יוסף

וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ ומצאתי בסכ"י וזה לשונו, דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, כי הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים, שכל נפטר שמתלבש בתכריכי פשתן לבן, אפילו שנפטר בחו"ל, כל קטיגור מתהפך לו לסניגור, והרוצה לחקור ולדרוש ולבדוק ולנסות מופת...

גְּבִיעִי גְּבִיעַ הַכֶּסֶף בגימטריא משה, מרמז מה שאי' במדרש הגדול סוף פרשת ויחי: ויש אומרין לקח [משה] גביע של יוסף וחתך ממנו ארבע חתיכות, כתב על אחת דמות אריה ועל אחת דמות שור ועל אחת דמות נשר ועל אחת דמות אדם, עמד על נילוס, השליך דמות אריה, ואמר: "יוסף, הגיעה שעה לגאול את ישראל, שכינה מעכבת לך...

מבאר המלבי"ם הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול...

והערה נוספת בשינויי הלשונות וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה: וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה: מה...

הלא האחים שנאו את יוסף ושונא פסול לדון, והאיך דנו את יוסף

ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה כתב הגראי"ש גריינימן שליט"א (יבמות קמא סי' א' סק"ה) לגבי נידון הגמ' (יבמות יג:) אם דורשים ייתור חוצה החוצה, שלגבי יוסף שכתוב "וינס ויצא החוצה", ולא כתוב חוצה או לחוץ יתכן שקמ"ל שיצא לרחוב העיר כדי להתרחק מהניסיון, ולא הסתפק לצאת רק...

נאמר במקרא (בראשית ל"ט, י"ב): "וינס ויצא החוצה" צ"ע, דהא אמרו בקידושין (מ.): "כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס", וכאן ניצול יוסף מדבר ערוה ולא מצינו שנעשה עימו נס ?

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף (לז לג) במדרש רבה ויגש פרשה צ"ה סי' ב' "אין חיה רעה אלא אריה". ויש לעיין מנין לו ליעקב אבינו שדוקא אריה אכל את יוסף, דילמא שאר חיה אכלתו, הרי לא ידע אלא מתוך שהכתונת טבולה בדם, ואיך יכולים להכיר איזה חיה אכלתהו. [ובמדרש...

ועי' ברש"י שהתחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל וכו', ועי' בשפתי חכמים שכיון שראה עצמו מושל, התחיל מסלסל בשערו, מה שלא היה כן מיום שנתק מאביו, וקשה שבתחלת הפרשה פ' לז' פ' ב' ברש"י ד"ה והוא נער שהיה עושה מעשה נערות מתקן בשערו וממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה וצ"ע.

נקוה שיהיה לתועלת הרבים.

"הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה", וילה"ק דהא הויא 'אבן משכית', וכי חלם שיעברו איסור, וביותר דמבואר במדרש דנתקיים חלום זה, והוא צ"ע.

לכאורה לפי שיטת יוסף שהיה להם דין בן נח והשבטים אכלו אבר מן החי א''כ הם חייבים מיתה ולמה לא הרג אותם, ואם תאמר שלא היה בידו כח להתגבר עליהם ולהרגם, הלא גם באנשי עיר שכם מבואר שכולם התחייבו מיתה אע''ג שודאי היה שם הרבה אנשים שלא היה בכוחם להתנגד לשר העיר, הרי שבב''נ אין פטור של אונס? ועוד צ''ב...

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר וגו' אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח בספר יד יוסף (לר' יוסף צרפתי, פר' מקץ, הובא בעלים לתרופה תשפ"ד) כתב לבאר פסוק זה, ששר בית הסוהר ראה דבר מחודש, שכל הרע שהיו עושים שם בבית הסוהר היו תולין ביוסף...

מדרש פליאה מבית היוצר של @לב טוב מה ראו האחים למכור את יוסף פרשת נח ראו לא צריך שום פלפולים ואין שום פלפולים הכל פשט פשוט מבוסס על דברי חז''ל מפורשים.

קח את מציאת יוסף לבגדי יוסף ומכירת יוסף לתוספת יוסף ותקבל חנוכה

ויחלום יוסף וגו' (ל"ז, ה'). צריך לדעת למה היה יוסף מגדיל השנאה במה שהיה מספר חלומות גדולתו מגידות, ומה גם אחר יודעו כי הוא שנוא בעיניהם כאומרם ז"ל (ב"ר פ"ד, י"ג) בפסוק ויאמר לו הנני (פסוק י"ג), שמסר עצמו למיתה. ואולי כי נתכוון להודיע אותם כי מן השמים העלוהו למעלה, ומעשה יעקב היא בהסכמת עליונים...

רבינו בחיי (שמות א, ו) הביא מדרש תדשא שיוסף נולד בא' תמוז. ויתכן לרמוז שהנה בזוהר[1] כתוב שניסן אייר וסיון עלו בחלקו של יעקב, ותמוז וט' ימים מחודש אב עלו בחלקו של עשיו, והרי בגמ' (ב"ב קכג, ב) מבואר שזרעו של יוסף מנצח את זרעו של של עשיו, ולכן יעקב ביקש ללכת מלבן כשיוסף נולד, וא"כ י"ל שנולד בא'...

וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת במדרש תלפיות: יעקב עם דוד היו ראוים לצאת מיצחק, ונתן הקב"ה עשו תחתיו, והטעם כי השטן קטרג על בריאת יצחק ובזמן העקידה שניצול ממנו וכו', פרש עם זה החכם השלם כבוד הרב ידידיה אבואלעפיא שמטעם זה ועיני לאה רכות מסיבת שהיתה בחלקו של עשו, טעם הבכייה לא מפני שהיה רשע כי היא היתה...

ג' חשוון תשע"ד - רבי עובדיה יוסף זיע"א

כ"ב רבי אליהו ב"ר אברהם יוסף הכהן דושניצר, בעל נחלת אליהו ומשיגח דלומז'ה.