יעקב אבינו

הנה הבוטח בה' אין לו לירא מב"ו, והיראה מורה שאין בטחונו כראוי, כמ"ש מי את ותראי מאנוש ימות ותשכח ה' עושך, בפרט שיעקב היה לו הבטחה מה' ולא היה לו לירא, וה' אינו עושה נס למעלה מדרך הטבע רק למי שבוטח עליו בכל לבו, ואחר שראה יעקב שהוא מתירא, לכן ויצר לו, שזאת עצמו הצר לו שמזה דן שאינו ראוי לנסים אחר...

וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל׃ וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישלח יעקב מלאכים לפניו ארצה שעיר שדה אדום (לב ד) במדרש תנחומא מבואר שהמלאכים ששלח יעקב אבינו לעשו היו גם מלאכי ארץ ישראל וגם מלאכי חו"ל, והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' ובפענח רזא, איך הלכו מלאכי ארץ ישראל לשעיר שהוא חו"ל. ותירצו שם דשעיר ג"כ נחשבת ארץ ישראל כיון שהיא...

מתוך ביאורו של המלבי"ם "וירב בלבן ויאמר מה פשעי", ר"ל שהרודף אחר שכירו יהיה באחד מארבעה פנים. א] אם חטא נגדו איזה פשע גדול, או עכ"פ חטא קטן ורוצה להנקם ממנו, עז"א "מה פשעי ומה חטאתי" ב] שירדוף אחריו מפני שגנב מכלי ביתו, עז"א "כי מששת את כל כלי", שמן המשוש מבואר שאתה חושד אותי באיזה גנבה...

כותב המלבי"ם נתקשו כלם בבאורו, וכי הי"ל להגיד שהוא בורח הלא אז לא יקרא בורח? ומבאר זאת המלבי"ם, בהקדם הפסוקים הקודמים וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים׃ וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כׇּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כׇּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר...

{י} וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה: {יא} וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי-בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵֽאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא: פתיחות ממדרש רבה: א וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך (כח כב) במדרש רבה פרשה ע', שאל הגמון אחד את ר"מ דכיון שאמר יעקב אבינו כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, הרי עישר את לוי מתוך י' בניו, ומתוך שני הבנים הנותרים לא עישר. אמר לו רבי מאיר הרי היו י"ד דכתיב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, צא מהן ד'...

בילקוט ראובני: כתיב ויקח אבן, ולפי פשוטו יש לפרש שלקח אבן מתחת כסא הכבוד. תוספות חולין דף צ"א לכאורה הוא טעות סופר, וצ"ל: שלקח אבן אחת מאבני המקום.

והנה ה' נצב עליו לשמרו מן הזבובים [נפש חיים לר"ח פלאג'י, וראה מדרש רבה] וצריך ביאור

וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה ויהי בבקר והנה הוא ס"ת יראה, מרמז למ"ש במדרש הגדול: נתיירא הצדיק שמא בעל בעילת זנות, כיון שאמר לו לא יעשה כן במקומנו והודיעו שהוא מנהג המדינה, מיד נתקררה דעתו.

מצאתי כתוב משם רז"ל שכאשר רדף אליפז אחר יעקב להרגו במצות אביו, כשהשיגו ישב אצלו ברחוק ד' אמות והתחיל לבכות, אמר לו יעקב למה אתה בוכה, אמר לו אליפז, אבי גזר עלי להורגך וחייב אני לקיים מצות אבי, ועוד שנשבע לכרות את ראשי אם לא אוליך לו את ראשך, ואני א"א להורגך כי אתה רבי שלמדתני תורה, לכן לא ידעתי...

יעקב אבינו אומר: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. תוס' על התורה אומרים שיעקב אבינו תיקן מעשר. וצ"ע, דהרי על אברהם אבינו נאמר בתורה "ויתן לו מעשר מכל". זאת אומרת שכבר אברהם אבינו כבר עישר. ואולי יש לחלק בין "תיקן לעישר". וצ"ע.

ויותר יעקב לבדו אמרו ז"ל אל תקרי לבדו אלא לכדו מאין בא לו זה הכד כשיעקב שם האבנים מראשותיו והשכים בבוקר ומצאן אבן אחת ונתבצר לו כד של שמן ויצק על ראשה וחזר הכד ונתמלא אז ידע יעקב שהוא מזומן לברכה ואמר אין זה ראוי להניחו כאן והוא השמן שנמשחו ממנו המשכן וכל כליו והמזבח ואהרן ובניו והמלכים ועדיין...

וימכר את בכרתו ליעקב יל"ד מה היה כלול במכירת הבכורה, ומצינו ברש"י שנמכרה הזכות לעבוד בביהמ"ק. ובסוטה (יג, א) מבואר שגם החלק בנכסים [כחלק במערת המכפילה] היה בכלל המכירה. [וכן הראשונים שהקשו שזה דבר שלא בא לעולם פירשו שנמכרו [גם] הנכסים. ועי' גור אריה (כה, לא). וברש"י (סוטה שם ד"ה נהי) לכאורה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הלעיטני נא מן האדום האדום הזה (כה ל) בהדר זקנים מבעלי התוס' הביאו מדרש "כשבא עשו מן השדה מצא יעקב שתיקן עדשים לאביו בקערה, א"ל הלעיטני נא וכו', א"ל המתן לי ואמלא לך קערה אחרת כי זאת הקערה תקנתי לאבי ולא אבטל מצותי בעבור ליתנה לך, אבל אם תרצה למכור בכורתך אתן לך קערת אבי...

וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, נכתב זה בתורה להודיע חסידותו אף מרחם אמו, שמכיון שנפתח הקבר דקדק לצאת יחדיו בפעם אחת שלא תצטער אמו פעמיים. [פענח רזא בשם רי"ח] לכאורה הוא דלא כשיטת האבן עזרא שהיו בשתי שליות נפרדים...

וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ, ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו, והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד (אבן עזרא)

עשו בגימטריא ב' פעמים יעקוב מלא וי"ו, כי לולא שחטא היה ראוי ליקח כפלים מלא וגדוש נגד יעקב. [פענח רזא]

כי בסוכות הושבתי את בני ישראל לדעת ר"ע סוכות ממש עשו להם, וצ"ב למה לעשות זכר לסוכות אלו ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת ע"כ קרא המקום סכות, והוא מקושי ההבנה הרי אם רגיל היה לעשות סוכות למקנהו בכל מקום אשר הלך, למה רק פה מספרת הכתוב את זה, ולמה רק פה עשה זכר לזה וקרא שם המקום על שם...

בנעילה: טבע זיו תארה. י"ה חקקו בכס יקרה. כשר תם מקום מה נורא. לעת קץ חז ויירא. אולי הכוונה למה שאי' אכן יש ה' במקום הזה, אכן ר"ת ארי כרוב נשר, ואנכי לא ידעתי שגם דמותי נמצא בכסא לא ידעתי, אנכי ר"ת ארי נשר כרוב יעקב. וזהו השייכות: י"ה חקקו בכס יקרה - כשר תם מקום מה נורא, שרק אז נודע לו שדמותו...