יום הכיפורים

ה' בדד ינחנו מרמז לאמרם (ע"ז ה.) לא דוד ראוי לאותו מעשה אלא לומר לך שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל יחיד, וזהו "בדד" יחיד, שה' מנחה כל יחיד שחטא שילך אצל הבדד והיחיד דוד המלך ויעשה תשובה. בדד ינחנו אותיות ינחן בדוד, היינו שינחה אותם ללמוד מדוד המלך. ואי' בזוה"ק (הקדמת הזוהר ח:) שמעשה דוד בבת...

בהבדלה של מוצאי יום הכיפורים, מברכים 'מאורי האש' רק על נר ש'שָׁבַת', כלומר שדלק במשך יום הכיפורים. וברכה זו, אין מברכים אלא על נר שהודלק בכדי להאיר, ולא על נר שהודלק למטרה אחרת, כגון 'נר נשמה' שהודלק לעילוי נשמת המת, או נר שהדליקו לאות כבוד על גבי ה'עמוד' של שליח הציבור. ולכן, אם יש ברשותו נר...

חכמינו ז"ל אמרו, שבמוצאי יום הכיפורים יוצאת 'בת קול' ומכריזה: "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ", כלשון ספר קֹהלת. ולילה זה הוא מעין חג, ואוכלים ושמחים בו. וכשחל יום הכיפורים בשבת – נחלקו הפוסקים אם יש חובה לאכול סעודת 'מלוה מלכה' במוצאי היום; ולמרות שכל אדם אוכל...

סעודה מפסקת סיפר הגאון ר' שלום שבדרון זצ"ל, שפעם הזדמן לו לראות את הגרי"ל חסמן זצ"ל בעת שאכל סעודה המפסקת בערב יוהכ"פ, ובעוד שאנו אוכלים לתיאבון מפחד התענית וחושבים לשם מצוות אכילת תשיעי, הרי שהגרי"ל אכל חלה ומרק, ודמעות זולגות מעיניו טיפה אחר טיפה ונבלעות בצלחת המרק. ובעודו טובל את החלה במרק...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הנה כהן גדול צריך לפרוש מביתו שבעת ימים קודם יוהכ"פ, וילפינן פרישה זו משבעת ימי המילואים כמבואר בגמ' (יומא ב.). ובירושלמי יומא פ"א ה"א מסתפק לגבי פרישת שבעת ימי המילואים, האם היום הולך אחרי הלילה כמעשה בראשית או הלילה הולך אחרי היום כקרבנות, ונפק"מ האם ליל היום הראשון טעון...

במפטיר יונה, וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל, קורין זאת ביו"כ, לרמז שמיד במוצאי יוהכ"פ מתחילים בעשיית הסוכה (שו"ע או"ח סי' תרכ"ד).

טעם אכילת דגים בעיו"כ, וטעם שמפטירין ביו"כ במפטיר יונה, וטעם שאומרים בוידוי "מה נאמר לפניך שוכן שחקים" מכל הרקיעים נקטינן דווקא "שחקים", יתבאר בהקדים מה שכתב בפרי צדיק (עיו"כ אות א', ואות ה') שהאכילה בעיו"כ הוא בחי' מָן הגשמי, ויוה"כ הוא בחי' מָן הרוחני, עיי"ש, וכתיב (יונה ב, א) וַיְמַן ה' דָּג...

רבי עקיבא נסתלק ביוהכ"פ (מדרש משלי פרשה ט), רמז לזה בתהלים "ימים יצרו ולו אחד בהם" נדרש (תנא דבי אליהו פ"א) על יום הכיפורים, וסמיך ליה "ולי מה יקרו רעיך" מרמז על רבי עקיבא, כמו שדרשו בתנחומא (חקת ח) וכל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא וחבריו, ורבי עקיבא נסתלק באחד, וזהו ולו אחד בהם.

אי' באמרי אמת (ערב יו"כ תרצ"ג) שביוה"כ מחזירין הכתרים של הקדמת נעשה ונשמע. ואפשר שנרמז במסורה, "נעשה ונשמע", "ונשמע קולו בבואו אל הקדש", "ונשמע פתגם המלך כי רבה היא", דהיינו ביום הכיפורים שאז נשמע קולו של כה"ג בבואו אל הקודש, ואז נשמע פתגם המלך סלחתי כדברך כי יום צומא רבה היא, וגם נשמע פתגם...

בזוה"ק פ' תרומה (קלה.) תולעת שני דא איהו ט"ו באב דבנות ישראל הוו נפקי במאני מלת. ופירש באור החמה שזה סוד מלכות שעליה נאמר כחוט השני שפתותיך. ואפשר תולעת בגי' שק"ו צי"ת, הוא שם שביעי של שם מ"ב שהוא נגד מלכות, וזהו "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות" רשות בגי' תולעת, שע"י שכל...

דרך שיחה עמוד שעז: שאלה: בזוהר הק' [הובא בס' מכתב מאליהו חלק ב' עמ' 75] איתא: "הני תרין יומין דר"ה, אמאי תרין יומין; בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא". ומבואר שבי"ד הוא הדן, ולכאורה, הרי אנו אומרים "הדן יחידי לבאי עולם", ואולי אפשר לפי מה שכתב הרמב"ם שמשקל העוונות והמצוות הוא רק על ידי...

מנין שבזכות עבודת יום הכיפורים היו מנצחים במלחמות?