וכידוע שהוכיחו זאת מהפסוק [במעשה של יעקב עם שרו של עשיו] "כי שרית...ותוכל"-יעקב נקרא שניצח, אף שיעקב הוא שיצא מהמריבה צולע, כיוון שאם המלאך עבר מוויכוח ענייני, לאלימות-סימן שהרגיש מנוצח...
אין לנו משהו חוץ לעצמנו אז זה העולם שלנו וזה מה שיש לנו וע"ז אנו סומכים
אני חושב כי הוא מרגיש את הרע אבל ג"ז נכון
עיין תוספות ע"ז ו. שמי שלא רוצה לקבל טובה הוא הכפוי טובה וזה שלא כדבריכם
סומכים דייקא. אבל ר' הייליג הדגיש וכתב "בטוחים".
גם בטוחים זה מה שיש לך אין לך דבר אחר
אדם יכול לבטוח על עצמו ורק על עצמו. וזה מה שבא לשלול ולומר שצריך לכופף את ראשו בפני המציאות ולדעת שייתכן בהחלט שהוא שוגה, בפרט אם אין לו שותפים לדעה. הארכתי במקום שהיה ראוי לקצר.. כי סוף סוף חביבים בעיני דברי @הייליג
כוונתך בדף ה.
קצת דחוק שיש 2 סוגי כפיות טובה.
אתה בעצם מנסה להסביר את דבריהם בצורה של ניתוח התנהגות אנושית תקינה בתוך מסגרת חברתית. ומבלי לזלזל זה אכן הסבר סוציולוגי נחמד ביותר. (גם אם יש בו דימוי רחוק בין אדם שקיבל ולא מחזיר לאדם שלא רוצה כלל לקבל) אבל לא קולע במילותיהם הקדושות.
