- הודעות
- 605
- תודות
- 1,976
- נקודות
- 126
שימו לב באשכול זה הדיון הוא מה המחייב לשמוע ל"שלוש שבועות" ולא על השלוש שבועות בעצמם לזה יש אשכולות אחרים
וְרַבִּי זֵירָא — הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר: שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹמָה, וְאַחַת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְאַחַת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי.וְרַב יְהוּדָה — ״אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ״ כְּתִיב.וְרַבִּי זֵירָא — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי לֵוִי, דְּאָמַר: שֵׁשׁ שְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? תְּלָתָא — הָנֵי דַּאֲמַרַן, אִינָךְ: שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אֶת הַקֵּץ, וְשֶׁלֹּא יְרַחֲקוּ אֶת הַקֵּץ, וְשֶׁלֹּא יְגַלּוּ הַסּוֹד לַגּוֹיִם.״בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּימִין אֶת הַשְּׁבוּעָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — אֲנִי מַתִּיר אֶת בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה
ויש לדון מאיזה דין צריך להקשיב לשבועה הזו ויש ד' אופנים.
א' מצווה שנוספה אחר מתן תורה, וזה לא יכול להיות שהרי קיימא לן ש"אלה המצוות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה"
ב' מהמצווה לשמוע לדברי הנביא, וזה לא נראה שהרי לא הגבילו אותו בזמן ואם כן לא הוי הוראת שעה, וצ"ע אם זה חסרון כשאינו נגד מצווה.
ג' ואפשר לומר שזה כעין עונש בלא אזהרה דהיינו שאם תשמרו את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר וכו', ולפי זה מובן לשון הפסוק "אם תעירו" ולא כתוב "שלא תעירו"
ד' מחמת השבועה עצמה שהוי כאילו נשבעו כל ישראל על זה.
"שלוש שבועות" במבט של רבני אגוד"י דאז. שלוש השבועות בזמננו מה הפירוש "שלא ירחקו את הקץ"
בגמרא בכתובת קיא. מבואר הפסוק בשיר השירים הִשְׁבַּ֨עְתִּי אֶתְכֶ֜ם בְּנ֤וֹת יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בִּצְבָא֔וֹת א֖וֹ בְּאַיְל֣וֹת הַשָּׂדֶ֑ה אִם־תָּעִ֧ירוּ ׀ וְֽאִם־תְּע֥וֹרְר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץוְרַבִּי זֵירָא — הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר: שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹמָה, וְאַחַת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְאַחַת שֶׁהִשְׁבִּיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַגּוֹיִם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִדַּאי.וְרַב יְהוּדָה — ״אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ״ כְּתִיב.וְרַבִּי זֵירָא — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי לֵוִי, דְּאָמַר: שֵׁשׁ שְׁבוּעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? תְּלָתָא — הָנֵי דַּאֲמַרַן, אִינָךְ: שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אֶת הַקֵּץ, וְשֶׁלֹּא יְרַחֲקוּ אֶת הַקֵּץ, וְשֶׁלֹּא יְגַלּוּ הַסּוֹד לַגּוֹיִם.״בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּימִין אֶת הַשְּׁבוּעָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — אֲנִי מַתִּיר אֶת בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה
ויש לדון מאיזה דין צריך להקשיב לשבועה הזו ויש ד' אופנים.
א' מצווה שנוספה אחר מתן תורה, וזה לא יכול להיות שהרי קיימא לן ש"אלה המצוות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה"
ב' מהמצווה לשמוע לדברי הנביא, וזה לא נראה שהרי לא הגבילו אותו בזמן ואם כן לא הוי הוראת שעה, וצ"ע אם זה חסרון כשאינו נגד מצווה.
ג' ואפשר לומר שזה כעין עונש בלא אזהרה דהיינו שאם תשמרו את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר וכו', ולפי זה מובן לשון הפסוק "אם תעירו" ולא כתוב "שלא תעירו"
ד' מחמת השבועה עצמה שהוי כאילו נשבעו כל ישראל על זה.