נאמר במקרא (בראשית ל"ט, י"ב): "וינס ויצא החוצה"
צ"ע, דהא אמרו בקידושין (מ.):
"כל הבא דבר ערוה לידו וניצל הימנו, עושין לו נס",
וכאן ניצול יוסף מדבר ערוה ולא מצינו שנעשה עימו נס ?
והנה מאהבת אדוניו את יוסף לא הרגו או שהיה נס מאת השם או שנסתפק בדבריה מדעתו צדקת יוסף וכן אמרו בבראשית רבה (פז י) אמר לו ידע אנא דלית הוא מינך אלא שלא לערב פסולת בבני
עוד נראה לי, הרי בסוטה (לו:) מבואר: באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות, ע"כ, וכי יש לך נס גדול מזה.