"אוצר פתגמי @הייליג" (1 צופה)

[הייליג]

פַּעַם אַחַת הָיְתָה אִמָּא אַחַת מְהַלֶּכֶת כְּדַרְכָּהּ, וּפָגְעָה בְּהַהוּא סַבָּא, שָׁאַל אוֹתָהּ: הַאִם אַתְּ יוֹדַעַת לָמָּה אַתְּ אִמָּא? וְלֹא הָיְתָה יוֹדַעַת לְהָשִׁיב, וְהַ'לֹּא־יוֹדַעַת' שֶׁלָּהּ, הִדְהֵד בְּכָל הָעוֹלָם​

 

[הייליג]

כשאנו מאיימים על מישהו - זו כבר חולשה גלויה

 

[הייליג]

"האמונה נתפשת בלב בני אדם כמנוס במקום של אי ידיעה, אך האמונה האמיתית יושבת על ידיעה ברורה, כלומר, האמונה יוצרת את הידיעה כי היא באה ממנה"

 

[הייליג]

מה שאדם מתעורר אחר החטא בתשובה ולא לפני זה, כי בחטא השתמש האדם ברצונו, וכיון שנתגלה הרצון, כבר רוצה משהו אחר,​

 

[הייליג]

שָׁאֲלוּ בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׁאֲלוּ, מַהוּ מָשִׁיחַ? וְשָׁמְעוּ קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, בְּיוֹם שֶׁיִּהְיֶה מָשִׁיחַ תֵּדְעוּ מַהוּ, אַךְ כָּעֵת הַבִּיטוּ אֶל הַגַּעְגּוּעַ שֶׁבְּלִבְּכֶם

 

[הייליג]

אם אתה יכול לדבר על דברים חסרי משמעות בלהט, אז הענק משמעות ללהט

 

[הייליג]

אם אתה מפחד להביע את דעתך, שמא אינך שלם עמה?

 

[הייליג]

אדם יכול לחקור הכל ולנסות להבין, אבל מי יבין את האדם?

 

[הייליג]

כְּשֶׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּעַצְמֵנוּ, אָז אָנוּ בְּוַדַּאי טוֹעִים, כִּי מִי זֶה 'עַצְמֵנוּ' שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו?

 

[הייליג]

חוצפה נדמית בעיני החוצפן כעוצמה, אך מעידה על שני דברים - על חולשתו, ועל חוסר מודעותו לענין זה.

 

[הייליג]

שלושה הם שאי-אפשר להאמין לסיפוריהם: ציידים החוזרים ממסע ארוך ביער, דייגים השבים מהפלגה ממושכת בים ואסיר שעשה זמן רב בבית-האסורים.

 

[הלכות דעות]

כשאנו מאיימים על מישהו - זו כבר חולשה גלויה

לחץ כדי לכווץ...

וכידוע שהוכיחו זאת מהפסוק [במעשה של יעקב עם שרו של עשיו] "כי שרית...ותוכל"-יעקב נקרא שניצח, אף שיעקב הוא שיצא מהמריבה צולע, כיוון שאם המלאך עבר מוויכוח ענייני, לאלימות-סימן שהרגיש מנוצח...

 

[מתקרב]

כְּשֶׁאָנוּ בְּטוּחִים בְּעַצְמֵנוּ, אָז אָנוּ בְּוַדַּאי טוֹעִים, כִּי מִי זֶה 'עַצְמֵנוּ' שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו?

לחץ כדי לכווץ...

אין לנו משהו חוץ לעצמנו אז זה העולם שלנו וזה מה שיש לנו וע"ז אנו סומכים

 

[מתקרב]

מה שאדם מתעורר אחר החטא בתשובה ולא לפני זה, כי בחטא השתמש האדם ברצונו, וכיון שנתגלה הרצון, כבר רוצה משהו אחר,​

לחץ כדי לכווץ...

אני חושב כי הוא מרגיש את הרע אבל ג"ז נכון

 

[מתקרב]

כפוי טובה אינו "אינו מכיר בטובה" אלא ש'אינו מכיר בחובת ההודאה'

לחץ כדי לכווץ...

עיין תוספות ע"ז ו. שמי שלא רוצה לקבל טובה הוא הכפוי טובה וזה שלא כדבריכם

 

[נדיב לב]

אין לנו משהו חוץ לעצמנו אז זה העולם שלנו וזה מה שיש לנו וע"ז אנו סומכים

לחץ כדי לכווץ...

סומכים דייקא. אבל ר' הייליג הדגיש וכתב "בטוחים".

 

[מתקרב]

סומכים דייקא. אבל ר' הייליג הדגיש וכתב "בטוחים".

לחץ כדי לכווץ...

גם בטוחים זה מה שיש לך אין לך דבר אחר

 

[נדיב לב]

גם בטוחים זה מה שיש לך אין לך דבר אחר

לחץ כדי לכווץ...

אדם יכול לבטוח על עצמו ורק על עצמו. וזה מה שבא לשלול ולומר שצריך לכופף את ראשו בפני המציאות ולדעת שייתכן בהחלט שהוא שוגה, בפרט אם אין לו שותפים לדעה. הארכתי במקום שהיה ראוי לקצר.. כי סוף סוף חביבים בעיני דברי @הייליג

עיין תוספות ע"ז ו. שמי שלא רוצה לקבל טובה הוא הכפוי טובה וזה שלא כדבריכם

לחץ כדי לכווץ...

כוונתך בדף ה.
וזה לשונם: כפויי טובה - לכך קראם כפויי טובה שלא רצו לומר אתה תן לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך:
ומכאן שגם מי שמכיר בחובת ההודאה (ואדרבה בגלל זה לא רוצים לקבל ממנו ולהחזיק לו טובה) נחשב כפוי טובה.

אמנם שים לב שגם לדבריך, מה שייך לומר כפוי טובה על מי שאינו מכיר בטובתו של חבירו? (*וזה הלא תוספות לא שללו!)
בהכרח כוונת תוס', שכפוי טובה מתחלק לשני פנים א. כפוי טובה כמו בדרך כלל שלא מכיר בטובת חבירו או שלא מכיר בחובת ההודאה.
ב. כפוי טובה שלא רוצה להתחייב ולהחזיק טובה לחבירו.
*(ואכן מדברי תוס' מבואר בפשיטות שהתקשו כיצד שייך לפרש כפוי טובה במקרה המובא בסוגיא שם. ולכן פירשו שגם זה בכלל כפוי טובה במה שלא רוצים להחזיק טובה).

 

[מתקרב]

אמנם שים לב שגם לדבריך, מה שייך לומר כפוי טובה על מי שאינו מכיר בטובתו של חבירו? (*וזה הלא תוספות לא שללו!)
בהכרח כוונת תוס', שכפוי טובה מתחלק לשני פנים א. כפוי טובה כמו בדרך כלל שלא מכיר בטובת חבירו או שלא מכיר בחובת ההודאה.
ב. כפוי טובה שלא רוצה להתחייב ולהחזיק טובה לחבירו.

לחץ כדי לכווץ...

קצת דחוק שיש 2 סוגי כפיות טובה.
אני חושב שהפשט שכתוב בתוספות שהבעיה בכפיות טובה זה מה שאדם לא מסוגל לחיות במערכת חברתית ומערכת חברתית בנויה מיחסים של מחויבות ויחסי תן וקח ואדם שחי לבד לעצמו הוא אותו כפוי טובה כמו אדם שמקבל טובה ולא מחזיר שורש החסרון הוא לא מה שגזלת שקיבלת ולא החזרת אלא מה שאתה חי לעצמך, צריך להגדיר יותר ברור אבל זה הרעיון לדעתי.

 

[נדיב לב]

קצת דחוק שיש 2 סוגי כפיות טובה.
אני חושב שהפשט שכתוב בתוספות שהבעיה בכפיות טובה זה מה שאדם לא מסוגל לחיות במערכת חברתית ומערכת חברתית בנויה מיחסים של מחויבות ויחסי תן וקח ואדם שחי לבד לעצמו הוא אותו כפוי טובה כמו אדם שמקבל טובה ולא מחזיר שורש החסרון הוא לא מה שגזלת שקיבלת ולא החזרת אלא מה שאתה חי לעצמך, צריך להגדיר יותר ברור אבל זה הרעיון לדעתי.

לחץ כדי לכווץ...

אתה בעצם מנסה להסביר את דבריהם בצורה של ניתוח התנהגות אנושית תקינה בתוך מסגרת חברתית. ומבלי לזלזל זה אכן הסבר סוציולוגי נחמד ביותר. (גם אם יש בו דימוי רחוק בין אדם שקיבל ולא מחזיר לאדם שלא רוצה כלל לקבל) אבל לא קולע במילותיהם הקדושות.

וזה לשונם: כפויי טובה - לכך קראם כפויי טובה שלא רצו לומר אתה תן לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך:
תוס' מתקשים, מה שייך כפוי טובה באדם שמסרב לקבל טובה?
ועל זה הם עונים, "לכך קראם וכו'". כלומר, אין הבדל בין אדם שלא מחזיר טובה לחבירו, ובין מי שלא רוצה להתחייב להשיב טובה, כך או כך שניהם כפויי טובה. קרי, אינם רוצים להטיב לחבריהם, זה על מה שקיבל וזה על מה שלא קיבל... זה לענ"ד ההסבר הפשוט בדבריהם הקדושים. שכפי כל קורא ברור לו שתוס' לא באו להגדיר מחדש את הכלל כפוי טובה, אלא להסביר את המקרה הנוכחי מדוע הוא כלול במידת כפוי טובה.