חורף תשפ"ז קצת לאחר הבחירות.
המתח באוויר קצת נרגע, כולנו ידועים לאיזה כיון בערך זה לא הולך, ולאיזה כיון זה וודאי לא ילך.
שבענו ספינים, והכרזות דרמטיות. נמאס לנו לשמוע פרשנים, מדייקים כל מילה של איזה פוליטיקאי שמן, כמו שטיק'ל רמב"ם.
תכלס למה הקב"ה עשה את זה?
בחירות קודמות ניצחון של הגוש האמוני מלא על מלא יותר מרוב. הגוש החרדי הגיע להשיג מרשים. ולמרות כן [יש שיגידו שבגלל זה – לא לשם אני חותר], היו שנים קשות מאוד לציבור החרדי – הבן תורה. מעצרים, קיצוצים, חוסר וודאות וכדו',
נבחן קצת את ההשלכות שקראו בעקבות אותם גזרות קשות.
בגזרה שלנו בני הישבות נראה לי שקרה כאן מהפך מדהים. גדולי המשגיחים משפשפים את אוזניהם ולא מאמינים היאך קרה הפלא הזה.
עם בעבר, היה צריך סדרת שיחות על רוממותו של הבן תורה, ובחור הישיבה. בחיר ונזר הבריאה, כיום לכאורה כבר לא צריך את זה. אני לא מדבר בשם כל הבחורים אבל התופעה הזאת שבחור מרגיש הרבה יותר בעל ערך כי הוא 'בחור - ישיבה'. זה קרה בעקבות הגזרות.!
שבחור פתאום שואל את עצמו למה שווה לי להיות במקום הזה שכולם נגדי ואז מתחזקת אצלו גאוות היחיד ומגדיר לעצמו ומחזק את עצמו ומבין לפתע את השיחות הפשוטות של המשגיחים בעבר ואת האמת הברורה. שאין מה לחפש בעולם מלבד המטרה להתקדם לתכלית של להתענג על ה' ואת זה עושים הכי נכון והכי טוב בעולם הישיבות.
עם בעבר הייתי מתוקף תפקידי צריך לחזק ולהסביר את הדברים הברורים והפשוטים האלה. כיום אין לכך הרבה צורך, הבחור מעצמו מספר לי על התחושה הזאת והברורות שיש לו בנושא הזה. - אולי רק בשבילם היה שווה את הדבר הזה.
בגזרה אחרת. אימתי זכו אחינו תושבי חו"ל במסעות אין ספור של גדול"י שמחזקים אותם בד"ת ושיעורי תורה?. רק לראות את הקבלת פנים שהם עורכים לגדול"י, את אור על הפנים שלהם, ואת השמחה בעת שהם רואים את פני המלך, מאן מלכי רבנן. - אולי רק בשבילם היה שווה את הדבר הזה.
בגזרה אחרת. אחינו בעלי הממון בארצות הגולה, שפתאום זוכים לעשות אם כספם משהו מועיל לזכות את עצמם ואת הבריאה בסיוע והשתתפות לבני תורה.
רואים בתיעודים שיוצאים משם, יהודי שעל פני המראה אין לו שיג ושיח עם התורה. אבל יהודי זה יהודי, והוא עומד ומכריז מול גדול"י "אני יהודי אין לי כמעט קשר לדת, אבל לתורה אני תורם"! והוא תרם סכום עצום. !!!
[כשהוא אמר את המילה תורה הוא אמר את זה בלשון הקודש והא רעד קצת מהתרגשות. את המילה תורה הוא אמר כמעט בסלנג של המשגיחים 'תוייירה'...].
ידוע כשהרב מפוניבז' במסעותיו לארצות הגולה להחזיק את ישיבתו נכנס לחזו"א ותינה בפניו שהוא בקושי משיג דולר פה דולר שם ואוניברסיטה בר אילן בונה בנינים ולו בקושי יש כסף לשלם משכורת. ענה לו החזו"א [יש בזה כמה גרסאות זה הגירסא שאני מכיר..], שהקב"ה לא רוצה שיתוודע שמה של המקום הזה בעולם לכן הגביר הראשון תורם את כל הסכום משא"כ הקב"ה רוצה שיתוודע שמה של הישיבה בעולם – שהעולם ידע שיש תורה בעולם. לכן בכל קהילה הוא משיג דולר כאן דולר שם כדי שימשיך במסעו ויתוודע דבר התורה בעולם. – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
גיזרה נוספת. שח לי אברך אחד. שמאז גדול"י יוצאים כולם ללא הבדל גזע וקהילה ומתרימים את כום ונותנים לכולם ללא כל הבדל הוא הפסיק לדבר לשה"ר – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
אברך אחר שח לי שמאז הוא מתמיד בלימודו הרבה יותר ולעין שיעור מהעבר רק בגלל המחשבה שאיך אפ' להתבטל כגדול"י מדירים שינה מעיניהם רק כדי לתמוך בו – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
אין אנו יודעים חשבונות שמים אבל להבין ולראות את התוצאות ולשמוח איתם נראה לי שאפשר – ואולי רק בשביל זה היה שווה הכול
המתח באוויר קצת נרגע, כולנו ידועים לאיזה כיון בערך זה לא הולך, ולאיזה כיון זה וודאי לא ילך.
שבענו ספינים, והכרזות דרמטיות. נמאס לנו לשמוע פרשנים, מדייקים כל מילה של איזה פוליטיקאי שמן, כמו שטיק'ל רמב"ם.
תכלס למה הקב"ה עשה את זה?
בחירות קודמות ניצחון של הגוש האמוני מלא על מלא יותר מרוב. הגוש החרדי הגיע להשיג מרשים. ולמרות כן [יש שיגידו שבגלל זה – לא לשם אני חותר], היו שנים קשות מאוד לציבור החרדי – הבן תורה. מעצרים, קיצוצים, חוסר וודאות וכדו',
נבחן קצת את ההשלכות שקראו בעקבות אותם גזרות קשות.
בגזרה שלנו בני הישבות נראה לי שקרה כאן מהפך מדהים. גדולי המשגיחים משפשפים את אוזניהם ולא מאמינים היאך קרה הפלא הזה.
עם בעבר, היה צריך סדרת שיחות על רוממותו של הבן תורה, ובחור הישיבה. בחיר ונזר הבריאה, כיום לכאורה כבר לא צריך את זה. אני לא מדבר בשם כל הבחורים אבל התופעה הזאת שבחור מרגיש הרבה יותר בעל ערך כי הוא 'בחור - ישיבה'. זה קרה בעקבות הגזרות.!
שבחור פתאום שואל את עצמו למה שווה לי להיות במקום הזה שכולם נגדי ואז מתחזקת אצלו גאוות היחיד ומגדיר לעצמו ומחזק את עצמו ומבין לפתע את השיחות הפשוטות של המשגיחים בעבר ואת האמת הברורה. שאין מה לחפש בעולם מלבד המטרה להתקדם לתכלית של להתענג על ה' ואת זה עושים הכי נכון והכי טוב בעולם הישיבות.
עם בעבר הייתי מתוקף תפקידי צריך לחזק ולהסביר את הדברים הברורים והפשוטים האלה. כיום אין לכך הרבה צורך, הבחור מעצמו מספר לי על התחושה הזאת והברורות שיש לו בנושא הזה. - אולי רק בשבילם היה שווה את הדבר הזה.
בגזרה אחרת. אימתי זכו אחינו תושבי חו"ל במסעות אין ספור של גדול"י שמחזקים אותם בד"ת ושיעורי תורה?. רק לראות את הקבלת פנים שהם עורכים לגדול"י, את אור על הפנים שלהם, ואת השמחה בעת שהם רואים את פני המלך, מאן מלכי רבנן. - אולי רק בשבילם היה שווה את הדבר הזה.
בגזרה אחרת. אחינו בעלי הממון בארצות הגולה, שפתאום זוכים לעשות אם כספם משהו מועיל לזכות את עצמם ואת הבריאה בסיוע והשתתפות לבני תורה.
רואים בתיעודים שיוצאים משם, יהודי שעל פני המראה אין לו שיג ושיח עם התורה. אבל יהודי זה יהודי, והוא עומד ומכריז מול גדול"י "אני יהודי אין לי כמעט קשר לדת, אבל לתורה אני תורם"! והוא תרם סכום עצום. !!!
[כשהוא אמר את המילה תורה הוא אמר את זה בלשון הקודש והא רעד קצת מהתרגשות. את המילה תורה הוא אמר כמעט בסלנג של המשגיחים 'תוייירה'...].
ידוע כשהרב מפוניבז' במסעותיו לארצות הגולה להחזיק את ישיבתו נכנס לחזו"א ותינה בפניו שהוא בקושי משיג דולר פה דולר שם ואוניברסיטה בר אילן בונה בנינים ולו בקושי יש כסף לשלם משכורת. ענה לו החזו"א [יש בזה כמה גרסאות זה הגירסא שאני מכיר..], שהקב"ה לא רוצה שיתוודע שמה של המקום הזה בעולם לכן הגביר הראשון תורם את כל הסכום משא"כ הקב"ה רוצה שיתוודע שמה של הישיבה בעולם – שהעולם ידע שיש תורה בעולם. לכן בכל קהילה הוא משיג דולר כאן דולר שם כדי שימשיך במסעו ויתוודע דבר התורה בעולם. – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
גיזרה נוספת. שח לי אברך אחד. שמאז גדול"י יוצאים כולם ללא הבדל גזע וקהילה ומתרימים את כום ונותנים לכולם ללא כל הבדל הוא הפסיק לדבר לשה"ר – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
אברך אחר שח לי שמאז הוא מתמיד בלימודו הרבה יותר ולעין שיעור מהעבר רק בגלל המחשבה שאיך אפ' להתבטל כגדול"י מדירים שינה מעיניהם רק כדי לתמוך בו – אולי רק בשביל זה היה שווה הכול.
אין אנו יודעים חשבונות שמים אבל להבין ולראות את התוצאות ולשמוח איתם נראה לי שאפשר – ואולי רק בשביל זה היה שווה הכול
נערך לאחרונה: