ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם.
והנה בעולה מדברינו יש לברר:
א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל
ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב...
הנה בספה"ע אין שהחיינו, ורבו הטעמים. ואצינו לדון בכאו"א בכאן בעז"ה.
והנה כתב הרמב"ם פ"ז מתמידין ןמןספין הכ"ה וצריך לברך בכל לילה קודם שסופר בא"ה אלוקינו מ"ה אקב"ו על ספה"ע קודם שיספור. מנה ולא ברך יצא. ומקשים העולם מאי שנא מספירת יובלות המבוארת בפ"י משמיטה ויובל ולא כתב שם הרמב"ם דאיכא מצוה...
'היום ארבעים ותשעה ימים... שהם שבעה שבועות...'
לב מי לא פעם עת מישש בלשונו מילים יקרות אלו.
מחר נגיע אל היום, לו ייחלנו וציפינו קרוב לחודשיים. נזכה לקבל שוב את התורה הקדושה. נזכה להיכנס תחת עולה של תורה.
ומאידך - שמחה עצומה מזדחלת ופורצת ממעמקי הלב. הן זכינו להשלים מצווה חשובה, אשר שבעה שבועות...
קטן
בכל שנה להגיע התקופה בה זוכים מידי יום המצוות ספיה''ע מתעורר משתברים מחדש קולמוסים על אותו מעמדו של הקטן ובזה נערתי חוצני להביא דברים המתבררים עם העיון בדיני הקטן הרבים שיהיו ערוכים בפני הלומד ולאחר העיון בכל דין פרטי על פי גדריו הוא תעלה בע''ה דמותו של קטן והגדרתה הכללית.
הקטן אין בו דעת...
בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף
כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר.
וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל...
ספק ספיקא בספירת העומר
הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...
שומע כעונה בספירת העומר
השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
"מצות ספירת העומר"
כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז').
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט').
מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה???
אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה???
האם אפשר לספור בכתיבה???
האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית???
מה הדין כששכח לספור בלילה וביום???
האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן???
מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר???
האם מצות צריכות כונה???
בטעם מצות ספירת...
בס"ד
בדברי המנח"ח
המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא.
האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו
ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה...
עיונים וביאורים בספירת העומר
טעם המצוה
טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א):
מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג:
ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת...
מצאנו שסופרים ספירת העומר בסדר עולה ולא בסדר יורד
זאת אומרת אחת שתיים וכו'
ולא ארבעים ותשע ארבעים ושמונה וכו'
ואחת הסיבות כי כל יום אנחנו יוצאים משער אחד של טומאה ונכנסים לשער אחד של קדושה
ולכאורה צריך להבין למה זה בצורה שכל יום יוצאים משער של טומאה ונכנסים לשער של קדושה
הרי היה צריך להיות שקודם...
עם ישראל כולו נוהג מנהגי אבילות בימי הספירה כיון שמתו כ"ד אלף תלמידי ר"ע, והנה, מתלמידים אלו לא זכינו לקבל תורה ובכ"ז אנו מתאבלים עליהם, וא"כ לכאו' מן הראוי היה שק"ו ב"ב של ק"ו שנתאבל על פטירת חמשת התלמידים שנותרו שהעמידו את כל התורה שבעל פה, ואילו אנו נוהגים בדיוק להיפך, שמחים בהילולא דרשב"י...
אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושׁנאה (לימדה) להם רבי מאיר רבי יהודה רבי יוסי רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה.
[יבמות ס"ב ע''ב]
וצ''ע למה...
הר המור (למהר"ם בנעט, סי' ז', הובא ב'המודיע התרני' במאמרו של הרב ישראל פנחס טירנואר):
י"ל דלפי משמעות בראשית רבה פ' ס"א על פסוק ויוסף אברהם, לא מתו תלמידי ר"ע בשנה א', מעתה יש לקיים כל הנוסחאות הן הנוסחא של אבודרהם משם אבן הירחי והרא"ה ז"ל שמתו עד פסח פרוס העצרת כמ"ש הרב"י, והן הנוסחאות דס' קהלת...