סיון י"א סיון - יומא דהילולא הגה"צ רבי יצחק יעקב וייס זצ"ל בעל ה'מנחת יצחק' גאב"ד ירושלים

[התורה]

הגה"צ המנחת יצחק נולד בשנת תרס"ב בדאלינא שבגאליציה, לאביו הגה"ח ר יוסף יהודה מתלמידי הערוגת הבושם זצ"ל.
בילדותו עבר אביו להתגורר במונקאטש כאן עלה ונתעלה ובדיבוק חברים המית עצמו באהלה של תורה רוב שעות היממה.
הוסמך להוראה ע"י הגאוה"צ מהר"מ אריק מהר"ש ענגיל ומהרש"ג מסעמיהאלי, שמו יצא לתהילה ועמד בקשרי תורה עם גדולי ישראל.
הסתופף בצל צדיקי בעלזא וזידיטשויב זצ"ל שהוריו נמנו על מקורביהם.
היה חתן הג"ר רבי פנחס צימעטבוים ראב"ד גרוסוורדיין, ולאחר נישואיו נתמנה כדומ"ץ בגרוו"ד והחל להשיב לשואליו בהלכה, כאן נקשר אל הרה"ק ה'אהבת ישראל' מויזניץ אשר חיבבו עד לאחת.
תלאות רבות עבר בשנות המלחמה, ובסיומה נפטרה זוג' ע"ה לאחר מחלה קשה, בזיוו"ש נשא את בת הרה"ק מוואסלוי ושב לגרוו"ד שם נחלץ לחדש את חיי הדת ועסק רבות בתיקון העגונות.
בשנים הבאות כיהן כאב"ד מאנטשסטר, ובשנת תש"ל נקרא לעלות ולכהן בראשות בד"ץ העדה החרדית בירושלים.
נודע כאחד מגדולי פוסקי הדור, לצד זאת היה ענוותן ושפל ברך, וזכה להערכה עצומה מכל גדולי ישראל.
בי"א בסיון תשמ"ט עלתה נשמתו השמימה ונטמן במרומי הר הזיתים זי"ע.
גליון מחוברים

 

[התורה]

'כל העולה לגדולה מוחלין לו על כל עוונותיו'
ומעשה היה, בהרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זיע"א שהיה בידידות עם הגאון בעל 'מנחת יצחק' זצ"ל ובהזדמנות אף כיבדו בסידור קידושין בחתונת בנו. ותיכף לאחר שהוכתר להיות גאב"ד ירושלים הגיע אליו לבקרו, ושם שאלו על מאמר חז"ל (סנהדרין יד.) 'כל העולה לגדולה מוחלין לו על כל עוונותיו', והקשה, למה יגיע לו זה השכר על שעלה לגדולה. הוא מותיב לה והוא מפרק לה, וכך השיב הרה"ק מלעלוב: דהנה לכאורה קשה על העולה לגדולה באיזה כח יכול הוא לעמוד גבוה מעל הציבור, הלא 'ועמך כולם צדיקים'. אלא שלפיכך נותנים לו מתנה זו של מחילת עוונות, שבזה יש לו במה להיאחז בגדולה, באותה מחילת עוונות. ושיבח ה'מנחת יצחק' תשובתו המחוכמת.
וכזאת יש לומר גם אודות חתן וכלה, שהציבור כולם מייקרים אותם ומחשיבים ומכבדים להם מאד מאד, ולכאורה באיזה כח הם באים, לכן ניתנת להם המתנה של מחילת עוונות, כדי שיוכלו להיאחז בזה.
(ספיר ויהלום במדבר ע"ח - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א