והם לא היכרוהו
איתא בב"מ (לט, ב) [הובא ברש"י] שלא הכירוהו כיון שבשעת המכירה היה ללא חתימת זקן, וכעת היה עם זקן. והקשה בדרך שיחה שעל הפסוק "כי בן זקונים הוא לו", כתב רש"י שהיה זיו איקונין שלו דומה ליעקב, וא"כ לכאורה עכשיו עם הזקן היה צריך להיות שיידמה ליעקב שגם לו היה זקן. ותירץ הגרח"ק, שלא היה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וישתו וישכרו עמו (מג לד)
בשבת קלט. אמר רב מלאי משום רבי יצחק מגדלאה מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעם טעם יין, דכתיב "ולקדקד נזיר אחיו", רבי יוסי ברבי חנינא אמר אף הן לא טעמו טעם יין דכתיב וישתו וישכרו עמו, מכלל דעד האידנא לא. והקשו במושב זקנים בשם הר' ישעיה, להך מ"ד דגם הם לא...
וברש"י ד"ה ויכר יוסף-לפי שהניחם חתומי זקן והם לא הכירוהו-שיצא מאצלם בלא חתימת זקן ועכשיו מצאוהו בחתימת זקן.
וצריך להבין הרי רש"י [ל"ז ג'] מפרש "כי בן זקונים הוא לו-שהיה זיו איקונין שלו דומה לו", א"כ שהיה דומה לאביו כ"כ מדוע לא הכירוהו?
אפשר לבאר דיוסף באמת היה דומה לאביו בהכל, אבל עכשיו היה...
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי (מא נב)
בתרגום יונתן "ארום אמר תקיף יתי ה' בארע סיגופי והיכדין עתיד למתקוף בית אבא הכא בסיגופיהום", היינו דכמו שהפרני אלקים בעניי כך עתיד להפרות בית אבא כאן בעניים. וביאר בספר צוף דבש, שדקדוק התרגום הוא ממה שקראו "אפרים"...
וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ
ומצאתי בסכ"י וזה לשונו, דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, כי הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים, שכל נפטר שמתלבש בתכריכי פשתן לבן, אפילו שנפטר בחו"ל, כל קטיגור מתהפך לו לסניגור, והרוצה לחקור ולדרוש ולבדוק ולנסות מופת...
גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בגימטריא משה, מרמז מה שאי' במדרש הגדול סוף פרשת ויחי: ויש אומרין לקח [משה] גביע של יוסף וחתך ממנו ארבע חתיכות, כתב על אחת דמות אריה ועל אחת דמות שור ועל אחת דמות נשר ועל אחת דמות אדם, עמד על נילוס, השליך דמות אריה, ואמר: "יוסף, הגיעה שעה לגאול את ישראל, שכינה מעכבת לך...
מבאר המלבי"ם
הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם.
וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול...
ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה
כתב הגראי"ש גריינימן שליט"א (יבמות קמא סי' א' סק"ה) לגבי נידון הגמ' (יבמות יג:) אם דורשים ייתור חוצה החוצה, שלגבי יוסף שכתוב "וינס ויצא החוצה", ולא כתוב חוצה או לחוץ יתכן שקמ"ל שיצא לרחוב העיר כדי להתרחק מהניסיון, ולא הסתפק לצאת רק...
נאמר במקרא (בראשית ל"ט, י"ב): "וינס ויצא החוצה"
צ"ע, דהא אמרו בקידושין (מ.):
"כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס",
וכאן ניצול יוסף מדבר ערוה ולא מצינו שנעשה עימו נס ?
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף (לז לג)
במדרש רבה ויגש פרשה צ"ה סי' ב' "אין חיה רעה אלא אריה". ויש לעיין מנין לו ליעקב אבינו שדוקא אריה אכל את יוסף, דילמא שאר חיה אכלתו, הרי לא ידע אלא מתוך שהכתונת טבולה בדם, ואיך יכולים להכיר איזה חיה אכלתהו. [ובמדרש...
ועי' ברש"י שהתחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל וכו',
ועי' בשפתי חכמים שכיון שראה עצמו מושל, התחיל מסלסל בשערו, מה שלא היה כן מיום שנתק מאביו,
וקשה שבתחלת הפרשה פ' לז' פ' ב' ברש"י ד"ה והוא נער שהיה עושה מעשה נערות מתקן בשערו וממשמש בעיניו
כדי שיהיה נראה יפה וצ"ע.
לכאורה לפי שיטת יוסף שהיה להם דין בן נח והשבטים אכלו אבר מן החי א''כ הם חייבים מיתה ולמה לא הרג אותם,
ואם תאמר שלא היה בידו כח להתגבר עליהם ולהרגם, הלא גם באנשי עיר שכם מבואר שכולם התחייבו מיתה אע''ג שודאי היה שם הרבה אנשים שלא היה בכוחם להתנגד לשר העיר, הרי שבב''נ אין פטור של אונס?
ועוד צ''ב...
ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח
בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף...