נח אור כשדים (1 צופה)

[געגועים]

וַיָּמׇת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים

א] ויהי בלילה ההוא עת הולדת את אברהם נשאו החרטומים את עיניהם השמימה אל הכוכבים ויראו והנה כוכב אחד גדול מאוד בא ממזרח וירץ בשמים ויבלע ארבעה כוכבים מארבע רוחות השמים, ויספרו החרטומים לנמרוד את המראה אשר ראו ויאמרו לו פתרון המראה הוא שאברהם הנולד באותו הלילה יגדל מאוד וימית את כל מלכי הארץ, אם על המלך טוב יצווה להרוג את אברהם ולתת לתרח תמורת בנו כסף רב, וישלח נמרוד ויקרא לתרח ויבוא תרח לפני המלך, ויאמר המלך אל תרח הגד הוגד לי אשר נולד לך בן אמש וכזאת וכזאת נראה בשמים במולדו ועתה תנה לי את הילד הזה ונהרגהו טרם תצמח עלינו רעתו, ויאמר תרח ייתן לי אדוני המלך זמן שלשה ימים עד שאני ישכנע את בני ביתי, וישמע לו המלך וייתן לו זמן ג' ימים, ויהי ביום השלישי וישלח המלך אל תרח לאמר שלח את בנך במחיר כסף, וימהר תרח וייקח ילד אחד מעבדיו אשר ילדה לו שפחתו ביום שנולד אברהם, ויבא תרח את הילד ההוא אל המלך וייקח את מחירו, והמלך לקח את הילד מיד תרח וינפץ את מוחו ארצה וימת אותו כי חשב שהוא אברהם, ותרח לקח את אברהם בנו בסתר ואת אמו ויחביאם במערה עשר שנים, ויצא אברהם מהמערה וישבר את צלמי תרח וילשין תרח על בנו ויצו המלך ויתנוהו אל בית הסוהר ויהי שם עשרה ימים ויצו המלך להוציא את אברהם מבית הכלא להשליכו לכבשן האש וכאשר ראו החרטומים את אברהם אמרו למלך הלא זה הוא אברהם שראינו בכוכבים שבלע את ארבעת הכוכבים ויקצוף המלך על תרח למה רימת אותי וישקר תרח ויאמר הרן בני יעץ לי להחליף את אברהם בילד של עבדי ויצו המלך לשרוף את הרן. [ספר הישר בקיצור]

ב] ויצו המלך לעשות כבשן גדול בתוך הבית אשר בנה וידליקו את העצים בתוכו והנה עלה השלהבת עד לשמים עד שכל העם פחדו מהאש הלכו השרים להשליך את אברהם לאש, ותצא אש מן הכבשן ותשרוף אותם ולא יכלו להשליכו לאש, ויבוא השטן בדמות איש ויאמר למלך איעצך עצה כיצד להשליך את אברהם לכבשן האש, הבה לי עצים הרבה ומסמרות וחבלים ואני אעשה לך טראבוקו [מין מכונה], שמתוך תנועתו תשליכהו לכבשן האש מרחוק ולא ישרוף האש אף אחד, וישמח המלך מאוד על העצה הזו, ויצו לעשות כן, ויקחו את אברהם ויקשרו את ידיו ורגליו בקשר חזק וישימו אותו במכונה הזאת וישליכו אותו לאש, ויצו הקב"ה לאש תהיי קרה ושלוה בשביל עבדי אברהם, מיד האש נכבתה בלי מים והעצים הציצו ציץ וכולם הוציאו פירות כל עץ נתן פריו ויהי הכבשן כגינת ביתן המלך והמלאכים יושבים עם אברהם בתוכו, ויאמינו בשעה ההיא כל שרי נמרוד וכל עמו בהקב"ה ויאמרו כולם ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. [מעשה אברהם בקיצור, מובא בשבט מוסר פרק נ"ב]

ג] במסגר הראשון שהסגיר נמרוד לאברהם לא ראה מאורות ועשה עמו הקב"ה חסד שלא איבד מאור עיניו לפי שכתבו חכמי הטבע מי שיושב במחשך זמן גדול ויוצא לאור עיניו כהות. [דרשות אבן שועיב פ' לך, מדרש תלפיות]

וראה כאן אות ד'​