שלח

  1. פ

    יש גבורים? אז זה ארץ טובה!

    יש גבורים? אז זה ארץ טובה! מצינו בפרשה (שלח) שהמרגלים נשלחו ע"י משה לבדוק "את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה" (יג יח) ופירש"י ששלחם לבדוק זאת כיון ש"יש ארץ שמגדלת גבורים וכו'," ובפשטות שלחם לבדוק אם זו ארץ טובה שמגדלת גבורים, כלומר שכלל לא דאג משה מגבורתם שהרי ה' עמנו. ומטרת הבדיקה...
  2. א

    שלח ימי ביכורי ענבים

    והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ וסמיכא ליה והימים ימי בכורי ענבים. ותמוה מה צריך התחזקות בלקיחת אשכל ענבים ובפרט שהימים ימי בכורי ענבים. ובס' לקט יוסף בשם הגאון המפו' מהר"מ גאלאנטי תי' עפ"ד הרמב"ם דבדין לעשות חזקה די בלקיחת אשכל אחד של ענבים. וזה שאמר הכתוב "והתחזקתם" ר"ל צריכים אתם לעשות חזקה...
  3. א

    שלח שלח לך - לדעתך

    שלח לך, פירש"י לדעתך וכו'. ונ"ל בדרך דרוש, עפ"י מש"כ לעיל בפ' בהעלותך [ד"ה עוד נ"ל] כי באמת היה חשש גדול בענין שליחות המרגלים שלא יוציאו דיבה על הארץ, אך שהיה סברא לומר דיקחו מוסר ממרים שלא להוציא דיבה, אבל כיון דבאמת משה רבנו ע"ה היה מבחר הברואים, וא"כ אין ראי' ממה שלקתה מרים, ואיכא חששא, רק...
  4. א

    שלח למה נאמר לשון עבד אצל כלב

    "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו"... (י"ד כ"ד) "עבדי כלב" - יש להבין מה פשר הכינוי הזה? התשובה היא שהחלק הזה של העבדות, האמונה בה' כמו עבד הצילה אותו מחטא המרגלים. המרגלים ראו בארץ ישראל דברים, היו להם טענות חזקות, אך הבעיה ששורש הטענות היה הנגיעות האישיות שלהם. כלב היה עבד נאמן להקב"ה, גם...
  5. א

    שלח למה הוצרך לומר שכלב ויהושע היו מן התרים את הארץ

    "מן התרים את הארץ". מפני מה הוצרך לומר שוב שהיו מן התרים? כדי לתת טעם לקריעת בגדיהם, כי היה אומר האומר, מי אתם יהושע וכלב לעשות מעשה זה, מה שלא עשו כל גדולי ישראל?! ואמר, הטעם לא היה בגלל שהחשיבו עצמם יותר מכל גדולי ישראל, אלא כיון שהיו מן התרים שראו מעלתה ... (אוה"ח י"ד ו' עיי"ש)
  6. א

    שלח המרגלים היו 'חריפין' או 'ברירין'

    האיר רבי דוד סומפולינסקי שבתרגום הנקרא יונתן תירגם 'אנשים' - 'גוברין חריפין', כלשון המדרש "וכי כסילים היו מרגלים?!" כי היו חריפים, אנשים גדולים היו ולא כסילים. אמנם בפרשת דברים על הפסוק 'ואקח מכם שנים עשר אנשים' תירגם 'גוברין ברירין', שנבררו ונבחרו, אבל לא קרא אותם 'חריפין', כי כבר התבררו...
  7. א

    שלח הסגולה הגדולה כשהאשה תופרת את הטלית, והבעל מטיל את חוטי הציצית

    "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשֹוּ לָהֶם צִיצִת" (במדבר ט"ו,ל"ח) בשו"ע או"ח (יא,א) נפסק שאשה יכולה לטוות את חוטי הציצית. ובהגהות הגרעק"א (שם סק"ג), כתב: ולזה רמז הכתוב "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית", כי מצינו שדיבור הוא קשה ושייך לאנשים ואמירה היא רכה...
  8. א

    שלח מדוע עברו רבי אמי ורבי אסי במהלך לימודם ממקום מוצל למקום שטוף שמש

    "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְיָ", "באותה מיתה ההגונה להם, מידה כנגד מידה; הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר 'בַּמגפה' ולא 'בְּמגפה', וזהו 'לפני ה", באותה הראויה להם על פי מידותיו של הקב"ה, שהוא...
  9. א

    שלח האם ראוי ללכת למקומות רחוקים בארץ ישראל כדי לאכול פירות משובחים הנמצאים רק שם

    מבואר בגמ' זו שהאמוראים היו יוצאים ממקום ישיבתם למקומות מרוחקים יותר כדי לאכול מפירותיה המשובחים של ארץ ישראל. ובשו"ת "תורה לשמה" (לבעל הבן איש חי – סי' תיח) נשאל מאדם שגר בצפת, האם ראוי לו ללכת למקום קצת מרוחק שיש בו פירות משובחים, ורוצה לשהות שם כמה ימים כדי לאכול מהפירות, האם יש בזה משום...
  10. א

    שלח ונסלח לכל עדת בני ישראל

    "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (ט"ו כ"ו) בהספד שנשא רבי מאיר שפירא זצ"ל על החפץ חיים זצ"ל אמר: זכיתי לשמוע מה'חפץ חיים' עניינים רבים, אולם הרושם החזק ביותר עשו עלי הדברים ששמעתי מפיו בהיותי אצלו בשבת פר' שלח. החפץ חיים פירש...
חזור
חלק עליון