ודם ולשון משל הוא שמתן תורה לבשר ודם לפנים משורת הדין הוא לפי שאין בשר ודם ראוי לטובה גדולה כזאת וכל דבר שהוא לפנים משורת הדין כיון שלא נעשה עפ"י מדת הדין דומה כאלו נעשה שלא לדעת הדין וזו...

בין הציבור אני נמצא, אחר שישבתי במאסר ימים ארוכים. השתחררתי באיחור זמן אודות ליד הארוכה. ואז העולם גם קיבל אותי לחיקו. כשאתם פונים אלי אל תשכחו לקרוא לי בכל שמותי, גם בהשמטת שם אחד אני ידון אתכם, אפילו יעצור אתכם, לכן אל תתעסקו עם "חולה". ... ו-'בעמוקה' ודאי תמצאו ממני הרבה.

מה אתם נוהגים לאכול בליל שבועות מאכלי חלב או בשר?

מנהג קדום בישראל לעסוק כל ליל החג בלימוד תורה. יש הלומדים משניות מכל מסכתומסכת ופרקים מן הזוהר. יש הנוהגים לקרוא בלילה זה את ההתחלה והסוף של כל הפרשיות בתורה. טעמו של המנהג הוא להראות כי אנו מוכנים לקבל למחרת את התורה לא מתוך שינה ושעות בטלות אלא מתוך הכנה ולימוד. חכמי הסוד אמרו כי "תיקון ליל...

למנהג זה יש מספר טעמים: א. התורה נמשלה לחלב ודבש: "דבש וחלב תחת לשונך" שיה"ש ד 11, ע"כ יש הנוהגים גם לטבול לחם בדבש ברוח פסוק זה. ב. כאשר במתן תורה חזרו בני ישראל לאוהליהם לא מצאו מאכלים אחרים למעט מאכלי חלב, מפני שלמאכלי בשר היה צריך הכנה מרובה וכלים חדשים, שכן הכלים הישנים לא היו כשרים. לפיכך...

שמעתי 2 הסברים. א. אילו קבלנו את התורה בארץ ישראל, היה מקום לומר כי מצוותיה מתאימות רק לא"י. אולם קבלנו אותה במדבר, במקום הפקר, ללמדנו שיש לשמור תורה ומצוות בכל מקום. ב. אילו נתנה תורה בארץ ישראל היה קיים חשש שהשבטים יריבו ביניהם על אותו המקום שבו ניתנה, לפיכך הקב"ה לא רצה להטיל מחלוקת בין...

ר' מנדלי מקוצק היה אומר: "מדוע אומרים זמן מתן תורתנו ולא זמן קבלת תורתנו?" ללמדנו כי ביום ו' בסיוון חל מתן התורה ואלו הקבלה היא בכל יום ובכל שעה.

בארבעה פרקים העולם נידון.... בעצרת על פירות האילן ובגמ' ר"ה טז. - בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון...ובחג נידונין על המים". ומפרש בגמרא (שם):"מפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת, מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, "...

קצת יש לדקדק בלשון הגמ', שמשמע שמאידך גם הסוברים שבשאר המועדות כולו לכם מודים שבעצרת בעינן חציו לה', שהרי אמרו 'הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם', ומשמע שגם בענין ה'נמי' כולם מודים.

מלוקט [חלק] מהספר דיני פסח - שבועות בהוצאת דגל ירושלים א) משום שמגילת רות נכתבה על ידי שמואל הנביא, כדי לספר על ייחוסו של דוד המלך, שנולד בשבועות. (ירושלמי) ב) מכיון שהקדוש ברוך הוא משלים שנותיהם של הצדיקים מיום ליום, נמצא דוד המלך שנולד בשבועות, נפטר בשבועות. (בכור שור, בנין אריאל) ג) ללמדך...

רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ''ל היה מספר, ששאל בבחרותו את מרן החזו''א זצ"ל, איך ינהג כשניעור בליל שבועות, האם יאמר סדר 'תיקון ליל שבועות' או ילמד גמרא כמנהג הישיבות, והשיבו מרן החזו''א שיאמר תיקון ליל שבועות, ואמר שלאידך גיסא כשנשאל החזו"א על דבר זה מאחיין אחר [הגאון רבי מאיר גריינמן שליט''א], השיבו...

בענין המנהג לאכול בשבועות מאכלי חלב שהובא ברמ"א (סי' תצ''ד ס"ג), אמר רבינו זצ"ל, שאצל מרן החזו"א זצ"ל, וכן בבית אביו מרן הקה''י זצ"ל, אכלו בלילה מאכלי חלב, אבל בביתו נהגו לאכול בבקר כי כך נהגה הרבנית ע''ה בבית אביה מרן הגרי''ש אלישיב זצ"ל, כמנהג ירושלים, ובד''ז הולכים אחר מנהג האשה, [ראה...

נהגו הציבור לעמוד בקריאת עשרת הדברות (שערי אפרים ש"ז סל"ז), ויכוון כאילו עומד כעת במעמד הר סיני ושומע הדברות מפי הקב"ה ומפי משה רבינו, והוא סגולה גדולה לרפואה - דבמעמד הר סיני נתרפאו כולם (הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

הרהורים לפני קבלת התורה א' סיון תשפ"ה היום יום ראשון לחודש סיון, זכרתי ימים מקדם את ההתרגשות הגדולה, שעוד מעט הולכים לקבל את התורה הקדושה, כח הציור הטבעי החל לתת את אותותיו, ההתניות השונות עם האכזבות מפעם גם לא נשכחות, הגברת הלימוד וההתמדה, מה שקוראים בישיבות 'שטייגען' הוא סוג של הכנה מתאימה...

עוד כמה ימים ילמדו בעז"ה במסגרת הדף היומי את פרק שבועת העדות, אשמח מאוד מהמעיינים של הפורום הזה, לעבור במסגרת הימים האלו על המאמרים האלו, אשמח לכמה שיותר הערות מחכימות. יש"כ.

מקור הדברים הוא בגמרא פסחים דף סח: "אמר רבי אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם, מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא". ומפרש שם רש"י, "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה בו תורה". עוד מובא שם על רב יוסף שאמר שיכינו עגלא תילתא כי "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא". וברש"י, "אי לאו האי יומא...