יום הכיפורים

במפטיר יונה, וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל, קורין זאת ביו"כ, לרמז שמיד במוצאי יוהכ"פ מתחילים בעשיית הסוכה (שו"ע או"ח סי' תרכ"ד).

טעם אכילת דגים בעיו"כ, וטעם שמפטירין ביו"כ במפטיר יונה, וטעם שאומרים בוידוי "מה נאמר לפניך שוכן שחקים" מכל הרקיעים נקטינן דווקא "שחקים", יתבאר בהקדים מה שכתב בפרי צדיק (עיו"כ אות א', ואות ה') שהאכילה בעיו"כ הוא בחי' מָן הגשמי, ויוה"כ הוא בחי' מָן הרוחני, עיי"ש, וכתיב (יונה ב, א) וַיְמַן ה' דָּג...

רבי עקיבא נסתלק ביוהכ"פ (מדרש משלי פרשה ט), רמז לזה בתהלים "ימים יצרו ולו אחד בהם" נדרש (תנא דבי אליהו פ"א) על יום הכיפורים, וסמיך ליה "ולי מה יקרו רעיך" מרמז על רבי עקיבא, כמו שדרשו בתנחומא (חקת ח) וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחבריו, ורבי עקיבא נסתלק באחד, וזהו ולו אחד בהם.

אי' באמרי אמת (ערב יו"כ תרצ"ג) שביוה"כ מחזירין הכתרים של הקדמת נעשה ונשמע. ואפשר שנרמז במסורה, "נעשה ונשמע", "ונשמע קולו בבואו אל הקדש", "ונשמע פתגם המלך כי רבה היא", דהיינו ביום הכיפורים שאז נשמע קולו של כה"ג בבואו אל הקודש, ואז נשמע פתגם המלך סלחתי כדברך כי יום צומא רבה היא, וגם נשמע פתגם...

בזוה"ק פ' תרומה (קלה.) תולעת שני דא איהו ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת. ופירש באור החמה שזה סוד מלכות שעליה נאמר כחוט השני שפתותיך. ואפשר תולעת בגי' שק"ו צי"ת, הוא שם שביעי של שם מ"ב שהוא נגד מלכות, וזהו "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות" רשות בגי' תולעת, שע"י שכל...

דרך שיחה עמוד שעז: שאלה: בזוהר הק' [הובא בס' מכתב מאליהו חלק ב' עמ' 75] איתא: "הני תרין יומין דר"ה, אמאי תרין יומין; בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא". ומבואר שבי"ד הוא הדן, ולכאורה, הרי אנו אומרים "הדן יחידי לבאי עולם", ואולי אפשר לפי מה שכתב הרמב"ם שמשקל העוונות והמצוות הוא רק על ידי...

מנין שבזכות עבודת יום הכיפורים היו מנצחים במלחמות?