סוכה

מסתמא כבר סיימו מסכת סוכות. ולכן אחוד חידה. מי אמר ושמע 3 פתגמים במסכת סוכה, ומה הם?

סוכה ח' : "ריבוע דנפיק מגו עיגולא פלגא" - כלומר, לטענתם, כשהריבוע החסום הקיפו 16 - העיגול החוסם הקיפו 24 , ביחס 2/3 ואין זה נכון. שם "הפנימית אינה סוכה" - הפנימיות =הסוכה הפנימית הסוכה הפנימית צריכה להיות מושתתת על יסודות של קבע, וחייבת בייחוד השם =מזוזה, והחיצונית צריכה להופיע כארעית, וממלאת...

סוכה ח'. תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "דאין מביאין ראיה מחוט ההיקף" - כוונתו דהגמ' הרי מיירי בשטח העיגול הממולא באנשים, ואין להוכיח ששטח המרובע גדול משל העיגול החסום ביחס קבוע מדמצאנו שההיקף הוא ביחס קבוע, דהרי ההיקף מושפע מצורת השטח. שם תוס' ד"ה כמה מרובע יתר על העיגול "סלקא דעתך שאינה...

סוכה ז': "על גבי פסי ביראות" - אע"ג דאין בור ולא בבהמתן של עולי רגלים - בסוכה התירו. רא"ש; הרי"ף הביאה, דס"ל דהיא רה"י גמורה, ומדרבנן אסורה, והתירו לעולי רגלים שלא ימנעו מלעלות, וה"נ שרי שכל אדם יזכה בסוכה, והר"ן חולק, דא"כ אינו ענין לסוכך ע"ג מבוי שיש לו לחי. הר"ן. שם "רבי ורבי יאשיה..." -...

סוכה ז'. רש"י ד"ה אמר רבא "וזהו טפח שאמרו חכמים" - מוכח מרש"י שצוה"פ אינה מתירה בסוכה, דאל"ה מה הקולא בדופן ג', וכן מוכח דשאני צוה"פ דסוכה דבעי חצי טפח בכל קנה, ולפ"ז יש להזיר שלא יהיו פתחים בכל ד' הדפנות, דבעינן שתים עריבן; איכא מ"ד דבעי צוה"פ דוקא במין גאם, אך במבוי בעי ד' טפחים ולא צוה"פ...

סוכה ד' : "בעינן מחיצות הניכרות וליכא" - ואפשר דמאחר שלגבי שבת עמוד חולק רשות לעצמו, והרי הוא כמוקף מחיצות - פסול אפילו יש פחות מד' אמות ממנו לכותל, ואין אומרים דופן עקומה. הר"ן. שם "בין בזו ובין בזו מחלוקת" - הרמב"ם מכשיר על שפת הגג כי לא גורס איבעיא זו, וברא"ש גורס ופוסל, ובמ"ב מחמיר...

סוכה ד'. רש"י ד"ה כשרה "כל הסוכה" - דהיא פסל היוצא, ולר"ן אין להכשיר מדין פסל בגווני דלא נאמרו, אלא י"ל דרק על האיצטבא כשר, וקמ"ל דלא גזרינן אטו שיאכל בשער הסוכה (הר"ן), והשו"ע פסק כרש"י. הא דדופן עקומה משמעותו שרואים כאילו הסכך הוא דופן, ולכן הפסק אויר פוסל, ואין אוכלים תחת הסכך, משא"כ להסבר...

סוכה ג' : "ובא למעטה בכרים וכסתות" - אם הבית קטן מד' אמות אינו ראוי לדירה, ואז אינו ראוי לקבל חצר כי היא נועדה רק לפריקת משאות, שאינם נצרכים לבית קטן כזה. כדי להתקרב לה' צריך לשים עצמך כעפר אי אפשר לעשות זאת באמצעות כרים וכסתות נוחות - למרות שמצהיר שמבטל אותם. סוכה ד'. "תבן ובטלו הוי מיעוט" -...

סוכה ג' : תוס' ד"ה ואין עושין אותו עיבור - סיכום תוס': הקדמה, לר"מ יש קרפף סביב לכל עיר - אין מודדין אלפים מהחומה אלא מלאחר ע' אמות ושיריים, לרבנן מודדין מהחומה, אך בין שתי עיירות בריחוק - לרב הונא - שני קרפפים, ולחייא בר רב - קרפף אחד; וקשה, מאי נפ"מ בשיעור ד"א - שהרי לחבר שתי עיירות קרובות אין...

סוכה ג'. "ומשום הכי לא אמרי לה דבר" - היינו, לר"י לא מחו כי זו סוכה כשרה, ולרבנן - כי רק היא ישבה שם. "מחזקת ראשו ורובו ושולחנו" - משמע דמיירי רק בסוכה קטנה, ורק בה פוסקין כב"ש, ודלא כרי"ף שלמד מכאן לפסול אף בסוכה גדולה כששולחנו בתוך הבית רא"ש, ובשו"ע פסק כרי"ף.

סוכה ב' : "מחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו" - מ"ד מחזקת ראשו ורובו ושולחנו - כלומר, אדם נזקק למינימום ההכרחי מד' אמות - אדם חייב לנצל כל שבאפשרותו לעבודת ה'. אולי מיירי בד' אמות של הלכה.

סוכה ב: תוס' ד"ה יש בה "לבסוף מסיק " - משמע בגמ' שברחבה יותר מד' מועיל בגבוהה י', ויש לדחות שצריך רוחב חמישית מהגובה, א"נ קים לחז"ל שאפילו גבוהה אלף יהיה מעט צל כרחבה מעט יותר מד', והקשה הר"ן שהחוש מכחיש שבשום שעה ביום סכך ברוחב ז' טפחים מונע שמש כשגבוה כ', וי"ל שעד כ' הסכך עכ"פ ממעט את החום...

"ורבא אמר מהכא - בסוכות תשבו" - משמע דשרי להעמיד ע"ג מק"ט, דלא כר"ן ורמב"ן. "וסיכך על גבן" - משמע להו הכי דאי לאו דהפסוק אתי לגובה - באיזה ענין רצתה התורה שנעשה סוכה עראית - הרי אי אפשר לעמוד על כוונתה מה היא סוכה לשבעה ימים בלא"ה כנ"ל בר"ן.

סוכה ב'. "אלא בצל דפנות" - זווית הכניסה של השמש בגובה כ' אמות וברוחב ד' אמות היא כ- 11 מעלות פחות משיא הגובה =הזֶנית, ובימי תשרי זוית השמש בחצות בא"י ובבל היא רק 32 מעלות פחות מהזנית, כלומר שאין שום אפשרות שהסכך הוא שמיצל, הזוית הזו של ד' רוחב וכ' גובה מתאימה רק לאזור קו המשווה, וע"כ שכוונת הגמ'...

סוכה ב'. "למען ידעו דורותיכם" - מטרת האדם לחיות בהרגשה של תחושה תמידית של השגחה - הם הסוכה =חיי האדם בהרגשה של הסכך = ההשגחה רחוקה ממנו - הרי זה פסול, לכן ממילא אם האדם מגביה את הדפנות עד הסכך, כלומר מתקן זאת ע"י התבוננות בהשגחה העליונה - הכשיר את הסוכה =ידיעה לדורות; למ"ד סוכה לצל מה עושים...

סוכה ב'. "ושחמתה מרובה מצלתה" - מתוך הלימוד בדף כ"ב: למדים שכאן מדובר על למטה, כלומר שרש"י מתכוון ב'המועט בטל ברוב' לרצפה, ונשאלת השאלה מדוע הוא עובר לדבר על 'ועל שם הסכך', אלא אח"כ אמר לנו כיצד בודקין - קודם מסתכלים שלמטה יהיה לפחות שוויון - שלא יתבטל הצל, ואח"כ מסתכלים שיהיה לפחות חצי סכך -...

בגמ' סוכה (דף י:) מבואר ש: וביאר רש"י שבסוכה שגבוהה י' ותלה בה קרמין הפרוסין למעלה לנוי, לא נפסלת הסוכה בכך. אך אם תלה מן הצד, הם ממעטים משיעור ז' על ז', וטעמא משום שבמציאות אינה מקבלת ראשו רובו ושולחנו. עכ"ד. ולכאו' צ"ב אמאי בגבוהה י' אמרי' דאין ממעטים, הרי במציאות אי"ז גבוה י' ולכאו' הו"ל...

כתב הט''ז [הובא במ''ב הל' סליחות] דאין לחזן להלביש טלית בלילה כי הרי הוא לא מברך [מספק] ומפסיד את הברכה, וצ''ע מ''ש מטומטום ואנדרוגינוס שנראה בלשון השו''ע ''שיתעטפו בלא ברכה'', והיה מקום לומר דכל זה דווקא שהמצוה ספקית וגם לצד שהוא מקיים אותה זה בלי ברכה משא''כ בטומטום ואנדרוגינוס גם לצד שהם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' ל"ב כתב לדון האם אשה שנטלה ה' מינים בלולב עוברת בבל תוסיף, דהרי אינה חייבת במצות לולב דהיא מצות עשה שהזמן גרמא, האם מ"מ כשנטלה ד' מינים עוברת בבל תוסיף או לאו, וכמו כן יש לדון באשה שישנה בשמיני עצרת בסוכה האם עוברת על בל תוסיף, דאפשר שאין בל תוסיף...

כתב השו"ע (סימן תרסו - דיני סוכה ביום השביעי) וזה לשונו: אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד י"ט האחרון; ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם...