יוסף

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי (מו, ל). וברש"י אמותה הפעם, פשוטו כתרגומו, אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל. מבאר הגה"צ רבי אברהם אבא הערצל מגיד מישרים דק"ק פרעשבורג (נפ' י' ניסן שנת תפר"ח) בספרו 'נחלת אברהם': בדרך אגדה י"ל, דהנה...

ולא יכול יוסף להתאפק וגו' (מה, א). פירוש שלא עצר כח להמתין עד שיצאו כל הנצבים מעצמן, וקרא בקול גדול הוציאו כל איש, פירוש במהרה, לא שיאמרו להם לצאת, כי כשיצאו מעצמן יצאו במיתון, ולא סבל אורך זמן ההוצאה, ואמר ולא עמד, פירוש לא נתעכב איש אלא במהרה תיכף יצאו יחד. (אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים)

כשיוסף מתוודע לאחיו הוא אומר להם "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה". והשאלה זועקת: למה לדרוך על הפצעים? הרי בטח שבמעמד כזה מביך, הם אוכלים את עצמם מבפנים... אז למה?! שימו לב שנקודת המוצא בשאלה - שיוסף בא לגבות חובו מאחיו, לנקום בהם. ועל זה אין מענה בתורה. כמו מקרים אחרים. ולכן חובה עלינו...

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃ וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבׇּר־אֹֽכֶל׃ כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃ וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־עֶרְוַ֥ת...

וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם ולכאו' קשה, מי ביקש ממנו ליעץ לפרעה עצות כיצד להתמודד עם הרעב? כן הקשה המלבי"ם "מי בקש מידו ליעץ עצה ירא פרעה איש נבון וחכם שע"ז לא שאלוהו" ומבאר המלבי"ם שלא היתה זו עצה בעלמא, אלא מפתרון החלום עצמו וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה...

ויעמדהו לפני פרעה וגו' (מז, ז). טעם אומרו ויעמידהו וגו' אולי שהעמידו במקומו של יוסף, ששם לו פרעה מקומו לפני כסאו, כשאמר לו רק הכסא אגדל ממך (לעיל מא מ), והודיע הכתוב כי יוסף העמיד אביו לפני פרעה, במקום המעולה קרוב למלך. (אור החיים הק' - בפרשתנו, גליון מחוברים)

אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי כתב בספר כח ה' (בסוף ס' נובלות חכמה): ודע לך שג"פ ב"ן או אליהו בגי' יוסף, והוא עולה כמנין קנאה, ועל כן עלול לקבל היזקים מהקנאים הפחותים בעל שם זה. ובמדבר קדמות (ערך יוסף אות כח) כתב הרב המושלם מהר"ר יש"ר מקנדיא בס' כח ה' כי מי ששמו יוסף מסוגל...

והם לא היכרוהו איתא בב"מ (לט, ב) [הובא ברש"י] שלא הכירוהו כיון שבשעת המכירה היה ללא חתימת זקן, וכעת היה עם זקן. והקשה בדרך שיחה שעל הפסוק "כי בן זקונים הוא לו", כתב רש"י שהיה זיו איקונין שלו דומה ליעקב, וא"כ לכאורה עכשיו עם הזקן היה צריך להיות שיידמה ליעקב שגם לו היה זקן. ותירץ הגרח"ק, שלא היה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וישתו וישכרו עמו (מג לד) בשבת קלט. אמר רב מלאי משום רבי יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין, דכתיב "ולקדקד נזיר אחיו", רבי יוסי ברבי חנינא אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו, מכלל דעד האידנא לא. והקשו במושב זקנים בשם הר' ישעיה, להך מ"ד דגם הם לא...

וברש"י ד"ה ויכר יוסף-לפי שהניחם חתומי זקן והם לא הכירוהו-שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן. וצריך להבין הרי רש"י [ל"ז ג'] מפרש "כי בן זקונים הוא לו-שהיה זיו איקונין שלו דומה לו", א"כ שהיה דומה לאביו כ"כ מדוע לא הכירוהו? אפשר לבאר דיוסף באמת היה דומה לאביו בהכל, אבל עכשיו היה...

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כׇּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כׇּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל...

וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כׇּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי (מא נב) בתרגום יונתן "ארום אמר תקיף יתי ה' בארע סיגופי והיכדין עתיד למתקוף בית אבא הכא בסיגופיהום", היינו דכמו שהפרני אלקים בעניי כך עתיד להפרות בית אבא כאן בעניים. וביאר בספר צוף דבש, שדקדוק התרגום הוא ממה שקראו "אפרים"...

וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ ומצאתי בסכ"י וזה לשונו, דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, כי הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים, שכל נפטר שמתלבש בתכריכי פשתן לבן, אפילו שנפטר בחו"ל, כל קטיגור מתהפך לו לסניגור, והרוצה לחקור ולדרוש ולבדוק ולנסות מופת...

גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בגימטריא משה, מרמז מה שאי' במדרש הגדול סוף פרשת ויחי: ויש אומרין לקח [משה] גביע של יוסף וחתך ממנו ארבע חתיכות, כתב על אחת דמות אריה ועל אחת דמות שור ועל אחת דמות נשר ועל אחת דמות אדם, עמד על נילוס, השליך דמות אריה, ואמר: "יוסף, הגיעה שעה לגאול את ישראל, שכינה מעכבת לך...

מבאר המלבי"ם הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול...

והערה נוספת בשינויי הלשונות וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה: וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה: מה...

הלא האחים שנאו את יוסף ושונא פסול לדון, והאיך דנו את יוסף

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה כתב הגראי"ש גריינימן שליט"א (יבמות קמא סי' א' סק"ה) לגבי נידון הגמ' (יבמות יג:) אם דורשים ייתור חוצה החוצה, שלגבי יוסף שכתוב "וינס ויצא החוצה", ולא כתוב חוצה או לחוץ יתכן שקמ"ל שיצא לרחוב העיר כדי להתרחק מהניסיון, ולא הסתפק לצאת רק...

נאמר במקרא (בראשית ל"ט, י"ב): "וינס ויצא החוצה" צ"ע, דהא אמרו בקידושין (מ.): "כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס", וכאן ניצול יוסף מדבר ערוה ולא מצינו שנעשה עימו נס ?