תורה

יש להסתפק, האם הכוונה ביחס למקבלי התורה שלא ישתנה מדברי התורה שקבלנו בסיני כלום, ולא יתווסף לנו מקבלי התורה שום מצווה ודין חדש, אבל אפשרי שתהא תורה אחרת שאינה נוגעת ואינה משנה שום פרט למקבלי התורה בסיני. או ביחס לנותן התורה, שלא יתן שום תורה אחרת אף ליצורים ועולמות אחרים. מה דעת עמלי התורה דפה ?

לדוגמא עכשיו בבין הזמנים.

רד"ק: ספר התורה מצאתי בבית יי' - דרשו , כי אחז שרף את התורה , והטמינו מפניו ספר תורה אחר והטמינוהו תחת הנדבך , ועכשו מצא חלקיהו ספר התורה הזה. ורחוק הוא; שחזקיהו שבא אחריו , שרִבֵץ תורה בישראל , איך לא הוציאוֹ? וכמה ספרי תורה הניח חזקיהו במותו! אלא מנשה מלך זמן רב , שהרי מלך חמשים וחמש שנה ...

היום בעיצומו של משתה פורים, סיפר לי ידיד ששמע מכלי ראשון מה שהורה מרן שה"ת הגר"ח זצ"ל - שמגייס כספים למען מוסדות תורה מותר לו ליטול עד שבעים אחוז! לא הייתי מפרסם זאת אם לא שמדובר באחד הנדיבים הגדולים בארה"ב ששמע את זה ממרן כשבא אליו לביקור עם קבוצת גבירים, ושיתף את ידידי שמתוקף תפקידו כרה"י יש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': על כסא מלכותו (א ב) בפירוש המיוחס לרמב״ם על מגילת אסתר עה״פ כשבת המלך, הביא מדרש ארוך על צורת כסאו של שלמה המלך, ובתוך דבריו כתב שכאשר שלמה היה עולה על כסאו, יונה מזהב היתה פותחת את הארון ולוקחת ספר תורה ופותחת אותו על ברכי המלך, "והיה המלך מברך וכל ישראל עונין, והיה יושב...

במסגרת החידות שאני מעלה לילדים בשולחן שבת, עלתה השאלה הבאה. איזה שם הכי ארוך בתורה (מבני ישראל) עברנו על רוב פרקי התורה, ומצאנו שם אחד שמכיל לפחות 7 אותיות.

התורה מחזיקה את מחזיקיה כתב "בעל הטורים": הפסוק בפרשת תרומה פתח "דבר אל בני ישראל" בלשון פיוס כמו "דברו על לב ירושלים", בשביל שהיה בו חסרון כיס פיסם. ואיתא במדרש א"ר אבהו – ומה לעשות משכן כבוד וכפרה לישראל אמר: "דבר אל בנ"י" לשון פיוס, הדוחקים את ישראל ונוטלים את ממונם, מה תהא עליהם...

אשכול זה מיועד לדיון כללי על ה-מאמר מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה?. אנא המשך את הדיון בדף המאמר.

שמעתי לועזים מלעיזים על בעל התורה תמימה זצ"ל. ואני רוצה לדעת עד כמה החזיקו ממנו גדולי ישראל. מי מהם השתמש בחומש שלו מי התנגד אליו ומי קירב אותו כמה ספרים הוא חיבר ועם איזה רבנים היה לו קשר. תודה מראש לכל המשיבים! נ.ב קראתי בויקי מקוונת אבל לא מצאתי שם הרבה תשובות

הוריות י"ג א' "יקרה היא מפנינים" - תלמיד חכם גדול מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים; וביאר בס' עלי שור ע"פ הגמ' ביומא ע"ב ב' שהארון הוא רמז לתלמיד חכם, וממילא הת"ח חשוב יותר כי הוא בבחינת הארון בעצמו. עוד מצאנו בקשר למה שהארון רומז לתורה - שהנה רש"י כתב שבצלאל עשה שלש ארונות, שתים מזהב ואחד מעץ, ונתן...

הנה כתוב בחז"ל שהתורה הינה מגנא ומצלא, ויש לדון דהא אסור להתרפאות מדברי תורה?

שאלה קצת מעצבנת, אבל חשובה מאוד. מה הסיבה שאנו לומדים תורה?

כתב הרמב"ם בפירוש המשניות פרק ג' משנה ג' מסכת סנהדרין וזה לשונו: ואמר המשחק בקוביא - והוא שחוק ידוע, והוא הנקרא בערבי "גרר" ו"שרטנג", על תנאי שמשימין כספים למי שיעשה כך או שלא יעשה שיקח אותן כפי שמסכימין באותו השחוק. ואסור זה לפי שהוא מתעסק בדבר שאין בו תועלת לישוב העולם, ומיסודי התורה שהאדם אין...

אקדים בשאלתי ג' הקדמות. א. מה הדין אדם שמבאר פשט מופרך ומשובש, האם נחשב לו כלימוד תורה. (לאוו דווקא לגבי קבלת שכר. ייתכן לתלות אם חייב ברכות התורה..) ב. את"ל, במה זה שונה מכל 'הווא אמינא' שהוזכרה בתלמוד. אבל יש לחלק בין הו"א שהיא שלב בבירור הדברים, ובין פשט משובש במסקנת הדברים. ג. ואם תאמר...

מעשה שראיתי במנחה בש"ק בבעל קורא שהראה ללוי ולשלישי איפה הוא אוחז - באמצעות נגיעה בקלף. האם כשהוא ממשיך לקרוא בלי ליטול ידיו הוא יכול להוציא את הציבור יד"ח? או שיש כעין "כל מה דאמר רחמנא לא תעביד"?

כותב הרמב"ן: ואני שואל על הדעת הזאת כשאמר הכתוב וישמע יתרו את כל אשר עשה ד' למשה ולישראל עמו כי הוציא ד' את ישראל ממצרים ולא אמר ששמע מה שעשה במתן תורה שהוא מהנפלאות הגדולות שנעשו להם... וממנה יוודע כי ד' אמת ותורתו אמת". ר' ירוחם בספר דעת חכמה ומוסר (ח"ב עמ' קס"ד) העיר, מדוע נחוץ לרמב"ן...

סיפורים נפלאים על בני תורה מופלאים נמצאים מעבר לפינה, רק להתכופף ולקטוף. הבן אדם לחבירו, הזהירות מגזל, השמחה על הפנים, האכפתיות הגדולה, החסד העצום, העדינות והרוך, ההתחשבות, הרגישויות הדקות, ההגינות והיושר, פרגון אמיתי ולא מתנשא או ממניע חלול.. וזה רק מזער מהמעלות שנמצא בהם. א. בסוף כל סדר אחרי...

צ"ע מאיסור לימוד התורה לנשים.

בתפילת מוסף בראש השנה אומרים על ההתגלות במעמד הר סיני "ללמד לעמך תורה ומצוות", וחשבתי ש"תורה" הכוונה שהיה שם כעין לימוד תורה מהקב"ה, עי' ברכות כ' ב' שבעל קרי אסור בדברי תורה רק אותו סוג לימוד שהיה בהר סיני [דיבור או שמיעה - עי' תוס', ולא הרהור, ואפי' למ"ד הרהור כדיבור דמי], ומלבד זאת הצטוו...

ראיתי מובא מהגרח"ק זצ"ל, שאין לזה מקור בשום מקום.