אַהֲבָה
(א) אֵין דָּבָר חָשׁוּב לְכָל אָדָם מִן הָאַהֲבָה.
(ב) שִׂנְאָה עֲדִיפָה מִן הָאַהֲבָה הַמְּזֻיֶּפֶת.
(ג) אַהֲבָה אֲמִתִּית אַף פַּעַם לֹא מְשַׁעֲמֶמֶת.
(ד) אַהֲבַת הָעַצְמִי הַמֻּגְזָם דּוֹחֶקֶת אֶת רַגְלֵי הָאַהֲבָה.
(ה) הַמְזַלְזְלִים בָּאַהֲבָה לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת אֲהוּבִים.
(ו) כְּפִיּוּת־טוֹבָה הִיא מַחֲלָה שֶׁמְּמִיתָה אֶת הָאַהֲבָה.
(ז) נִשְׁמַת הָאַהֲבָה הִיא לֹא הַסִּבּוֹת שֶׁגּוֹרְמוֹת לָהּ.
(ח) הָאַהֲבָה הַחִיצוֹנִית חוֹסֶמֶת אַהֲבָה פְּנִימִית.
(ח) לָאוֹהֲבִים יֵשׁ הֲמוֹן סַבְלָנוּת לְעִנְיָן הָאַהֲבָה.
(ט) הָאַהֲבָה הִיא כְּמוֹ פְּרִי בֹּסֶר – הַמְתִּינוּ עַד שֶׁתִּפְרַח.
(י) הָאַהֲבָה הִיא כָּאֳנִיָּה שָׁטָה, אִם לֹא הַיַּעַד – אָז נִפּוּץ...
