ספירת העומר

בס"ד בדברי המנח"ח המנחת חינוך [סימן שו'] הביא מחלוקת האם ספירת העומר בזמן הזה מדאוריתא או מדרבנן וכתב שדעת רוב הראשונים שהוי מדרבנן ודעת הרמב"ם שהוי מדאוריתא. האם הוי מצוה אחת או כל יום בפני עצמו ונחלקו הראשונים האם ספירת מט' יום הוי כל יום מצוה מצד עצמה או דהוי השלמה למצוה אחת, דתוס' במגילה...

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...

מתי נהגו הנשים לא לעשות מלאכה (חוץ מראש חודש או זמן הדלקת נרות חנוכה)

הנה עומדים אנחנו כבר עמוק בתוך הימים הנעלים - ימי ספירת העומר, וכידוע שהטעם שנוהגים אנו אבילות בימים אלו, מטעם שמתו תלמידי ר"ע, כעשרים וארבעה אלף תלמידים במספר!!! מספר עצום של בחורי ישיבות ואברכים תלמידי חכמים העמלים ושקועים באהלה של תורה, וכל כך למה ??? מדוע נגזר כליה על כל אלו התלמידים ...

הגאון ר' וולף איגר (בתשובת רעק"א סי' כט) כותב שהלשון וספרתם לא מכריח שצריך להוציא בשפתיו, ומ"מ מדרבנן צריך להוציא בשפתיו, והפרי חדש כתב שלא מועיל בהרהור כמו שכתבו כמה ראשונים שמחשבת פיגול לא מועיל בהרהור, ולפי"ז לכאורה לדעת החינוך [ופשטות הרמב"ם] שדי במחשבה יש לדון שגם בספירת העומר מדאורייתא...

אדם ספר כל יום ספיה"ע אבל לא יכול להמשיך בספירה בברכה לפחות 3 מקרים!

סופר ספירת העומר באמצע התפילה, הכיצד?

כיצד יכול לספור לפני הבדלה?

ולא ספר ביום ועדיין מברך?

כיצד ייתכן שכל הציבור סופרים ספירת העומר שלא בזמנה?

מתי צריך לספור ביחידות, ולא בציבור?

מי יש ספק אם יכול לספור ספירת העומר?

המנ"ח [מצוה שו] הסתפק דהנה בשו"ע [תקפט ס"ה] לענין תקיעת שופר פסק שאינו יכול לתקוע לעצמו משום שצד עבד שבו לא יכול להוציא את צד הבן חורין שבו יד"ח אלא צריך הוא לשמוע תקיעת שופר מבן חורין, ולפי"ז יש מקום להסתפק מה דינו לגבי ספירת העומר דיש שיטות דס"ל שלא יוצאים בספירת העומר ע"י אחר דלפי הסוברים...

המ"ב הביא דנשים ועבדים פטורים מספירת העומר משום דהוי מ"ע שהזמן גרמא דקי"ל דנשים ועבדים פטורים, ולכאו' צ"ע דעבדים לא בכלל כל המצווה הזאת, מאיזה טעם שנאמר גם אי נימא מהטעם של החינוך שזה לחכות לקבלת התורה האם עבדים היו בקבלת התורה וכי יש להם חיוב ת"ת שיש להם לחכות למשהו, וגם מהטעם של קרבן העומר ג"כ...

זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...

בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף כתב הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כד): מצוה זו על כל איש מישראל, ובכל מקום ובכל זמן. ונשים ועבדים פטורין מספירת העומר. וכתב המגן אברהם (סימן תפט סעיף קטן א) שכן הוא בזוהר (תצוה עמוד שי"ט) שנשים פטורות מספירת העומר; והוסיף המגן אברהם שמכל...

שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...

ספק ספיקא בספירת העומר הנה בשו"ע [תפא ח] כתב אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה, עכ"ל, מבואר הדין שאם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יכול להמשיך לספור בשאר הימים בברכה, ומבאר המ"ב [ס"ק...

במשנ"ב מצינו כמה וכמה פעמים שניתן להמשיך ולספור בברכה ספיה"ע אם יש לו ספק ספיקא. ויל"ע ממש"כ משנ"ב גופי' בשם החיי אדם בסימן רט"ו. שאין לברך אפי' כשש ספק ספיקא מצד חומר הלאו של לא תשא?

"מצות ספירת העומר" כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז'). "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט'). מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...