ספירת העומר

שמעתי פעם שיש פוסקים שסוברים שאע"פ שבספירת העומר נהגו שלא לשמוע מוזיקה מ"מ לכבוד שבת מותר אשמח לדעת האם יש מקור מוסמך לדעה הזאת?

בשפת אמת (שבועות תרס"ד ד"ה איתא בזוה"ק) 'לאדם מערכי לב' זה בימי הספירה, 'ומה' מענה לשון' זה בשבועות. אפשר לרמז לאדם מערכי בגימטריא ימי ספירה.

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת באור החיים הקדוש: ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם, על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל כי הלוחות של סנפירינון היו, לזה אמר וספרתם לכם, פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים...

מתי נהגו הנשים לא לעשות מלאכה (חוץ מראש חודש או זמן הדלקת נרות חנוכה)

הנה עומדים אנחנו כבר עמוק בתוך הימים הנעלים - ימי ספירת העומר, וכידוע שהטעם שנוהגים אנו אבילות בימים אלו, מטעם שמתו תלמידי ר"ע, כעשרים וארבעה אלף תלמידים במספר!!! מספר עצום של בחורי ישיבות ואברכים תלמידי חכמים העמלים ושקועים באהלה של תורה, וכל כך למה ??? מדוע נגזר כליה על כל אלו התלמידים ...

הגאון ר' וולף איגר (בתשובת רעק"א סי' כט) כותב שהלשון וספרתם לא מכריח שצריך להוציא בשפתיו, ומ"מ מדרבנן צריך להוציא בשפתיו, והפרי חדש כתב שלא מועיל בהרהור כמו שכתבו כמה ראשונים שמחשבת פיגול לא מועיל בהרהור, ולפי"ז לכאורה לדעת החינוך [ופשטות הרמב"ם] שדי במחשבה יש לדון שגם בספירת העומר מדאורייתא...

אדם ספר כל יום ספיה"ע אבל לא יכול להמשיך בספירה בברכה לפחות 3 מקרים!

סופר ספירת העומר באמצע התפילה, הכיצד?

כיצד יכול לספור לפני הבדלה?

ולא ספר ביום ועדיין מברך?

כיצד ייתכן שכל הציבור סופרים ספירת העומר שלא בזמנה?

מתי צריך לספור ביחידות, ולא בציבור?

מי יש ספק אם יכול לספור ספירת העומר?

המנ"ח [מצוה שו] הסתפק דהנה בשו"ע [תקפט ס"ה] לענין תקיעת שופר פסק שאינו יכול לתקוע לעצמו משום שצד עבד שבו לא יכול להוציא את צד הבן חורין שבו יד"ח אלא צריך הוא לשמוע תקיעת שופר מבן חורין, ולפי"ז יש מקום להסתפק מה דינו לגבי ספירת העומר דיש שיטות דס"ל שלא יוצאים בספירת העומר ע"י אחר דלפי הסוברים...

המ"ב הביא דנשים ועבדים פטורים מספירת העומר משום דהוי מ"ע שהזמן גרמא דקי"ל דנשים ועבדים פטורים, ולכאו' צ"ע דעבדים לא בכלל כל המצווה הזאת, מאיזה טעם שנאמר גם אי נימא מהטעם של החינוך שזה לחכות לקבלת התורה האם עבדים היו בקבלת התורה וכי יש להם חיוב ת"ת שיש להם לחכות למשהו, וגם מהטעם של קרבן העומר ג"כ...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר בעניין אם נשים חייבות בספירת העומר, ובמסתעף. אנא המשך את הדיון בהערות למאמר.

במשנ"ב מצינו כמה וכמה פעמים שניתן להמשיך ולספור בברכה ספיה"ע אם יש לו ספק ספיקא. ויל"ע ממש"כ משנ"ב גופי' בשם החיי אדם בסימן רט"ו. שאין לברך אפי' כשש ספק ספיקא מצד חומר הלאו של לא תשא?

ידוע ונטחן עד דק הדיון [-והדרשות במ"צ (שגם אצלי הקטן אירע ג"כ, נולדתי ביום השני לספירת העומר)] בקטן שהגדיל בספירה ובתמצית צדדי הספק אי מעשה בקטנות יכול להועיל להחשיב תמימות והנה הג' הקדוש אבני נזר דעתו [-או"ח תקל"ט ] סובר שלא יכול להמשיך בברכה אולם ראייתו צריכה לפנים ולפני פנים. שם מדמה זאת...

שו”ת ציץ אליעזר חלק ט”ז סי”ט. משמע לאסור אא"כ יש הפסד יעויין בשו"ת ישא יוסף חלק ד' (סימן קכא) בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שמותר ללמוד נגינה בספירת העומר, שמכיוון שאינן בקיאות ברזי הנגינה, הרי לימוד הנגינה אינו בכלל שמחה אצלן ור' עמרם כתב שמותר מה למעשה? אם יש למשהו עוד מקורות אשמח שיכתוב.

מי שלא ספר עד השקיעה ויש לו עיצה שלא יפסיד הברכות? יש לכה"פ 2. אחד מהם חידוש מופלג של הבית הלוי. [-כמובן אין הכוונה שיוציא מישהו אחר, אלא שמציל את המצווה שלו]