ספירת העומר

ידוע ונטחן עד דק הדיון [-והדרשות במ"צ (שגם אצלי הקטן אירע ג"כ, נולדתי ביום השני לספירת העומר)] בקטן שהגדיל בספירה ובתמצית צדדי הספק אי מעשה בקטנות יכול להועיל להחשיב תמימות והנה הג' הקדוש אבני נזר דעתו [-או"ח תקל"ט ] סובר שלא יכול להמשיך בברכה אולם ראייתו צריכה לפנים ולפני פנים. שם מדמה זאת...

שו”ת ציץ אליעזר חלק ט”ז סי”ט. משמע לאסור אא"כ יש הפסד יעויין בשו"ת ישא יוסף חלק ד' (סימן קכא) בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שמותר ללמוד נגינה בספירת העומר, שמכיוון שאינן בקיאות ברזי הנגינה, הרי לימוד הנגינה אינו בכלל שמחה אצלן ור' עמרם כתב שמותר מה למעשה? אם יש למשהו עוד מקורות אשמח שיכתוב.

מי שלא ספר עד השקיעה ויש לו עיצה שלא יפסיד הברכות? יש לכה"פ 2. אחד מהם חידוש מופלג של הבית הלוי. [-כמובן אין הכוונה שיוציא מישהו אחר, אלא שמציל את המצווה שלו]

אדם ששכח לספור ספירת העומר, נפסק בשו"ע שבשאר הימים סופר בלא ברכה. והנה פעמים אדם עולה לש"ץ ונזכר שלא בירך ספה"ע. מצב מביך. הפתרון לזה עלה בדעתי שיבקש להוציא את אחד המתפללים, ובזה יכול לברך. הנימוק לזה, למדתי מד' רעק"א בשו"ת קמא סימן ו' בזה"ל: -מה שנסתפק רו"מ במי שספק לו אם בירך ברכהמ"ז דהדין...

לדעת האר"י ימי העומר נחשבים כימי דין קשים, ללא כל קשר למארעות שקרו בהם. (עיין בפע"ח שער ספיה"ע פ"ז) ומסיבה זו מתו תלמידי ר"ע בשל מדת הדין המתוחה בימים אלה. כלומר, כל סיבת פטירתם היא בשל היות תקופה זו תקופת דינים קשה, אשר יש בה כדי לענש את החוטאים. עצם דברי האר"י שיש תקופות הידועות כעת רצון וישנם...

בענין שכתוב 'למחרת השבת' לעניין מנחת העומר

בספירת הימים סופרים בתחילת היום, היום יום א', משום תמימות. ובשבועות סופרים בסוף השבוע. ולכאורה הו"ל לספור בתחילת השבוע היום יום אחד בשבוע הראשון, וכמו"כ ביום השמיני הו"ל לספור היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום ראשון שבשבוע השני. וראיתי שמרן הגר"ח נשאל בזה (ונדפסה בספרו טעמא דקרא פרשת אמור)...

שיטת התוס' מנחות ס"ו א' שאפשר לספור ספירת העומר בבין השמשות, והתוס' ועוד ראשונים נימקו כי ספיקא דרבנן לקולא. [ובפסקי התוס' שם מבואר שאפשר כבר אחרי מעריב שלאחר פלג המנחה. ויש נידון באחרונים [עי' אליה רבה וחק יעקב וכף החיים] האם דווקא אחרי מעריב]. והטור כתב בסתמא שאפשר לספור בספק חשיכה, והקשה...

איזה נוסח בספירת העומר, אם יגיד אותו אדם ביום מסוים זה יהיה מחלוקת ראשונים האם יצא, ויום אח"כ זה יהיה מחלוקת ראשונים הפוכה (כלומר, מי שאוחז שביום הראשון יצא אוחז שביום השני לא וכן להיפך)?

נחלקו הראשונים האם ספירת העומר בזמן הזה דאורייתא או דרבנן. ועל הצד שהוא דרבנן יש נידון האם הכוונה שמדרבנן תיקנו כעין דאורייתא, ועי' בר"ן שע"פ האגדה הוא כי זה ציפייה לקבלת התורה, ויל"ע בזה. או שהוא רק זכר למקדש בעלמא, עד שיש שיטה בגמרא שסופרים רק ימים, עי' בדברי הגרי"ז. וכן עי' בביאור הלכה...

ספירת העומר נושאים מראי מקומות מקיף בהלכות ודיני פסח - הלכה מנהגים אגדה מחשבה ומוסר תזכורת ספירת העומר ספירת העומר הלילה הראשון בספירה עיונים בספירת העומר האם יש ענין לספור ספירת העומר...

ספירת העומר אי' שספירה הוא מלשון אור, ספירת העמר בגי' אור אור אור אור לאור, כנגד ה' פעמים אור שכתוב במעשה בראשית. ואולי לכן נוהגים הספרדים לומר הפסוק "עוטה אור כשלמה" לפני ספירת העומר.

ידוע בשם החזו"א (מובא בסידור שיח יעקב) בענין אחד שאמר לבנו קודם מעריב של מוצאי יו"ט: הלילה הזה זה דער ערשטער ספירה [- הלילה הראשון בספירה], שיכול לספור בברכה, כי ראשון זה לא אחד. אכן שמעתי מהגאון הרב אי"ש גריינימן שליט"א שזה רק בגלל שאמר ספירה ראשונה, אבל אם היה אומר היום יום ראשון - זו נקראת...

עיונים וביאורים בספירת העומר טעם המצוה טעם ראשון מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליום מתן תורה (א): מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג: ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת...

טעם המצוה מצאנו בכמה ראשונים שהוא כדי להראות את התשוקה ליות מתן תורה (א): מורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ג: ושבועות, הוא יום מתן תורה. ולהגדיל היום ההוא, נמנו הימיס מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהב, ושהוא מונה היום וגם השעות וזאת היא סבת ספירת העומר מיום צאתינו ממצרים עד יום מתן...

האם יש ענין לספור ספירת העומר בתחילת הלילה? הנה יש לדון האם יש ענין לכתחילה להקדים ספירת העומר כמה שיותר מוקדם, ויש לדון בזה מצד שני דברים, זריזין מקדימין למצוות, ו'תמימות' (כעין מה שנהוג לא לקבל את יו"ט שבועות מוקדם בשביל לא להפריע לתמימות, כמו כן להתחיל כמה שיותר מוקדם) וטעם זה יש לדון אם הוא...

אדם ששכח להסתפר ומוצא את עצמו ערב פסח אחר חצות לא מסופר. מה יעשה. והלא אם לא יסתפר ימצא את שערו הולך וגודל עד ל"ג בעומר או שבועות.

תלמיד חכם מרביץ תורה הגיע להתייעץ עם מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי זצ"ל. כשיצא ביקש את ברכתו, ונענה בנוסח הברכה הידועה – 'בו"ה', שהוא ראשי תיבות של 'ברכה והצלחה'. חייך התלמיד חכם וביקש לשאול על זה קושיא מהלכות ספירת העומר. שהנה נפסק להלכה (ביאור הלכה סימן תפ"ט ס"א) שאם אחד יספור בראשי תיבות...